הנביאות
של יונה
"גל
עיני ואביטה
נפלאות מתורתך"
תהלים קיט,
יח
הנביא יונה בן אמתי כתב ספרו על נביאות המוצלחת שלו שהיתה בנינוה, שתושבי הנינוה עזבו דרכם הרע,
וזה התקים בחייו.
בזה הוא מתבלט מכל נביאים האחרים.
רבי שמעון בר יוחאי הסביר למה שם של יונה דוקא שם של עוף, כי ביום החמשי ברא אלהים דגי הים ועוף השמים, והתנה עם דגי הים, שיזדמן דג אחד לבלוע את יונה, וא"כ להקיאו לחוץ. לכן שמו יונה מלשון יינה הבורא אותו,
כי דג גדול יבלוע אותו וא"כ יקיאו אותו אל־היבשה.
ספר הזהר, שמות, פרשת ויקהל, דף קצט א.
יהודה רשלג. הסולם ה, פרשת ויקהל, ע׳ כד, אות עט.
ועוד רבי שמעון הסביר למה כינה אותו שהוא בן אמתי, כי הנביא אליהו גר כמה זמן אצל האלמנה, והיה שבנהּ־האשה מת. וַיִּקְרָא אֶל-יְהוָה, וַיֹּאמַר: יְהוָה אֱלֹהָי, הֲגַם עַל-הָאַלְמָנָה אֲשֶׁר-אֲנִי מִתְגּוֹרֵר עִמָּהּ הֲרֵעוֹתָ, לְהָמִית אֶת-בְּנָהּ: וַיִּשְׁמַע יְהוָה, בְּקוֹל אֵלִיָּהוּ; וַתָּשָׁב נֶפֶשׁ-הַיֶּלֶד עַל-קִרְבּוֹ, וַיֶּחִי: וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה, אֶל-אֵלִיָּהוּ, עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי, כִּי אִישׁ אֱלֹהִים אָתָּה;
וּדְבַר-יְהוָה בְּפִיךָ, אֱמֶת: לכן יונה בן אמתי.
- הזהר ב, דף קצז א. יהודה רשלג. הסולם ה, פרשת ויקהל, ע׳ טו – טז, אות מז.
לכן יונה נולד קרוב לתאריך 860 לפה"ס בימי שלטון של אחאב המלך (871 – 852).
וכתוב על נביא הזה בפסוק: הוּא (ירבעם השני המלך), הֵשִׁיב אֶת-גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, מִלְּבוֹא חֲמָת עַד-יָם הָעֲרָבָה,
כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד-עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר: - מ"ב י"ד: כ"ה:
עיר גת החפר היתה בנחלם בני זבלון.
- יהושע י"ט: י – י"ז:
הנביאות של יונה היתה בימי ירבעם השני המלך, בין תאריכים 784 – 743 לפה"ס. משום שהנביאות היתה קרוב לתאריך 743 לפה"ס, אז חיי יונה קרוב ל־120 שנה.
הנביא יונה כתב בספרו שקיבל הצווי מהבורא ללכת "אל־נינוה, העיר הגדולה (הבירה של אשור),
וקרא עליה כי־עלתה רעתם לפני". ויקם יונה לברוח תרשישה באניה מלפני יהוה כי לא האמין שישובו תושבי הנינוה,
"איש מדרכו הרעה ומן־החמס אשר בכפיהם".
וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תּרשישה, מִלִּפְנֵי יְהוָה; וַיֵּרֶד יָפוֹ וַיִּמְצָא אֳנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ
וַיֵּרֶד בָּהּ לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי,
יְהוָה: - יונה: א: ג:
ויהוה הטיל רוח־גדולה אל־הים ויהי סער־גדול והאניה חישבה להשבר: - יונה: א: ד:
וַיֹּאמר יונה אֲל האנשים שהיו באניה:
שָׂאוּנִי
וַהֲטִילֻנִי אֶל-הַיָּם, וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם, כִּי יוֹדֵעַ אָנִי,
כִּי בְשֶׁלִּי הסער הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם:
- יונה: א: י"ב:
נשאל שאלה, מהו הסער או סערה בתנ"ך?
גימטריה של המילות שוות והיא: ה ~ 5 + ס ~ 60 + ע ~ 70 + ר ~ 200 = של"ה (335).
ונודע שיש קיצורים של"ה – "שני לוחות הברית" ועליהם היו נכתבים "עשרת הדברות". חבור של מספרים:
של"ה (335) + י׳ (10) = שמ"ה (345). המספר שמ"ה הוא גימטריה של השם, ה׳, והוא גימטריה של שם משה.
וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה, מִן-הָהָר, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת, בְּיָדו, לֻחֹת, כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם--מִזֶּה וּמִזֶּה, הֵם כְּתֻבִים: - שמות: לב: טו:
ומשמעות של הסער בזאת שהבורא קוצף על עמו. ולא רק בעזרת משה קוצף על עמו.
וימן
יהוה דג גדול
לבלע את-יונה
ויהי יונה
במעי הדג שלשה
ימים ושלשה
לילות: - יונה:
ב: א:
אפפוני
מים עד-נפש
תהום יסבבני
סוף חבוש לראשי:
- יונה:
ב: ו:
בהתעטף עלי את-יהוה
זכרתי
ותבוא אליך
תפלתי אל-היכל
קדשך: - יונה: ב: ח:
ויאמר
יהוה לדג ויקא
את-יונה
אל-היבשה: - יונה:
ב: יא:
1
ויהי
דבר־יהוה
אל־יונה
שנית לאמר:
2
קום לך
אל־נינוה העיר
הגדולה וקרא
אליה
את־הקריאה
אשר אנכי דבר
אליך:
3 ויקם
יונה וילך
אל־נינוה
כדבר יהוה
ונינוה היתה
עיר־גדולה
לאלהים מהלך
שלשת ימים:
4
ויחל יונה
לבוא בעיר
מהלך אחד
ויאמר, עוד
ארבעים יום,
ונינוה נהפכת:
5
ויאמינו אנשי
נינוה באלהים
ויקראו־צום
וילבשו שקים
מגדולם
ועד־קטנם:
6 ויגע
הדבר אל־מלך
נינוה ויקם
מכסאו ויעבר
אדרתו מעליו
ויכס שק וישב
על־האפר:
7 ויזעק
ויאמר בנינוה
מטעם המלך
וגדליו לאמר האדם
והבהמה הבקר
והצאן
אל־יטעמו
מאומה אל־ירעו
ומים אל־ישתו:
8 ויתכסו
שקים האדם
והבהמה
אל־אלהים
בחזקה וישבו
איש מדרכו
הרעה אשר
בכפיהם:
9
מי־יודע ישוב
ונחם האלהים
ושב מחרון אפו
ולא נאבד:
10 וירא
האלהים
את־מעשיהם
כי־שבו מדרכם
הרעה וינחם
האלהים
על־הרעה
אשר־דבר
לעשות־להם
ולא עשה: –
יונה: 3: 1 – 10:
1
וַיֵּרַע אֶל-יוֹנָה, רָעָה גְדוֹלָה; וַיִּחַר, לוֹ:
— יונה: 4: 1:
3
וְעַתָּה יְהוָה, קַח-נָא אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי, מֵחַיָּי:
— יונה: 4: 3:
ויּצא יוֹנָה מן-העיר, הוא היה בטוח שלא הצליח, אף על פי כן הצליח באמת, ויאמר יהוה לו:
11 ואני
לא אחוס
על־נינוה
העיר הגדולה
אשר יש־בה
הרבה משתים־עשרה
רבו אדם
אשר
לא־ידע
בין־ימינו
לשמאלו ובהמה
רבה?: — יונה: 4: 11:
אמנם זמן לא רב התמשך התשובה של תושבי נינוה, נודע שעברו עוד עשרים שנה אחרי מותו מלך ירבעם השני,
ובא מלך־אשור והחריב את המלכות ישראל הצפון והגלה את ישראל (עשרה שבטים) מאדמתו
והביא תושבים החדשים על אדמתם מארצות אחרות.
נדמה שתושבי נינוה לא תיקנו נפשיהם מדרכם הרע אף פעמ, כי הם נלחמו תמיד.
גם כן נפלה נינוה בשנת 612 לפה"ס. ויקומה המלכות בבל.
הרי אנחנו יודעים שבאותה עת רק הקבוצה של אברהם, יצחק ויעקב הלכה דרך התקון.
אבל כשהקבוצה הפכה לעם, העם כשל בחטא.
הנביאים הרבים כתבו על מה שיהיו בעתיד לבוא בזמנים רחקים מאוד מהם, "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"
והנביאות של יונה נראת כהתקימה בזמן שלו. יתכן גם כתבי יונה רמז על שיהיה "בְּאַחֲרִית הַיָּמִים"?
למשל שלעתיד לבוא יולד הצאצא של יונה הנביא בשם גם כן יונה ויונה השני הזה יקבל שלוש מכות החזקות מאוד
מן הבורא ו"הדג" הקיא את-יונה אל היבשה. וישוב וילך אל־נינוה ויוכל לשכנע את תושבי הנינוה למאן לעשות הרעה.
אף על פי כן סער הזה סוער עד היום, הרי בלעה הגלות כל ישראל. ובאמת עתה המרקז של הגלות זז אל הארץ ישראל.
אולי יונה הנביא הצפין בכתיבו כמה סודות? למשל:
מהם "במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות"?
מהי תרשישה? מהי היא העיר הגדולה שנקראת נינוה?
מהם שהלך שלשת ימים? מהם ארבעים יום?
מהו משתים־עשרה רבו?
והנה תשובות.
"במעי
הדג שלשה ימים
ושלשה לילות"
זה שלוש
גלויות —
במצרים, בבבל
ואחר כך "ישנו
עם אחד מפוזר
ומפורד בין
העמים". אלו
הגלויות
הועמדו בעיני
יונה.
המלה תרשישה
היא מרכיבה
משתי מלים שהן
תר + שישה,
עם ישראל
הפליג באניה,
בים הסוער,
בגלות האחרונה,
לתור את השישה
שנקרא מדע
קבלה, כי רק
לחכמי ישראל
הוענקו שיטת
תיקוני נפשות
לטובתן כולן
ביחדן. השיטה
שנקראת השישה וגם
כן קבלה.
מִי-אֵלֶּה,
כָּעָב
תְּעוּפֶינָה;
וְכַיּוֹנִים,
אֶל-אֲרֻבֹּתֵיהֶם:
כִּי-לִי
אִיִּים יְקַוּוּ,
וָאֳנִיּוֹת
תַּרְשִׁישׁ
בָּרִאשֹׁנָה,
לְהָבִיא
בָנַיִךְ
מֵרָחוֹק,
כַּסְפָּם
וּזְהָבָם
אִתָּם--לְשֵׁם
יְהוָה אֱלֹהַיִךְ,
וְלִקְדוֹשׁ
יִשְׂרָאֵל
כִּי פֵאֲרָךְ:
—
ישעיהו ס: ח — ט:
גם כן
המלה נינוה
היא מרכיבה
משני דברים
שהם נין +
וה, נין הוא
צאצא,
והצירוף
משתי אותיות וה מיחס
עם צאצא
אבל בעולם
הרוחני,
בשרשים שלנו,
שזה חלקו משמו
הבורא יהוה
,
להיות
אחראי על הקמת
דורות
ברוחניות, לכן
נינוה
היא כולה
האנושות עם
שורשה הרוחני.
הלך
שלשת ימים זה
כרגיל שלוש
שנים שבתוכן
מתפשטת את
הבשורה
שעוד
ארבעים שנה ונינוה שהיא
כולה האנושות
עם שורשה
הרוחני
תהפך.
משתים־עשרה
רבו שווה מאה
ועשרים
אלפים,
ופירוש,
שכל מאלפי
אנשים בנינוה
יגיע לגיל עד
מאה ועשרים אם
יגמור תיקונו.
המספר מאה
ועשרים הוא
גימטריה של
מלה סמך,
ולאלה מי ירצו
מסך של
המקובל. כי
גימטריה של
מלה מסך
היא גם כן מאה
ועשרים.
אם כך,
הנה
לפנינו
מופיעה
בעינינו
ממשות החדשה,
או אנחנו
מתחילים לתקן
את נשמתינו
משינאה איש אל
איש
או עוד ארבעים
שנה, ונינוה שהיא עולם
הזה נהפכת,
אפילו שורש
הרוחני לא
נשאר.
האם
רוצים כדי
עולם הזה נעלם עוד
ארבעים שנה?
לספור
התחיל מחג
פורים, שנת
תשס"ז (2007).
לעלות על
ההר סיני (שם
ההר רומז על
מלה שנאה) שבני
ישראל "ויתיצבו
בתחתית ההר"
מזמן,
כדי לרצות
לרמוס את
השנאה ולעשות
תיקונם, —
עכשיו זאת
שאלה לאנושות
כולה.
עלינו
מוטל התפקיד
הקשה, אבל
אנחנו נוציא
את העולם הזה
מבור עמוק!
באהבה
כפולה חמש ה׳
אני מבקש אתכם מפיצים את הבשורה
חיים יונה