דברי הגמרא
באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף
הדף.
נדה דף ח
(נדה ז,ב)
ותו ליכא? והאיכא, דתנן [יבמות פ"יג מ"ז]: '(בפרק
'בית שמאי' ביבמות: שני אחין נשואין שתי אחיות יתומות, אחת גדולה ואחת קטנה, מת
בעלה של גדולה ונמצאת זקוקה לַיַּבָּם [שהוא] בעל הקטנה, ודוחה זיקתה [את] נישואי אחותה הקטנה,
ואוסרתה עליו: שאין נישואי קטנה כלום, ואם יגרשנה לקטנה בגט - שוב אינו יכול ליבם
את הגדולה, שאחות גרושתו היא!) רבי אליעזר אומר:
(נדה ח,א)
מלמדין את הקטנה שתמאן בו (ומיאון עוקר נישואין
הראשונים, ומותר ליבם הגדולה); [רבן גמליאל אומר: אם מאנה - מאנה, ואם לאו
תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה; רבי יהושע אומר: אי לו על אשתו ואי לו
על אשת אחיו: מוציא את אשתו בגט, ואשת אחיו בחליצה]', ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר.
כי אמר שמואל 'הלכה כרבי
אליעזר בארבע' - בסדר טהרות, אבל בשאר סדרים איכא טובא;
והכי נמי מסתברא, דתנן [חלה פ"ב מ"ד]: 'רבי אליעזר אומר: אף הרודה ונותן לסל (כגון שהיה לש את עיסתו פחות פחות מחמשת רבעים,
לפוטרו מן החלה) - הסל
מצרפן לחלה (כשרודן מן התנור)' ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר - שמע
מינה.
ומאי אולמיה דהאי (דחלה) מהאי
(מההיא
דמיאון, דפשטת לה מינה, דאמרת 'הכי נמי מסתברא'? הא שמעינן מההיא דמיאון דבשאר
סדרי איכא הלכה כרבי אליעזר)?
(ומשני:) משום דקאי רבי אלעזר כותיה, דתנן (במילתא אחריתי היא, בפרק 'בית שמאי' [יבמות פ"יג מ"יא]): 'רבי אלעזר אומר: מלמדין את הקטנה שתמאן בו'
(מההיא
דמיאון ליכא למשמע מינה דבשאר סדרים איכא, דהתם משום דקאי רבי אלעזר כרבי אליעזר,
ואיכא למימר משום דמסייע רבי אלעזר לרבי אליעזר - משום הכי הלכה כמותו בהא, אבל
משום דידיה לחודיה - לא).
ומי קאי? והא אצרכו מצרכינן
להו (התם
דאמר שמואל בקמייתא 'הלכה כרבי אליעזר' ובאידך נמי הלכה כרבי אלעזר, ואמרינן
'צריכא: דאי אשמועינן כו'), ולא דמיין להדדי (אלמא רבי אלעזר ורבי אליעזר - לאו חד טעמא קאמרי,
מדאיצטריך לשמואל למימר בתרווייהו הלכה)?
אלא משום דקאי רבי יהודה בן
בבא כותיה, דתנן [עדויות פ"ו
מ"א]: 'רבי יהודה בן בבא העיד חמשה
דברים: שממאנים את הקטנות (מבקשין מהן שימאנו, כגון הנך דרבי אלעזר ורבי אלעזר,
כדי לקיים מצות יבום), ושמשיאין את האשה (שהלך בעלה למדינת הים) על פי עד אחד (ושמעה מפי עד אחד שמת - משיאין אותה לאחר), ושנסקל תרנגול בירושלים על
שהרג את הנפש (כדכתיב (שמות
כא,כט) והמית איש או אשה השור
יסקל, והוא הדין לכל חיה ועוף,
כדאוקימנא ב'שור שנגח את הפרה' (בבא קמא
דף נד:) דיליף 'שור' 'שור' משבת,
אלא שדבר הכתוב בהווה), ועל יין בן ארבעים יום שנתנסך על גבי המזבח (ומקמי הכי – פסול, דהוה ליה 'יין מגתו'), ועל תמיד של שחר שקרב בארבע
שעות'; מאי 'קטנות'? לאו חדא דרבי
אלעזר וחד דרבי אליעזר?
לא, מאי 'קטנות' -
קטנות דעלמא (ולעולם
עדות בן בבא - אדרבי אלעזר קאי, ולא אדרבי אליעזר, והכי קאמר: כל קטנות שיבאו למאן
לפנינו - כי ההיא דרבי אלעזר - מלמדין אותן למאן).
אי הכי גבי אשה נמי [דקתני 'שמשיאין את האשה על פי עד אחד'] - נתני 'נשים' ('שמשיאין נשים על פי עד אחד'), ונימא 'נשים דעלמא' (כי היכי דאמר 'מאי 'קטנות'
- קטנות דעלמא)! אלא
מדהכא קתני 'אשה' והכא קתני 'קטנות' - שמע מינה דוקא קתני (קטנות = שתים, אחת דרבי
אלעזר ואחת דרבי אליעזר, ואשה - דליכא למימר הכי - נסבה בלשון יחיד)!
שמע מינה.
וכן אמר רבי אלעזר (אדשמואל קאי, ואמורא הוא, והוא
רבי אלעזר בן פדת; ורבי אלעזר דמיאון - תנא הוא, והוא רבי אלעזר בן שמוע): 'הלכה כרבי אליעזר בארבעה'
- ותו ליכא? והתנן [יבמות פ"יג
מ"ז]: 'רבי אליעזר אומר: מלמדין את
הקטנה שתמאן בו' ואמר רבי אלעזר 'הלכה כרבי אליעזר', וכי תימא 'כי אמר רבי
אלעזר הלכה כרבי אליעזר בארבעה - בסדר טהרות, אבל בשאר סדרי איכא' - ומי איכא?
והתנן [שביעית פ"ז מ"ו]: 'הורד והכופר (מין בשמים הן) והלטום והקטף (קטף
= מין אילן, ואין עושה פרי אלא שרף (יוצא ונוטף מהן), וזהו פריו) יש להן שביעית (שצריך להפקירם ואסור לעשות בהן סחורה, ולא אמרינן עצים
בעלמא נינהו ושביעית אינה נוהגת בעצים, כדאמרינן ב'לולב הגזול' (סוכה דף מ.)) ולדמיהן שביעית [עד כאן במשנה, וההמשך משתמע ממשנה ז שם:] יש להן ביעור ולדמיהן ביעור (כשכלה לחיה מן השדה)' (ואף על גב דיש להן שביעית - איצטריך למימר יש
להן ביעור, דיש שיש לו שביעית ליאסר בסחורה ומלוגמא ואין לו ביעור, כגון דבר
המתקיים בארץ כל ימי החורף שאינה כלה לחיה מן השדה; אבל כל דבר שיש לו ביעור - יש
לו שביעית), ואמר
רבי פדת (בריה
דרבי אלעזר בן פדת): 'מאן תנא (להא דקתני 'יש להן שביעית', דקסבר) קטפא פירא? - רבי אליעזר (כדאמר לקמן: רבי אליעזר
אומר: המעמיד בשרף הערלה אסור)'; ואמר רבי זירא: חזי דמינך ומאבוך קָשָריתו קטפא לעלמא (בשביעית): את אמרת 'מאן תנא קטפא פירא? - רבי
אליעזר' ואבוך אמר 'הלכה כרבי אליעזר בראבעה (ותו לא)' (אלמא
בקטפא פירא לא עביד כוותיה לחומרא)! ואם איתא, לימא ליה: 'כי אמר אבא הלכה כרבי אליעזר בארבעה - בסדר טהרות,
אבל בשאר סדרי איכא'!
אלא קשיא ההיא - משום דקאי
רבי אלעזר כותיה, דתנן [יבמות פ"יג
מ"יא]: 'רבי אלעזר אומר מלמדים את
הקטנה שתמאן בו'.
ומי קאי? והא אצרוכי מצרכינן
להו, ולא דמיין להדדי?
אלא משום דקאי רבי יהודה בן
בבא כוותיה.
ותו ליכא? והתנן [ברכות פ"ה מ"ב]: 'רבי עקיבא אומר: אומרה (להבדלה במוצאי שבתות) ברכה רביעית בפני עצמה (ואינו כוללה בחונן הדעת); רבי אליעזר אומר: אומרה בהודאה'; ואמר רבי אלעזר (בברכות ירושלמי) 'הלכה כרבי אליעזר'.
אמר רבי אבא: ההוא דאמר משום רבי
חנינא בן גמליאל, דתניא: 'רבי עקיבא אומר: אומרה ברכה רביעית בפני עצמה; רבי
חנינא בן גמליאל אומר: אומרה בהודאה'.
(נדה ח,ב)
והא קשיש מיניה טובא (דהא רבי אליעזר היה בימי
רבן גמליאל בנו של רבי שמעון [בן גמליאל] הנהרג בהרוגי מלכות, ובעל אחותו היה,
כדאמרינן ב'הזהב' (בבא מציעא דף נט:), ורבי חנינא - בנו של רבן גמליאל היה)!?
תוספות ד"ה והא קשיש מיניה טובא. ר"א מרבי
חנינא; פרש"י שר' חנינא היה בנו של ר"ג דיבנה,
וכ"נ דבפרק 'המפלת'
[לקמן דף כג.] א"ר חנינא בן גמליאל נראין דברי
ר"מ בבהמה ובחיה;
וא"ת והא בתורת כהנים [פ' אמור] גבי פנחס איש
הסתת שעלה גורלו להיות כ"ג כו', אמר רבי חנינא בן רבן גמליאל: 'וכי סתת היה
והלא חתנינו היה, וחורש היה?' ואי בן ר"ג דיבנה היה - היאך היה לו חתן כהן גדול? והלא היה אחר החורבן!?
וי"ל דלאו חתנינו ממש קאמר, אלא חתן אבותיו, וכן משמע דלא אמר 'חתני' אלא
'חתנינו היה'
אלא משום דקאי רבי חנינא בן
גמליאל בשיטתיה.
ומי קאי? והתניא: 'אור יום
הכפורים (ליל
כניסתו) - מתפלל
שבע ומתודה, שחרית מתפלל שבע ומתודה, מוסף מתפלל שבע ומתודה, מנחה מתפלל שבע
ומתודה, בנעילה מתפלל שבע ומתודה, בערבית מתפלל שבע מעין שמנה עשרה (שאומר בשבעה ברכות מעין
שמונה עשרה, כגון שלש ראשונות ושלש אחרונות כתקנן, ואומר 'הביננו' באמצע, ומסיים
בשומע תפלה, כדאמרינן בברכות (דף
כט.), ויש בה מעין כולם); רבי חנינא בן גמליאל משום
אבותיו אומר: מתפלל שמנה עשרה, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת' [והרי רבי חנינא בן גמליאל אמר כרבי אליעזר: שאומרה בהודאה!]!
אמר רב נחמן בר יצחק: איהו
אמר משום אבותיו, וליה לא סבירא ליה.
אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא:
ואת לא תסברא דמאן תנא קטפא פירא - רבי אליעזר הוא? והתנן [ערלה
פ"א מ"ז]: 'רבי אליעזר אומר:
המעמיד (חלב
בהמה לעשות גבינה) בשרף ערלה אסור'!
אפילו תימא רבנן; עד כאן לא
פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר אלא בקטפא דגווזא (בשרף הנוטף מן העץ - דכעץ בעלמא הוי), אבל בקטפא דפירא ('קטף' הוי שרף הפגין, ו)מודו ליה, דתנן [המשך ערלה פ"א מ"ז]: 'אמר רבי יהושע: שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף העלין, בשרף העיקרין –
מותר; בשרף הפגין - אסור מפני שהוא פרי'.
ואיבעית אימא: כי פליגי רבנן
עליה דרבי אליעזר - באילן העושה פירות, אבל באילן שאינו עושה פירות מודו דקטפו זהו
פריו, דתנן [שביעית פ"ז מ"ו]: 'רבי שמעון אומר: אין לקטף שביעית [מפני שאינו פרי] [עד כאן לשון המשנה], וחכמים
אומרים: יש לקטף שביעית מפני שקטפו זהו פריו' - מאן חכמים? - לאו רבנן דפליגי עליה דרבי אליעזר (בשאר אילנות, וחזינן דבקטף סבירא להו כוותיה)?
אמר ליה ההוא סבא: הכי אמר
רבי יוחנן: מאן 'חכמים'? רבי אליעזר, דאמר 'קטפו זהו פריו'.
אי רבי אליעזר, מאי איריא
אילן שאינו עושה פרי? אפילו אילן העושה פרי קטפו זהו פריו?
לדבריהם דרבנן קאמר להו:
לדידי, אפילו אילן העושה פירות נמי קטפו זהו פריו; לדידכו, אודו לי מיהת באילן
שאינו עושה פירות דקטפו זהו פריו!
ורבנן אמרי ליה: לא שנא.
איזו היא בתולה כל שלא ראתה [דם מימיה, אף על פי שנשואה]:
תנו רבנן: 'נשאת וראתה דם
מחמת נישואין, ילדה וראתה דם מחמת לידה - עדיין אני קורא לה 'בתולה', שהרי בתולה
שאמרו = בתולת דמים (דמי- נדה), ולא בתולת בתולים (ולא דמי בתולים: דאפילו
נבעלה - עדיין היא בתולת דמים)'.
איני! והאמר רב כהנא: תנא 'שלש
בתולות הן: בתולת אדם, בתולת קרקע, בתולת שקמה:
בתולת אדם כל זמן שלא נבעלה
- נפקא מינה לכהן גדול (שמצווה ליקח בתולה), אי נמי לכתובתה מאתים (דאם נבעלה - תו לא מיקרי
'בתולה', וכתובתה מנה);
בתולת קרקע = כל זמן שלא
נעבדה
- נפקא מינה לנחל איתן; אי
נמי למקח וממכר (שאם אמר לו "קרקע בתולה אני מוכר לך" -
נותן לו קרקע שלא נעבדה, לפי שעושה פירות מרובין ושמנים);
בתולת שקמה כל זמן שלא נקצצה' (כן מנהג: לקוצצה כדי שירבה עוביו, ויוציא ענפים הרבה
במקום החתך, ונקרא 'סדן שקמה');
- נפקא מינה למקח וממכר (לפי שנוח לו בבתולה, שילדה
היא, ויקצצנה ומתעבה), אי נמי למקצצה בשביעית, כדתנן [שביעית
פ"ד מ"ה]: 'אין קוצצין בתולת שקמה
בשביעית מפני שהיא עבודה', ואם איתא ליתני נמי הא [בתולת דמים] (ונימא ארבע בתולות
הן)?
אמר רב נחמן בר יצחק: כי קתני
- מידי דלית ליה שם לווי, אבל מידי דאית לליה שם לווי - לא קתני; (שם לווי - כגון 'בתולה' דמתניתין - לאו 'בתולה' סתם
מיקריא, אלא 'בתולת דמים': דסתם בתולה בנשים היינו בתולת בתולים; וכן קרקע בתולה,
וכן שקמה בתולה - לא בעי שם לווי.)
רב ששת בריה דרב אידי אמר: כי
קתני - מידי דתלי במעשה (שאינו מאבד שמו אלא על ידי מעשה), (אבל) מידי דלא תלי במעשה לא קתני (ראיית דם - מאיליה באה, ואבדה שם 'בתולה');
רבי חנינא בריה דרב איקא אמר:
כי קתני - מידי דלא הדר לברייתו; מידי דהדר לברייתו (כגון זקנה: שמסתלקין דמיה) לא קתני;
רבינא אמר: כי קתני - מידי
דקפיד עליה זבינא (נותן עיניו בכך, כגון בתולה נוחה לינשא מבעולה, וכן
קרקע ושקמה), (אבל) מידי דלא קפיד עליה זבינא לא קתני (בתולת דמים אין אדם נותן
עיניו בדמים, דלא חייש אי חזיא אי לא חזיא).
ולא קפדי? והתניא: 'רבי
חייא אומר: כשם שהשאור יפה לעיסה - כך דמים יפין לאשה'! ותניא משום רבי מאיר:
'כל אשה שדמיה מרובין - בניה מרובין'!?
אלא כי קתני - מידי דקפיץ עליה
זבינא, מידי דלא קפיץ עליה זבינא לא קתני (שנוחה בתולה ללקוחות, כגון בתולת בתולים, וקרקע,
ושקמה; אבל בתולת דמים - כל כמה דחזיא ניחא ליה טפי, כדאמרינן).
תנו רבנן: 'איזוהי 'בתולת
קרקע'? - כל שמעלה רשושין ואין עפרה תיחוח ('רשושין' = אבנים דקין
שקורין פרדוי"א; לשון אחר: רגבי אדמה קשין שאין עפרם מתפזר); נמצא בה חרס (מכיתת חרשים) - בידוע שנעבדה (דאי לא נעבדה חרס זה מאין
בא לתוכה); צונמא (סלע) - הרי זו בתולת קרקע'.
'מעוברת' - משיודע
עוברה:
וכמה הכרת העובר?
סומכוס אומר משום רבי מאיר:
שלשה חדשים; ואף על פי שאין ראיה לדבר - זֵכר לדבר, שנאמר (בראשית לח,כד)
ויהי כמשלש חדשים [ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר
כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף].
'זכר לדבר'? קרא כתיב,
וראיה גדולה היא!?
משום דאיכא דילדה לתשעה ואיכא
דילדה לשבעה (שמא
ניכר עוברה לשליש ימיה, דהיינו שני חדשים ושליש - קא משמע לן דאזלינן בתר רוב נשים).
תנו רבנן: ' הרי שהיתה בחזקת מעוברת וראתה דם ואחר כך
הפילה רוח או כל דבר שאינו של קיימא - הרי היא בחזקתה ודיה שעתה (לא אמרינן 'איגלאי מילתא
למפרע דלאו הריון הוא', ונטמאו טהרות דמעת לעת של ראיה); ואף על
גב שאין ראיה לדבר - זכר לדבר (דהריון רוח שמיה הריון), שנאמר (ישעיהו כו,יח) הרינו חלנו כמו ילדנו רוח [ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל]'.
מאי 'זכר לדבר'? הרי ראיה
גדולה היא!
כי כתיב האי קרא - בזכרים
כתיב.
ורמינהי: 'קשתה שנים (קשתה שני ימים בתוך אחד
עשר ימי זוב), ולשלישי
(נמי
ראתה, ואחר כך בו ביום) הפילה רוח או כל דבר שאינו של קיימא (ולא שפתה מן הצער) - הרי זו יולדת בזוב (וצריכה שבעה נקיים, וקרבן לזיבתה: דכיון דלאו
ולד הוא - הויא זיבה מעליא)', ואי אמרת לידה מעלייתא היא -
(נדה ט,א)
קושי סמוך ללידה (שלא שפתה בינתים, ודם
הקושי מחמת הולד הוא בא) רחמנא טהריה (מזיבה בתוך י"א יום, בפרק 'בנות כותים' (לקמן לז:))!?
אמר רב פפי: הנח מעת לעת
דרבנן (אִין,
ודאי דלאו לידה היא, אבל לענין דיה שעתה - חשיב ולד, דמעת לעת דרבנן).
רב פפא אמר: מידי הוא טעמא?
אלא משום דראשה כבד עליה ואבריה כבדין עליה (אף על גב דלאו ולד הוא - אפילו הכי דיה שעתה,
דטעמא דמעוברת דיה שעתה - משום דראשה ואבריה כבדין מחמת חולי, ולפיכך דמיה מסולקין) - הכא נמי (בהריון של רוח נמי) ראשה ואבריה כבדין עליה.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים ()
ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את
הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the
File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the
Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2004 by
Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this
notice, is granted - with request to notify of use at the email address on
www.oocities.org/yeshol