דברי הגמרא
באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף
הדף.
נדה דף י
(נדה ט,ב)
אמר מר (גבי תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה שלש
פעמים, ואחר כך עברו עליה שלש עונות וראתה): 'עברו עליה שלש עונות - דיה שעתה';
(נדה י,א)
הדר קחזיא בעונות (אחר ראיה זו) מאי (דיה שעתה או מטמאה מעת לעת)? (מי אמרינן הא דקתני בתרה 'ועוד עברו עליה
שלש עונות' דוקא קתני 'עברו': דאי חזאי לסוף עונה מטמאה מעת לעת, דאף על
גב דלא הגיע זמנה, כיון דהוחזקה רואה קודם הפסקת שלש עונות ראשונות הרי היא כהגיע
זמנה, וכי הפסיקה בראשונות וראתה - דיה שעתה בההיא ראיה, כרבי אליעזר, וכי חזיא תו
לסוף עונה - מטמאה מעת לעת ככל אשה שעברו עליה שלש עונות: דאין דיה שעתה אלא
בראשונה, אבל היכא דחזרו ועברו שלש שניות וראתה דיה שעתה בההיא ראיה, כרבי אליעזר
- ואף על גב דלא חזינן דקמיירי רבי אליעזר אלאא בהעברה ראשונה, מיהו מודה דדיה שעתה
בשניות עד דתתחזק - או כרבי או כרבן שמעון בן גמליאל; ואף על גב דרישא רבי היא - סיפא כרבן שמעון בן גמליאל: דאי
כרבי, כיון דחזאי בעונות, הוה מדמינן לה להגיע זמנה, כי חזאי בהפסקה נמי: כיון
דתרי זימני חזאי בהפסקה - איגלאי מילתא למפרע דשינוי וסת הוא ולא סילוק דמים,
ובשניה מטמאה מעת לעת: שאין זו צריכה להתחזק בדמים?
או דילמא אי חזאי לסוף עונה נמי כל שכן
דדיה שעתה, דמוכח מילתא דהפסקה ראשונה זו - סילוק דמים היתה, ולא שינוי וסת, ויש
לומר חזרה לקדמותה וצריכה להתחזק עוד אחר ההפסקה בשתי ראיות כבתחלה, והאי דנקט
'ועוד עברו וראתה דיה שעתה' - רבותא אשמעינן: אף על גב דתרי זימני חזאי בהפסקה -
לא אמרינן 'איגלאי מילתא דשינוי וסת הוא ולא סילוק דמים ותטמא בשניה מעת לעת', אלא
אפילו לרבי דיה שעתה: דהפסקה קמייתא לעולם בחוזרת לקדמותה נדון אותה, ולא דמיא
להגיע זמנה, וצריכה שתתחזק בשתי ראיות, ובשלישי תטמא מעת לעת, כדקתני ואזיל:)
אמר רב גידל אמר רב: פעם
ראשונה (היא
הראיה הסמוכה להפסקה ראשונה) ושניה (היא
הראיה שתראה לסוף עונה) דיה שעתה, שלישית (אם תראה עוד לסוף עונה) מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה (והאי דנקט תנא 'ועוד עברו עליה שלש עונות' -
רבותא הוא דנקט, כדפרישית, דכל שכן אי חזאי בעונות דמוכחא מילתא דהפסקה קמייתא -
סילוק הואי; וכולה רבי היא).
'ועוד עברו עליה שלש עונות
וראתה דיה שעתה'; הדר קחזיא בעונות (אחר ראיה זו) מאי (דיה
שעתה או מטמאה מעת לעת)? (מי
אמרינן הא דהדר תנא בתרא ראיה שלישית בהפסקה דוקא נקט: דהכא הוא דמטמאה מעת
לעת, דאיגלאי מילתא דשינוי וסת הואי הפסקותיה לראות בדילוג, שהרי הוחזקה בהפסקות,
ואי נמי לא חשבת להפסקה קמייתא בהדייהו - הא מחזקא בתרתי בתרייתא? אבל אי חזיא
לסוף עונה הרי היא דיה שעתה: דלא אתחזק בדילוג, ואמרינן: הפסקה שניה נמי חוזרת
לקדמותה וכל דמיה מסולקין, וצריכה להתחזק בשתי ראיות: אחת הסמוכה להפסקה שניה,
והשניה היא שתראה לסוף עונה, ובשלישית תטמא מעת לעת? או דילמא כולי האי לא אמרינן
דחזרה לקדמותה, ובהפסקה שניה דיינינן לה כהגיע זמנה והפסיקה וראתה: דבההיא ראיה
לחודה - הוא דדיה שעתה, אבל בשניה תטמא מעת לעת, והאי דנקט תנא בשלישית 'ועוד עברו
עליה וראתה מטמאה מעת לעת' - הוא הדין נמי אם לא עברו, ורבותא אשמועינן: דלא תימא
כל ראיה הסמוכה להפסקה דיה שעתה, אלא כיון דאיתחזק בדילוג - אמרינן שינוי וסת הוא,
ולא סילוק דמים?)
אמר רב כהנא אמר רב גידל אמר
רב: פעם ראשונה (ראשונה לסדר ראיות הללו שאנו עסוקין בהן לישאל קא
חזיא בעונות מאי היא הראיה הסמוכה להפסקה שניה דעלה קיימינן) דיה שעתה, שניה (היא הראיה שתראה לסוף עונה) - מטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה (והא דתנא הפסקה שלישית גבי
מעת לעת - לרבותא הוא דנקט, כדפרישית: דלא תימא כל ראיה שלאחר הפסקה תהא דיה שעתה).
מני?
רבי היא (דהא בין רישא בין סיפא
כרבי שנינן לה), דאמר:
בתרי זימני הוי חזקה.
אימא סיפא: (דהגיע זמנה לראות) 'עברו עליה שלש עונות וראתה דיה
שעתה' - אתאן לרבי אליעזר (דאמר: 'כל אשה שעברו עליה שלש עונות דיה שעתה'
ומרישא דאיירי בלא הגיע זמנה לא מצי למיפרך ליה, דאיכא למימר בההיא אפילו רבנן
מודו דחוזרת לקדמותה היא)! וכי תימא רבי היא, ובעונות (בהפסקת שלש עונות) סבר לה כרבי אליעזר, ומי סבר לה? והא 'לאחר שנזכר'
קאמר (למדנו
שהוקשה בעיניו על שעשה כמותו)!
אלא רבי אליעזר היא, ובוסתות
סבר לה כרבי (דאמר
בתרי זימני הויא חזקה לכל דבר).
כתם (שנמצא בבגדה של תינוקת שלא הגיע זמנה) שבין ראשונה ושניה - (ודאי) טהור (דאכתי לאו בחזקת דמים היא, ואמרינן לעיל (דף ה.)
'תינוקת שלא הגיע זמנה לראות אפילו סדינין שלה כו'); שבין שניה ושלישית: חזקיה אמר טמא (דהא בתרי זימני איתחזקה
בדמים, והויא חזקה: דאילו הדרא חזיא מטמיא למפרע, אלמא בחזקת דמים הוחזקה), רבי יוחנן אמר טהור:
חזקיה אמר טמא: כיון דאילו
חזיא מטמאה - כתמה נמי טמא;
ורבי יוחנן אמר טהור: כיון
דלא אתחזקה בדם (כלומר: כל זמן שלא נהגנו בה עדיין תורת מוחזקת בדמים
לטמאה למפרע) - כתמה
נמי לא מטמינן לה (לא גזרו על כתמה).
(נדה י,ב)
מתקיף לה רבי אלעאי (לחזקיה): וכי מה בין זו לבתולה שדמיה
טהורין? (בתולה
שנשאת - יש שדמיה טהורין עד שתחיה המכה, דתלינן בבתולים, ויש שדמיה טהורין ארבע
לילות, ויש שדמיה טהורין כל לילה הראשונה כדאמרינן פרק בתרא (לקמן דף סד:),
וכולהו קיימא לן דכל זמן שדמיה טהורין - אין לה כתם, דקתני בפרק 'האשה' (לקמן דף ס.)
'ושוין שתולה בשומרת יום כנגד יום בראשון שלה [וביושבת על דם טוהר]
ובבתולה שדמיה טהורים' -
מהתם שמעינן דאין לה כתם ואף על גב דראתה פעם אחת, דלא מפלגינן בין הגיע זמנה ללא
הגיע בין שראתה פעם אחת בבית אביה שהיא אחת מן הבתולות שדמיה טהורין, והא הכא
דאילו חזת בשינוי מראה דמיה - מטמאה מעת לעת, דהגיע זמנה לראות וראתה בבית אביה -
אפילו הכי לא מטמאינן כתמה, ומאי שנא הך מהא?)
אמר ליה רבי זירא: זו (בתולה שדמיה טהורין) שירפה מצוי (שרף שלה מצוי מחמת בתולים, הילכך כתמה טהור
דתלינן בדם בתולין), וזו אין שירפה מצוי (לטהרה ולתלות בו).
אמר עולא: אמר רבי יוחנן משום
רבי שמעון בן יהוצדק: 'תינוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה פעם ראשונה ושניה - רוקה
ומדרסה בשוק טהור (כגון שנמצא רוקה בשוק, וקים לן שקודם לכן ראתה שתי
פעמים, ואין אנו יודעים אם נדה היא אם לאו - מספיקא לא מחזקינן לה כספק הרוקין,
הואיל ולא הוחזקה רואה), כתמה נמי טהור' ולא ידענא אם דידיה אם דרביה. (עולא הוא דקאמר 'לא ידענא אי אמר רבי יוחנן'
מסקנא דהא מילתא, דקאמר 'כתמה נמי טהור': מדעתיה? או משמיה דרבי שמעון בן
יהוצדק, כרוקה ומדרסה?)
למאי נפקא מינה?
(אי אמר להא 'וכתמה נמי טהור' משמיה דרביה) למיהוי דבריו של אחד במקום שנים. (הוי חזקיה, דאמר לעיל טמא
- אחד במקום שנים, דהא פליג עליה רבי יוחנן לעעיל מלביה, וחזינן דקאי רבי שמעון
כוותיה!)
כי אתא רבין וכל נחותי [ימא – הרש"ש מוחק], אמרוה כרבי שמעון בן יהוצדק (בשמו של רבי שמעון בן
יהוצדק, והוה ליה חזקיה אחד במקום שנים, ושמע מינה הלכה כרבי יוחנן).
אמר רב חלקיה בר טובי: תינוקת
שלא הגיע זמנה לראות, אפילו שופעת כל שבעה - אינה אלא ראיה אחת (לאחזוקה כרואה ודיה שעתה,
עד שתפסוק ותחזור ותראה שתי ראיות).
'אפילו שופעת', ולא
מבעיא פוסקת (וחוזרת
ורואה)? אדרבה:
פוסקת הויא לה כשתי ראיות!?
אלא 'תינוקת שלא הגיע זמנה
לראות ושופעת (סמי
מכאן 'אפילו') כל שבעה
- אינה אלא ראיה אחת'.
אמר רב שימי בר חייא: מדלפת (טיף אחר טיף) אינה כרואה (דמשמע דאפילו כראיה אחת אינה חשובה).
והא קחזיא?
אימא 'אינה כשופעת, אלא
כפוסקת' (והוו
להו ראיות טובא, והוחזקה רואה, ולכשתפסוק ותחזור ותראה - מטמאה מעת לעת).
(ופרכינן:) מכלל דשופעת (דאמר לעיל אינה אלא ראיה אחת, היינו דשופעת) כי נהרא (בתמיה כיון דמדלפת אינה חשובה שופעת וא"א
להיות שופעת כמעין כל שבעה וחיה)?
אלא אימא 'אינה אלא כשופעת'.
תנו רבנן: 'חזקה: בנות ישראל, עד שלא הגיעו לפרקן - הרי
הן בחזקת טהרה, ואין הנשים בודקות אותן;
משהגיעו לפרקן הרי הן בחזקת טומאה (כלומר בחזקת דמים מצוים בהם), ונשים בודקות אותן.
רבי יהודה אומר: אין בודקין אותן ביד מפני שמעוותות אותן (כלומר מסרטין לה בצפורן
ומייתו לה לידי ראיה), אלא סכות אותן בשמן מבפנים (שסיכת שמן מביא הדם אם
זמנו הוא) ומקנחות אותן מבחוץ, והן נבדקות מאיליהן'.
רבי יוסי אומר: מעוברת [ומניקה שעברו עליהן שלש עונות - דיין שעתן]:
תני תנא
קמיה דרבי אלעזר: 'רבי יוסי אומר: מעוברת ומניקה שעברו עליה שלש עונות - דיה
שעתהּ'.
אמר ליה: פתחת בתרי (מעוברת ומניקה) וסיימת בחדא (דקאמר 'דיה שעתהּ'; 'דיין שעתן' מיבעי
ליה)!? דלמא
מעוברת והיא מניקה קאמרת (שנולד עוברה ומניקתו; אי נמי מניקה ונתעברה, והוא
הדין למעוברת גרידתא), ומילתא אגב אורחיה קא משמע לן (והא דנקט 'מעוברת והיא מניקה' - לומר לך שמצטרפין ימי
מניקה לימי עיבורה לשלש עונות, כגון שהפסיקה שתים בימי עיבורה ואחת בימי מניקותה,
או חלוף; דהכי משמע 'מעוברת והיא מניקה' בתוך הפסקת העונות הללו): דימי עיבורה עולין לה לימי מניקותה
וימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה , כדתניא: 'ימי עיבורה עולין לה לימי
מניקותה, וימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה; כיצד: הפסיקה שתים בימי עיבורה ואחת
בימי מניקותה, שתים בימי מניקותה ואחת בימי עיבורה, אחת ומחצה בימי עיבורה ואחת
ומחצה בימי מניקותה - מצטרפות לשלש עונות'; בשלמא ימי עיבורה עולין לה לימי
מניקותה - משכחת לה דקמניקה ואזלא ומיעברה (כגון אם היתה מניקה ונתעברה והפסיקה תחלת עונה קצת
בימי מניקותה, והשלימה בימי עיבורה), אלא ימי מניקותה עולין לה לימי עיבורה היכי משכחת לה (דילדה, ולא חזאי? הא ראתה
דם בלידתה, ונמצא שלא עברו עליה שלש עונות)?
איבעית אימא: בלידה יבשתא,
ואיבעית אימא: דם נדה לחוד
ודם לידה לחוד,
ואיבעית אימא: תני חדא (ימי עיבורה עולין לה לימי
מניקותה, ולא תיתני ימי מניקותה עולים לה לימי עיבורה).
במה אמרו דיה שעתה [בראייה ראשונה, אבל בשניה - מטמאה מעת לעת]:
אמר רב: אכולהו (ארבע נשים - כולהו קתני לה
דבשניה מטמאה מעת לעת);
ושמואל אמר: לא שנא אלא בתולה
וזקנה (בתולה,
כיון דראתה פעם ראשונה ושניה -הוחזקה רואה; זקנה נמי: כיון דאיתחזקא תרי זימני אחר
שלש עונות - אישתכח דלאו סילוק דמים הוא, אלא דילוג וסת), אבל מעוברת ומניקה (ודאי דמיה מסולקין, ואפילו לא נסתלקו מתחלתן -
מסתלקין והולכין הן תדיר. [פירוש זה מפי] ברוך) - דיין כל ימי עיבורן, דיין כל ימי מניקותן;
וכן:
אמר רבי שמעון בן לקיש:
אכולהו;
ורבי יוחנן אמר לא שנו אלא
בתולה וזקנה, אבל מעוברת ומניקה - דיין כל ימי עיבורן דיין כל ימי מניקותן.
כתנאי: 'מעוברת ומניקה
שהיו
(נדה יא,א)
שופעות (לאו דוקא) דם ובאות - דיין כל ימי
עיבורן ודיין כל ימי מניקותן - דברי רבי מאיר; רבי יוסי ורבי יהודה ורבי שמעון
אומרים: לא אמרו דיין שעתן אלא בראייה ראשונה, אבל בשניה - מטמאה מעת לעת ומפקידה
לפקידה'.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא
באותיות כאלה: 12 ROD;
רש"י בתוך הגמרא בסוגריים
() ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את
הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the
Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2005 by
Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this
notice, is granted - with request to notify of use at the email address on
www.oocities.org/yeshol