דברי הגמרא
באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף
הדף.
נדה דף טו
(נדה יד,ב)
מיתיבי: 'איזהו 'אחר זמן'?
דבר זה
שאל רבי אלעזר ברבי צדוק לפני חכמים באושא, ואמר להם:
(נדה טו,א)
שמא כרבי
עקיבא אתם אומרים, שמטמאה את בועלה (כל מעת לעת, ואין לכם שיעור בדבר
אלא מעת לעת)?
אמרו לו: לא
שמענו (את שיעורו, וכרבי עקיבא לא סבירא לן).
אמר להם: כך
פרשו חכמים ביבנה: לא שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה (אלא כדי שתשב ותבדוק ועודה במטה);
'תוך זמן' הוא זה, וטמאין מספק (דהיינו אחר אותיום, כרב
חסדא) ופטורין מקרבן וחייבין באשם תלוי;
שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה (דנפיש שיעוריה) – 'אחר הזמן' (כלומר 'אחר אחר') הוא זה, וכן כששהתה מעת לעת ומפקידה
לפקידה (כלומר: כשיעור הזה ומכאן ולהלן) - בועלה מטמא משום מגע (כל
מעת לעת של בעילה - אם בדקה ומצאתה טמאה - בועלה מטמאה משום נוגע במעת לעת בנדה
טומאת ערב, וספק מדרבנן לתלות)
ואינו מטמא משום בועל (משום בועל נדה טומאת שבעה, ואפילו
לתלות).
רבי עקיבא
אומר: אף מטמא משום בועל.
רבי יהודה
בנו של רבן יוחנן בן זכאי אומר: בעלה נכנס להיכל ומקטיר קטורת. (לקמן מפרש לה.)
בשלמא לרב חסדא (דאמר 'כדי שתרד' = 'אחר אחר' הוא),
היינו דמטהרי רבנן; אלא לרב אשי - אמאי מטהרי רבנן? וכי תימא דאין עד בידה (דאחר שתרד הוצרכה להושיט, דהוה להו תרי שיעורי), האי 'עד
בידה' 'ואין עד בידה' מיבעי ליה (אם כן איבעי ליה למיתני ולפלוגי
בין עד בידה לאין עד בידה דלא תיפוק חורבה מיניה: דהשתא משמע דאפילו עד בידה - דלא
שהתה אלא כדי שתרד - מטהרי רבנן; ומדלא מפליג - שמע מינה דודאי מטהרי רבנן בכדי
שתרד לחודיה)!?
קשיא.
'רבי יהודה בנו של רבן יוחנן בן זכאי אומר: בעלה נכנס
להיכל ומקטיר קטורת' - ותיפוק ליה דהוה נוגע במעת לעת שבנדה הוא?
דאמר כשמאי, דאמר 'כל הנשים דיין שעתן'.
ותיפוק ליה דהוה בעל קרי?
בשלא גמר ביאתו (ואפילו הכי לרבי עקיבא מטמאה את
בועלה, דהעראה בנדה כגמר ביאה, דכתיב (ויקרא כ,יח)
את מקורה הערה, אבל לענין קרי עד שיזריע).
ומודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם:
אמר רב: למפרע, ורבי מאיר היא (דמחמיר
בכתמים, כדאמר בפרק קמא (לעיל ה.) ולקמן בפרק 'בא סימן' (דף
נב:));
ושמואל אמר: מכאן ולהבא, ורבנן היא.
'מכאן ולהבא'? פשיטא (מאי
'מודי'? הא בלמפרע פליגי לגבי מעת לעת, ולא במכאן ולהבא)!?
מהו דתימא 'הואיל ומעת לעת דרבנן, וכתמים דרבנן (אפילו מכאן ולהבא): מה מעת לעת לא מטמאה את בועלה - אף כתמים לא מטמאה את
בועלה' - קא משמע לן.
ואימא הכי נמי?
התם אין שור שחוט לפניך (דאתמול
לא חזאי, אלא סייג בעלמא הוא), הכא יש שור שחוט לפניך (דבצפור
לא נתעסקה ובשוק של טבחים לא עברה, ומיום שלבשתו היא בספק זה);
וכן אמר ריש לקיש: למפרע ורבי מאיר היא; רבי יוחנן אמר:
מכאן ולהבא, ורבנן היא.
משנה:
כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן (בלא
בדיקה; שלא הוזכרה בדיקה אלא לעסוקה בטהרות);
הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה.
גמרא:
למה ליה למתני 'הבאין מן הדרך'?
סלקא דעתך אמינא 'הני מילי היכא דאיתיה במתא, דרמיא אנפשה
ובדקה, אבל היכא דליתא במתא דלא רמיא אנפשה - לא' - קא משמע לן.
אמר ריש לקיש משום רבי יהודה נשיאה: והוא שבא ומצאה בתוך
ימי עונתה (שלשים יום לראייה, אבל לאחר שלשים - בעיא בדיקה, הואיל
וסתם נשים חזיין לסוף עונה).
אמר רב הונא: לא שנא (דכי
מצאה תוך ימי עונתה לא בעיא בדיקה) אלא שאין לה וסת, אבל יש לה וסת -
אסור לשמש.
כלפי לייא! אדרבה, איפכא מסתברא: אין לה וסת אימא חזאי,
יש לה וסת - וסת קביע לה!?
אלא אי איתמר - הכי איתמר:
אמר רב הונא: לא שנו אלא שלא הגיע שעת וסתה (בתוך אותן ימים שהיה בדרך, כגון אשה שיש לה וסת ולא הגיע בתוך אותן הימים),
אבל הגיע שעת וסתה – אסורה (דאורח בזמנו בא);
- קסבר וסתות דאורייתא (הלכה
למשה מסיני, דמחזקינן לה בטומאת ספק).
רבה בר בר חנה אמר: אפילו הגיע שעת וסתה (קודם ביאתו מן הדרך) - נמי מותרת;
- קסבר וסתות דרבנן (הצריכוה
חכמים לבדוק ביום וסתה שמא תראה, ומיהו היכא דלא הוה בעיר ולא ידעינן אי בדקה אי
לא בדקה - לא מספקינן לה בטומאה).
רב אשי מתני הכי: אמר רב הונא:
(נדה טו,ב)
לא שנו (הא דתנן 'בחזקת טהרה', דמשמע אפילו
הגיע עת וסתה) אלא שאין לה וסת לימים (לחודייהו, בלא קפיצה) אלא
יש לה וסת לימים ולקפיצות, כיון דבמעשה תליא מילתא - אימא לא קפיץ ולא חזאי; אבל
יש לה וסת לימים - אסורה לשמש;
- קסבר וסתות דאורייתא;
רבה בר בר חנה אמר: אפילו יש לה וסת לימים – מותרת;
- קסבר וסתות דרבנן.
אמר רב שמואל משמיה דרבי יוחנן: אשה שיש לה וסת - בעלה
מחשב ימי וסתה ובא עליה (אם שהה בדרך שבעה ימים אחר וסתה,
דעכשיו עומדת בימים שיכולה להטהר - אפילו הגיע וסתה, אמרינן 'טבלה', ואין צריך לשואלה).
אמר ליה רב שמואל בר ייבא לרבי אבא: אמר רבי יוחנן אפילו
ילדה, דבזיזא למטבל (בושה היא לטבול עד שיפייסנה)?
תוספות
ד"ה אפילו ילדה דבזיזא למיטבל.
פ"ה אפי' נערה שבושה לטבול ומשני ודאי ראתה מי א"ר יוחנן?
הך נמי כיון שלא ראתה בודאי שרי רבי יוחנן; ואינו מיושב; ור"ח מפרש, וכן
ר"ת - אפי' ילדה דבזיזא למיטבל פירוש: שהולידה, ומפחדת לטבול תוך
שלשים, כדאמר בפרק 'מפנין' [שבת דף קכט.] דבת רב חסדא טבלה תוך שלשים ללידה וחלתה ואמטיה רבא לערסא ואיתסיאת...
אמר ליה: אטו ודאי ראתה מי אמר רבי יוחנן (שלא יהא צריך לשואלה ואפילו היא זקנה)? אימר דאמר
רבי יוחנן ספק ראתה ספק לא ראתה, ואם תמצא לומר ראתה, אימא טבלה (וכיון דטעמא דרבי יוחנן משום ספיקא הוא, לא שנא ילדה לא שנא זקנה);
אבל ודאי ראתה מי יימר דטבלה? הוה ליה ספק (להיתר) וּוַדַאי (לאיסור), ואין ספק מוציא (את הדבר) מידי ודאי (שלו).
ולא? והתניא [תוספתא מעשר שני פ"ג
מ"יח]: 'חבר שמת והניח מגורה מלאה פירות, אפילו הן בני יומן - הרי
הן בחזקת מתוקנין' והא הכא ודאי טבל (דהא חזינן שנגמרה מלאכתן [שהרי הם במגורה]
וממורחין הן), ספק מעושר ספק אינו מעושר, וקאתי
ספק ומוציא מידי ודאי!?
התם ודאי וודאי הוא, כדרב חנינא חוזאה, דאמר רב חנינא
חוזאה: חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן;
ואיבעית אימא: ספק וספק הוא (דכי
היכי דמספקא לן אי מעשרי אי לא - הכי נמי מספקא לן דלמא לא טביל, ולא איחייב במעשר),
וכדרבי אושעיא, דאמר רבי אושעיא: מערים אדם על תבואתו ומכניסה במוץ שלה כדי שתהא
בהמתו* אוכלת ופטורה מן המעשר (דאימא כרבי אושעיא עיילה ומכניסה
במוץ שלה, דאין טבל מתחייב במעשר אלא בראיית פני הבית: כשרואה את הפתח; וכיון
דבשעת ראיית פני הבית לא נגמרה מלאכתו למעשר - תו לא מיחייבא אף על פי שהוא דשה
וממרחה לאחר שהכניסה, מידי דהוה אמכניס פירות דרך גגו וקרפיפו לבית אפילו היא
ממורחת, דקיימא לן דפטורה מן המעשר הואיל ולא ראתה את הפתח).
*כדי שתהא בהמתו אוכלת. אפילו לאחר מירוח; ולהכי נקט 'בהמתו': דאילו אמאכל אדם לא מצי למימר
הכי, דאי נמי לא מחייב מדאורייתא - רבנן גזור על אכילת קבע אפילו בדבר שלא נגמרה
מלאכתו, אבל מאכל בהמה - קבע שלה עראי חשיב לה, דתנן במסכת פאה (פ"א
מ"ו) 'מאכיל לבהמה לעופות ולחיות עד שימרח' הילכך
כל כמה דלא חל עליה שם טבל דאורייתא מאכיל לבהמתו; והכא - כיון דאיכא למימר דעביד
להו כרבי אושעיא - מותרין לאדם, דלגבי איסורא דרבנן מהניא חזקת חבר.
ואכתי אין ספק מוציא מידי ודאי? והתניא: 'מעשה בשפחתו של
מסיק אחד ברימון, שהטילה נפל לבור, ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר אם נקבה, ובא
מעשה לפני חכמים וטהרוהו (מאהל המת) מפני שחולדה
וברדלס מצויים שם' והא הכא דודאי הטילה נפל, ספק גררוהו ספק לא גררוהו, וקאתי ספק
ומוציא מידי ודאי!?
לא תימא 'הטילה נפל לבור' אלא אימא
אם זכר הוא כו'. כהן חכם היה, ומורה הוראות, ומתכוין להורות לה ימי טומאה וטהרה; אי
נמי שגורה [רגילה] אצלו בבית ונוגעת בתרומתו ורוצה להזהר ממנה כל ימי טומאתה; ויש אומרים
לידע אימתי יהא זמן הבאת קרבנה, אם יארע במשמרתו אם לאו, ולא סבירא לי דבשביל תור עולה
חטאת אחת לכולה משמרה לא עייל האי כהן נפשיה להכי! ועוד: שהרי היא יכולה לאחר
קרבנה כל זמן שתרצה! וגם לשון ראשון אינו נראה: דאי חכם הוא - כלום הוא בא להאהיל
ולעבור על לאו דטומאת מת? אלא כהן עם הארץ היה, או קטן, ושגרתו אשה להציץ ולראות
(נדה טז,א)
'כמין נפל' (הלכך ספק וספק הוא: דדלמא מעיקרא
לאו נפל הוא).
והא 'לידע אם זכר אם נקבה' קתני?
הכי קאמר: 'ובא כהן והציץ בו לידע אם נפל הפילה אם רוח הפילה,
ואם תימצי לומר נפל הפילה - לידע אם זכר אם נקבה;
ואיבעית אימא: כיון דחולדה וברדלס מצויים שם - ודאי
גררוהו (הלכך ודאי וודאי הוא).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות
כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את
הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File
menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the
Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2005 by
Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this
notice, is granted - with request to notify of use at the email address on
www.oocities.org/yeshol