דברי הגמרא
באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף
הדף.
נדה דף יח
תני רבי חייא: דם הנמצא בפרוזדור - חייבין עליו על ביאת מקדש (אם נכנסה למקדש, דודאי טמאה) ושורפין עליו את התרומה (ולקמן מפרש אי מן הלול ולפנים אי לחוץ);
ורב קטינא אמר: אין חייבין עליו על ביאת מקדש (אבל איסורא איכא) ואין שורפין עליו את התרומה (אלמא ספק הוא).
[## רבי חייא ורב קטינא לא
הזכירו לול וגם המשנה לא הכירה לול; וניתן לומר במשנה וברייתות אלה שהעליה היא השלפוחית;
ויש אומרים שהיתה מחלה שגרמה לכיב שיצר את הלול בין הצנור היוצא מהשלפוחית לבין
הלידן.]
להך לישנא דאמר אביי 'אי בתר חששא אזלת' (אידי ואידי ספקא הוא) - מסייע ליה לרב קטינא (דאמר ספקא הוא, ומוקמינן בין מן הלול ולפנים בין מן
הלול ולחוץ) ופליגא דרבי חייא (דהא
על כרחיך לאביי להאי לישנא ליכא טומאה ודאי, לא שנא לפנים לא שנא לחוץ, לא שנא בגג
לא שנא בקרקעית: דכיון דתלי טעמא בחששא - בכולהו איכא לספוקי הכי והכי); להך לישנא
דאמרת 'אי בתר חזקה אזלת' - מסייע ליה לרבי חייא (ומתוקמא במן הלול ולפנים)
(נדה יח,א)
ופליגא דרב קטינא (דהא
להאי לישנא ליכא טומאת ספק: דכיון דתלי טעמא בחזקה - לא שנא גג לא שנא קרקע, מן
הלול ולפנים טמא ודאי, מן הלול ולחוץ טהור ודאי);
לרב הונא (דאמר ליה לבריה 'מן הלול ולפנים',
ודאי מן הלול ולחוץ ספקא) לא פליגי (לא דרבי חייא ולא דרב קטינא עליה, ואהדדי נמי לא פליגי): כאן (דרבי חייא) מן הלול ולפנים כאן (דרב קטינא) מן הלול ולחוץ;
אלא לרמי בר שמואל ולרב יצחק בריה דרב יהודה, דאמרי מן הלול ולחוץ ספקו טהור
מן הלול ולפנים ספקו טמא, (על
כרחך) הני (מתניתא
דרבי חייא ודרב קטינא) במאי מתוקמא? מן הלול ולפנים (דהא מן הלול ולחוץ - אפילו ספקא ליכא, דהא 'טהור'
קאמרינן! ודרב קטינא קיימא כוותייהו); (אלא רבי חייא דאמר טומאה ודאית) לימא פליגא דרבי חייא (דלדידהו ליכא טומאה ודאית)?
(ומשנינן:) לא קשיא (לא פליגי הא דרבי חייא, דאמר ודאי במן הלול ולפנים): כאן
כשנמצא בקרקע פרוזדור (דהיינו
כדרך יציאתו מן החדר) וכאן (ודרמי ורב יצחק דאמרי ספק טמא) שנמצא בגג פרוזדור (שקרוב לעלייה). (ולעולם בתר חזקה אזלי, ומודו בקרקע פרוזדור במתניתא וכדרבי חייא, אבל בגגו
במן הלול ולפנים - על כרחך יצא זה ממנהג הילוכו, דהבא מן החדר היה לו לימצא בקרקע
פרוזדור, שהחדר נמוך ושוה לפרוזדור, ואם מן העלייה בא - הוה לו לימצא מן הלול
ולחוץ! הלכך איכא למיתליה בתרי ספיקי: דילמא מעלייה אתא לפרוזדור ואזדקרה, או מחדר
אתא לפרוזדור ועל ידי שנזדקרה עלה הדם מלמטה למעלה;
כיון דרמי [בר שמואל] ורב יצחק [בתחילת
הגמרא] לא יהבי טעמא למילתייהו איכא לאוקמי בשינוי, אבל
לאביי ללישנא דבתר חששא - ליכא לשנויי הכי, ופליג דרבי חייא עליה: דכיון דאביי תלי
טעמא בחששא, וכל היכא דאיכא למיחש להאי ולהאי משוי ליה ספק, אפילו בקרקע פרוזדור
איכא לספוקי בחדר ולעלייה, הילכך דרבי חייא פליג עליה).
אמר רבי יוחנן: בשלשה מקומות הלכו בו חכמים אחר הרוב ועשאום כודאי (משום דאזלינן בתר רובא): מקור, שליא, חתיכה.
מקור - הא דאמרן (במתניתין
שחזקתו לא בא אלא מן המקור, וכדתני רבי חייא; אלמא כיון דרוב דמים התם שכיחי -
מחזקינן ליה מן המקור);
שליא - דתנן [נדה פ"ג מ"ד]: 'שליא
בבית - הבית טמא (אף
אם אין ולד נראה הבית טמא משום אהל המת), ולא שהשליא
ולד, אלא שאין שליא בלא ולד (ושורפין
עליה את התרומה; אלמא כיון דרוב שליות אינן בלא ולד - מחזקינן לה בטומאה
ודאית); רבי שמעון אומר: נמוק הולד (ונעשה דם ונתערב בדם הלידה ובטל ברוב; והכי מפרש טעמא
לקמן בפרק 'המפלת' (דף כז:)) עד שלא יצא';
חתיכה - דתניא: 'המפלת יד חתוכה (מחותכת בצורתה: בחיתוך אצבעות) ורגל חתוכה - אמו טמאה לידה (ותשב חומר זכר לימי טוהר, וחומר נקבה לענין טומאה: דמחזקינן לה בלידה
ודאית ליתן לה ימי טומאה וימי טהרה, דאמרינן 'הלך אחר הרוב ורוב נשים ולד מעליא
ילדן, אלא שנימוק'), ואין חוששין
שמא מגוף אטום באת (ואין
חוששין לומר 'לא יהיו לה ימי טוהר שמא אינו ולד, דדילמא מגוף אטום הוא בא וקיימא
לן ב'המפלת' (לקמן דף כד.) דאינו ולד'; והיינו כודאי:
מדיהבינן לה ימי טוהר, הואיל ורוב נשים לאו גוף אטום ילדן)'.
ותו ליכא? והאיכא תשע חנויות, דתניא: 'תשע
חנויות, כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה, ולקח מאחת מהן ואינו יודע
מאיזה מהן לקח - ספקו אסור (דכל
קבוע - כמחצה על מחצה דמיא, וכיון שלקחה ממקום הקביעות - מחזקינן לה כמחצה על מחצה); ובנמצא (בקרקע דהוה ליה מופרש מהן, ולא לקחו ממקום הקביעות) - הלך אחר הרוב (ומותר,
ד'כל דפריש - מרובא פריש')!'?
טומאה קאמרינן, איסור לא קאמרינן.
והאיכא [תוספתא טהרות פ"ו מ"ב]: 'תשע צפרדעין ושרץ אחד ביניהם ונגע באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן נגע,
ברשות היחיד ספקו טמא (דהוה
ליה ספק, ואף על גב דרובא צפרדעים ואין להם טומאה, כיון דשרץ קבוע ביניהם - הוה
ליה מחצה על מחצה), ברשות הרבים
ספקו טהור, ובנמצא (שפירש
אחד מהן למקום אחר ונגע בו אדם שָׁם) הלך אחר הרוב (טהור: דהשתא לאו קבוע הוי, ואמרינן 'כל דפריש - מרובא
פריש' וצפרדע הוא)'!?
טומאה דאשה קאמרינן, טומאה בעלמא לא קאמרינן.
והאיכא הא דאמר רבי יהושע בן לוי: עברה בנהר
(נדה יח,ב)
והפילה (ואין ידוע אם ולד הוא) - מביאה
קרבן ונאכל (חטאת העוף שלה נאכלת, ולא אמרינן
'על הספק באה ואינה נאכלת', דדלמא לאו ולד הוא, וחולין מלוקין הן, ומליקת חולין
נבלה): הלך אחר רוב נשים, ורוב נשים ולד מעליא ילדן'!
מתניתין קאמרינן, שמעתתא לא קאמרינן (רבי
יהושע בן לוי - אמורא הוא; ו'שלשה מקומות' דאמר רבי יוחנן - משנה או ברייתא הן).
והא כי אתא רבין - אמר (בפרק
'המפלת' (לקמן דף כט.)) 'מתיב רבי יוסי בר רבי חנינא (אדרבי יהושע בן לוי): 'טועה' (מתניתא [ברייתא] חדא דמיירי באשה טועה: שלא ידעה אימתי ילדה, והתם קתני לה, וקאמר רבין:) ולא ידענא
מאי תיובתיה (לא ידענא מאי תיובתא דרבי יוסי,
דלאו תיובתא היא; והתם מפרש טעמא); מאי? לאו (הכי קאמר רבין:) לא תיובתא אלא סייעתא (דהא מתניתא - לאו תיובתא היא דרבי יהושע, אלא סייעתא!) (אלמא מתניתא אמרה כרבי יהושע, ואשכחן ארבעה מקומות
בטומאת נשים במתניתא שהלכו אחר הרוב, וקשיא לרבי יוחנן דלא קחשיב אלא תלת)!?
לא! דלמא לא תיובתא ולא סייעתא;
למעוטי מאי (שלשה
מקומות דקאמר רבי יוחנן, דמשמע: הני ותו לא: למעוטי מאי דמשום רובא לא נשוויה
כודאי)?: אילימא למעוטי רובא (בטומאת
אשה) דאיכא חזקה בהדיה (כלומר
כנגדה: דמרעא לה חזקה לרובא, וקאתי מניינא למעוטי: דלא אזלינן בתר ההוא רובא
לשוויה מילתא כודאי), דלא שרפינן עליה את התרומה -
והא אמרה רבי יוחנן חדא זימנא (בשאר
טומאות דהיכא דסתרה חזקה לרובא דלא אזלינן בתר רובא לשוייה כודאי וממילא שמעינן
לטומאת אשה), דתנן:
[טהרות
פ"ג מ"ח] 'תינוק הנמצא בצד העיסה ובצק בידו: רבי מאיר מטהר, וחכמים מטמאין, שדרכו
של תינוק לטפח (בשרצים)', ואמרינן:
מאי טעמא דרבי מאיר? - קסבר רוב תינוקות מטפחין ומיעוט אין מטפחין, ועיסה זו בחזקת
טהורה עומדת; סמוך מיעוטא לחזקה (והוה
להו לטהר תרי) ואיתרע ליה רובא (ורובא
לחודיה לטמא, ואין אחד עומד במקום שנים).
ורבנן?
מיעוטא כמאן דליתיה דמי, ורובא וחזקה -
רובא עדיף;
ואמר ריש לקיש משום רבי אושעיא: זו היא
חזקה (חזקה זו שאנו מחזיקין סתם רוב
תינוקות מטפחין - חזקה גמורה החזיקוה, לעשותה כודאי) ששורפין עליה את התרומה, ורבי
יוחנן אמר: אין זו חזקה ששורפין עליה את התרומה!?
אלא למעוטי רובא דרבי יהודה (דאף
על גב דאמר זיל בתר רובא - הכי גמר לה רבי יוחנן דטמא, דקאמר רבי יהודה - לתלות
קאמר, ולא לשרוף), דתנן [נדה
פ"ג מ"א]: 'המפלת חתיכה (בלא
צורה) אם יש עמה דם – טמאה (האשה טמאה כשאר נדה, ולא משום לידה: דלאו ולד הוא), ואם לאו – טהורה; רבי יהודה
אומר: בין כך ובין כך טמאה', ואמר רב יהודה אמר שמואל: לא טימא רבי יהודה אלא בחתיכה של
ארבע מיני דמים (שהחתיכה
מארבע מראות דם טמא השנויין במתניתין [להלן דף יט,א], ואף על גב דחמשה תנן,
שחור - אדום הוא, אלא שלקה: דכיון דמראה דם טמא יש בה - אמרינן כולו דם הוא, וטמאה
נדה; ורבנן סברי: אין זה דם אלא בשר), אבל שאר מיני דמים (כגון ירוק ולבן שטהורין הן) – טהורה; ורבי יוחנן אמר: של
ארבע מיני דמים דברי הכל טמאה, ושל שאר דמים דברי הכל טהורה; לא נחלקו אלא כשהפילה
(נדה יט,א)
ואינה יודעת מה הפילה (שאבדה
החתיכה קודם שבאה לפנינו); רבי יהודה סבר: זיל בתר רוב חתיכות,
ורוב חתיכות של ארבע מיני דמים הויין, ורבנן סברי: 'זיל בתר רוב חתיכות' לא אמרינן
(דלא סבירא להו רוב חתיכות של ארבעה
מיני דמים, ואשמועינן רבי יוחנן
לעיל: בשלשה מקומות הלכו אחר הרוב ותו לא, למעוטי הא רובא דרבי יהודה, דלרבי יהודה
דאזיל בתר רובא - לא כודאי משוית ליה לשרוף על מגעה את התרומה).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות
כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך
דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את
הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes
become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the
File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש
הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the
Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This material is ©2005 by
Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this
notice, is granted - with request to notify of use at the email address on
www.oocities.org/yeshol