דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף ח
(ברכות ז,ב)
אמר ליה רבי יצחק לרב נחמן [בנו?]:
מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי?
אמר ליה: לא יכילנא (תש
כחי).
אמר ליה: לכנפי למר עשרה וליצלי.
אמר ליה: טריחא לי מלתא.
ולימא ליה מר לשלוחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי
ולודעיה למר?
אמר ליה: מאי כולי האי?
אמר ליה: דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי:
(ברכות ח,א)
'מאי דכתיב (תהלים
סט,יד) ואני
תפלתי לך ה' עת רצון [אלקים ברב חסדך ענני באמת ישעך] (עת רצון - אלמא יש שעה שהיא של רצון) -
אימתי עת רצון? - בשעה שהצבור מתפללין.'
רבי יוסי ברבי חנינא אמר מהכא: (ישעיהו מט,ח)
כה אמר ה' בעת רצון עניתיך [וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל
נחלות שממות].
רבי אחא ברבי חנינא אמר מהכא: (איוב לו,ה)
הן אל כביר ולא ימאס [כביר כח לב] (תפלת
הרבים לא ימאס), וכתיב (תהלים נה,יט)
פדה בשלום נפשי מקרב לי (ממלחמות הבאות עלי)
כי ברבים היו עמדי (שהתפללו עמי).
תניא נמי הכי [ספרי פנחס פסקה קלה]: 'רבי
נתן אומר: מנין שאין הקב"ה מואס בתפלתן של רבים? - שנאמר (איוב
לו,ה) הן אל כביר ולא ימאס [כביר כח לב]'
וכתיב (תהלים נה,יט) פדה בשלום נפשי מקרב לי [כי ברבים היו
עמדי]: אמר הקב"ה: כל העוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם
הצבור - מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם (פדה בשלום - זה שעסק בדברי שלום, דהיינו
תורה, דכתיב וכל נתיבותיה שלום (משלי ג,יז) וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא: שמתוך שגומל חסד בגופו לחבירו - הוא מכיר
שהוא אוהבו, ובא לידי אחוה ושלום).
אמר ריש לקיש: כל מי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס
שם להתפלל - נקרא שכן רע, שנאמר (ירמיהו יב,יד)
כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל [הנני נתשם
מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם], ולא עוד אלא שגורם גלות לו
ולבניו, שנאמר (סיפיה דקרא הוא): 'הנני
נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם'.
אמרו ליה לרבי יוחנן: איכא סבי בבבל. תמה ואמר (דברים
יא,כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה [אשר נשבע ה'
לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ] כתיב, אבל בחוצה לארץ לא!? כיון
דאמרי ליה מקדמי (שחרית) ומחשכי (ערבית) לבי כנישתא (כלומר: מאריכין בבית הכנסת),
אמר: היינו דאהני להו;
כדאמר רבי יהושע בן לוי לבניה: קדימו וחשיכו ועיילו לבי
כנישתא כי היכי דתורכו חיי.
אמר רבי אחא ברבי חנינא: מאי קרא? (משלי ח,לד)
אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי, וכתיב
בתריה [פסוק לה] כי מוצאי מצא חיים [ויפק רצון מה'].
אמר רב חסדא: לעולם יכנס אדם שני פתחים בבית הכנסת -
שני פתחים
סלקא דעתך?
אלא אימא
שיעור שני פתחים (שיעור של שני פתחים רוחב יכנס
לפנים: שלא ישב סמוך לפתח, דנראה עליו כמשוי עכוב בית הכנסת, ויהא מזומן סמוך לפתח
לצאת)
ואחר כך יתפלל.
(תהלים לב,ו) על זאת יתפלל כל חסיד
אליך לעת מצא [רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו] (יתפלל שיהו מצויין לו כשיצטרך); אמר רבי חנינא: 'לעת
מצא' זו אשה, שנאמר (משלי יח,כב) מצא
אשה מצא טוב [ויפק רצון מה'].
במערבא, כי נסיב אינש אתתא - אמרי ליה הכי: "מצא או מוצא"?
'מצא' – דכתיב (משלי
יח,כב) 'מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה''; 'מוצא' -
דכתיב (קהלת ז,כו) ומוצא אני מר ממות את האשה [אשר היא מצודים
וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלקים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה];
רבי נתן אומר: 'לעת מצא' זו
תורה, שנאמר (משלי ח,לה) כי מוצאי מצא חיים [ויפק רצון מה'].
רב נחמן בר יצחק אמר: 'לעת מצא' זו
מיתה (שימות במיתה יפה ונחה), שנאמר (תהלים סח,כא)
[האל
לנו אל למושעות ולה' ד'] למות תוצאות.
תניא נמי הכי: 'תשע מאות ושלשה מיני מיתה נבראו בעולם,
שנאמר 'למות תוצאות';
'תוצאות' בגימטריא הכי הוו;
קשה שבכלן אסכרא (אישטר"אנגולמנט בלע"ז
שבתוך הגוף), ניחא שבכלן נשיקה.'
אסכרא דמיא כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא (כענפי הסירים הנסבכים בגזת הצמר כשאדם נותק בחזקה ומשליך לאחור, שאי אפשר
שלא ינתק הצמר עמה).
ואיכא דאמרי כפיטורי בפי ושט (ים
אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל, ומחברין לוחי הספינה על ידי חבלים ועקלים
שתוחבים בנקביו ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב; 'פיטורי' =
חבלים, דמתרגמינן ופטורי ציצים (מלכים
א ו,יח) אטונין; בפי ושט הוא הנקב שהוא עגול כפי ושט)
נשיקה דמיא כמשחל בניתא מחלבא (כמושך
נימת שער מתוך החלב).
רבי יוחנן אמר: 'לעת מצא' זו
קבורה.
אמר רבי חנינא: מאי קרא? - (איוב ג,כב)
השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר.
אמר רבה בר רב שילא: היינו דאמרי אינשי "ליבעי אינש
רחמי אפילו עד זיבולא (פלא"דא בלע"ז [מלוא את-חפירה]) בתרייתא
שלמא (שיהא לו שלום כל ימי חייו ואף ביום קבורתו: עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי
קבורתו)".
מר זוטרא אמר: 'לעת מצא' זה
בית הכסא (שיהא דר במקום שיש בית הכסא סמוך לו; לפי שהיתה קרקע
של בבל מצולת מים, ואין יכולין לחפור שם חפירות, והיו צריכין לצאת בשדות ולהתרחק
מאד).
אמרי במערבא: הא דמר זוטרא עדיפא מכלהו.
אמר ליה רבא לרפרם בר פפא: לימא לן מר מהני מילי מעלייתא
דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא!
אמר ליה: הכי אמר רב חסדא: מאי דכתיבי (תהלים
פז,ב) אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב? - אוהב ה'
שערים המצויינים בהלכה (ציון ואסיפת צבור) יותר
מבתי כנסיות ומבתי מדרשות;
והיינו דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: מיום שחרב בית
המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.
ואמר אביי: מריש הוה גריסנא בגו ביתא ומצלינא בבי כנישתא,
כיון דשמענא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא 'מיום שחרב בית המקדש אין לו
להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד' - לא הוה מצלינא אלא היכא
דגריסנא.
רבי אמי ורבי אסי, אף על גב דהוו להו תליסר בי כנישתא
בטבריא - לא מצלו אלא ביני עמודי (שבית המדרש נכון עליהם מלמעלה):
היכא דהוו גרסי.
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: גדול הנהנה מיגיעו
יותר מירא שמים, דאילו גבי ירא שמים כתיב (תהלים קיב,א)
אשרי איש ירא את ה' [במצותיו חפץ מאד], ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב (תהלים
קכח,ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך: אשריך
בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, ולגבי ירא שמים 'וטוב לך' לא כתיב ביה.
ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום
רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה. (דסמוך
למיתת שמעי כתיב ויתחתן שלמה את פרעה (מלכים
א ג,א))
והתניא 'אל ידור'?
לא קשיא: הא דכייף ליה (אם
כפוף הוא לרבו לקבל תוכחתו - ידור אצלו), הא (ואם
לאו) דלא
כייף ליה (טוב להתרחק ממנו ויהי שוגג ואל יהי מזיד).
אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר רבי אמי: מאי דכתיב
(ישעיהו א,כח) [ושבר פשעים וחטאים יחדו]
ועוזבי ה' יכלו? - זה המניח ספר תורה ויוצא.
רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא.
בעי רב פפא: בין פסוקא לפסוקא מהו?
תיקו.
רב ששת מהדר אפיה וגריס (משנתו
כשקורין בספר תורה), אמר: אנן בדידן ואינהו בדידהו.
אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: לעולם ישלים אדם
פרשיותיו (של כל שבת ושבת) עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום
(ברכות ח,ב)
ואפילו (במדבר לב,ג) עטרות
ודיבון [ויעזר
ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען] (שאין
בו תרגום),
שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור מאריכין לו ימיו ושנותיו.
רב ביבי בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי
יומא דכפורי, תנא ליה חייא בר רב מדפתי: כתיב (ויקרא כג,לב) [שבת שבתון הוא לכם] ועניתם
את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב [מערב עד ערב תשבתו שבתכם]; וכי בתשעה
מתענין? והלא בעשרה מתענין?! אלא לומר לך: כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו
הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (והכי קאמר קרא: הכינו עצמכם בתשעה
לחדש לענוי המחרת, והרי הוא בעיני כענוי היום).
סבר לאקדומינהו (לסדר כל הפרשיות בשבת אחת או בשתי
שבתות) -
אמר ליה ההוא סבא: תנינא 'ובלבד שלא יקדים ושלא יאחר';
כדאמר להו רבי יהושע בן לוי לבניה:
1. אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום;
2. והזהרו בורידין.
כרבי יהודה,
דתנן [חולין פ"ב מ"א]: 'רבי
יהודה אומר: עד שישחוט את הורידין' (כדי שיצא כל הדם; ולא אמר כן אלא
בעוף הואיל וצולהו כולו כאחד);
3. והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו (שחלה, או שנטרד בדוחק מזונות -הזהרו בו לכבדו)
דאמרינן 'לוחות
ושברי לוחות מונחות בארון (דכתיב (דברים י,ב) אשר שברת ושמתם בארון - אף השברים תשים בארון)'.
אמר להו רבא לבניה:
1. כשאתם חותכין בשר - אל תחתכו על גב היד.
איכא דאמרי משום סכנה (שלא
יקוץ ידו),
ואיכא דאמרי משום קלקול סעודה (אף בחבורה קטנה יצא דם וילכלך את
המאכל וימאיס את המסובין);
2. ואל תשבו על מטת ארמית,
3. ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין.
'ואל תשבו על מטת ארמית' - איכא דאמרי לא תגנו בלא קרית
שמע (שתהא מטתך דומה למטת ארמית), ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא,
ואיכא דאמרי ארמית ממש (על מטת ארמית), ומשום מעשה
דרב פפא:
דרב פפא אזל לגבי ארמית, הוציאה לו מטה, אמרה לו: שב! אמר לה: איני יושב עד שתגביהי את המטה; הגביהה את המטה ומצאו שם
תינוק מת; מכאן אמרו חכמים אסור לישב על מטת ארמית (גירסת
רש"י: מעשה דרב פפא שאמרה לו שב על המטה והיה בנה מת מוטל עליה,
והיתה רוצה להעליל עליו ולומר שישב עליו והרגו)
'ואל תעברו אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין' (שנראה כמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח).
מסייע ליה לרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי:
אסור לו לאדם שיעבור אחורי בית הכנסת בשעה שהצבור מתפללין.
אמר אביי: ולא אמרן אלא דליכא פתחא אחרינא, אבל איכא פתחא
אחרינא לית לן בה,
ולא אמרן אלא דליכא בי כנישתא אחרינא, אבל איכא בי כנישתא
אחרינא לית לן בה,
ולא אמרן אלא דלא דרי טונא ולא רהיט ולא מנח תפילין, אבל
איכא חד מהנך לית לן בה.
תניא: 'אמר רבי
עקיבא: בשלשה דברים אוהב אני את המדיים:
1.
כשחותכין
את הבשר - אין חותכין אלא על גבי השולחן;
2.
כשנושקין
אין נושקין אלא על גב היד (את יד חברו הוא נושק ודרך חשיבות
הוא זה מפני הרוק);
3. וכשיועצין אין יועצין אלא בשדה (דאמרי אינשי "אזנים לכותל").'
אמר רב אדא בר אהבה: מאי קראה? - (בראשית לא,ד)
וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו.
תניא: 'אמר רבן
גמליאל: בשלשה דברים אוהב אני את הפרסיים:
הן צנועין
באכילתן, וצנועין בבית הכסא, וצנועין בדבר אחר (תשמיש).'
(במפלת
בבל כתיב:) (ישעיהו יג,ג)
אני צויתי למקודשי [גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי] (אני צויתי את מלכי פרס ומדי לבא ולהשחיתה); תני רב
יוסף: אלו הפרסיים המקודשין ומזומנין לגיהנם.
רבן גמליאל אומר [עד שיעלה עמוד השחר]:
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבן גמליאל.
תניא: 'רבי שמעון בן יוחי אומר: פעמים שאדם קורא קרית
שמע שתי פעמים בלילה אחת, קודם שיעלה עמוד השחר ואחת לאחר שיעלה עמוד השחר, ויוצא
בהן ידי חובתו: אחת של יום ואחת של לילה.'
הא גופא קשיא!: אמרת 'פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי
פעמים בלילה' - אלמא לאחר שיעלה עמוד השחר ליליא הוא, והדר תני 'יוצא בהן
ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה' - אלמא יממא הוא!?
לא לעולם ליליא הוא (עד
הנץ החמה), והא
דקרי ליה 'יום' - דאיכא אינשי דקיימי בההיא שעתא (הלכך
זמן קרית שמע דיום הוא, דגבי קרית שמע - ובקומך כתיב [דברים ו,ז], והא קיימי!).
אמר רב אחא בר חנינא אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי
שמעון בן יוחי.
איכא דמתני להא דרב אחא בר חנינא – אהא, דתניא: 'רבי
שמעון בן יוחי אומר משום רבי עקיבא: פעמים שאדם קורא קרית שמע שתי פעמים ביום: אחת
קודם הנץ החמה ואחת לאחר הנץ החמה, ויוצא בהן ידי חובתו, אחת של יום ואחת של לילה';
הא גופא קשיא: אמרת 'פעמים שאדם קורא קריאת שמע שתי פעמים ביום' אלמא קודם
הנץ החמה יממא הוא, והדר תני 'יוצא בהן ידי חובתו אחת של יום ואחת של לילה'
אלמא ליליא הוא!?
(ברכות ט,א)
לא1 לעולם יממא הוא, והאי דקרו ליה 'ליליא' (דקאמר 'יוצא בו קרית שמע של לילה') - דאיכא
אינשי דגנו בההיא שעתא (וקרינא ביה ובשכבך [דברים ו,ז]).
אמר רבי אחא ברבי חנינא אמר רבי יהושע בן לוי: הלכה כרבי
שמעון שאמר משום רבי עקיבא.
אמר רבי זירא: ובלבד שלא יאמר 'השכיבנו'. (הקורא קרית שמע של לילה שחרית סמוך לעמוד השחר - לא יאמר 'השכיבנו', שאין
עוד זמן תחלת שכיבה אלא זמן סוף שכיבה.)
כי אתא רב יצחק בר יוסף – אמר: הא דרבי אחא ברבי חנינא
אמר רבי יהושע בן לוי - לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא איתמר: דההוא זוגא דרבנן
דאשתכור (וישנו ונרדמו עד לאחר עמוד השחר) בהלולא דבריה דרבי יהושע בן לוי, אתו
לקמיה דרבי יהושע בן לוי, אמר: כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק (אבל שלא בשעת הדחק - לא).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol