דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף י
(ברכות ט,ב)
מכדי האי 'יהיו
לרצון אמרי פי'
משמע לבסוף ומשמע מעיקרא דבעינא למימר, מאי טעמא תקנוהו רבנן לאחר י"ח ברכות?
לימרו מעיקרא?
[ד]אמר רבי יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי:
הואיל ולא אמרו דוד אלא לאחר י"ח פרשיות - לפיכך תקינו רבנן לאחר י"ח
ברכות.
הני י"ח [פרשיות] - י"ט הויין!?
'אשרי האיש' ו'למה רגשו גוים' [תהלים פרק א ופרק ב] - חדא פרשה היא, דאמר רבי
יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: ק"ג פרשיות אמר דוד, ולא אמר 'הללויה' עד שראה
במפלתן של רשעים, שנאמר (תהלים קד,לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את
ה' הללויה; הני
ק"ג - ק"ד הויין!? אלא שמע מינה 'אשרי האיש' ו'למה רגשו גוים' - חדא
פרשה היא, דאמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן:
(ברכות י,א)
כל פרשה שהיתה חביבה על דוד - פתח בה ב'אשרי' וסיים בה ב'אשרי'; פתח באשרי -
דכתיב (תהלים א,א) אשרי האיש [אשר לא הלך בעצת רשעים
ובדרך רשעים לא עמד ובמושב לצים לא ישב], וסיים ב'אשרי' דכתיב (תהלים
ב,יב) [נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו] אשרי כל חוסי בו (אלמא חדא היא: ד'אשרי כל חוסי בו' - סיומא ד'למה רגשו גוים' הוא).
הנהו בריוני (פריצים) דהוו
בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא; הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי
היכי דלימותו; אמרה ליה ברוריא דביתהו: מאי דעתך, משום דכתיב (תהלים
קד,לה) יתמו
חטאים [מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה] מי כתיב 'חוֹטאים'?: 'חטאים'
כתיב (קרי ביה חַטָּאִים:
שיכלה יצר הרע)? ועוד: שפיל לסיפיה דקרא (השפיל עצמך לסוף המקרא; כל דבר שהוא בסוף קרוי שפילו של דבר): 'ורשעים עוד אינם': כיון דיתמו חטאים - ורשעים
עוד אינם? אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה – ורשעים עוד אינם! בעא רחמי עלויהו
- והדרו בתשובה.
אמר לה ההוא מינא לברוריא: כתיב (ישעיהו נד,א) רני עקרה לא ילדה [פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה'] משום דלא ילדה - רני? אמרה
ליה: שטיא, שפיל לסיפיה דקרא דכתיב 'כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר ה''! אלא מאי 'עקרה לא ילדה'? - רני כנסת ישראל שדומה לאשה עקרה
שלא ילדה בנים לגיהנם כותייכו.
אמר ליה ההוא מינא לרבי אבהו: כתיב (תהלים ג,א) מזמור לדוד בברחו מפני
אבשלום בנו וכתיב (תהלים
נז,א) [למנצח אל תשחת] לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה; הי מעשה הוה ברישא? מכדי מעשה שאול
הוה ברישא, לכתוב ברישא!? אמר ליה: אתון דלא דרשיתון סמוכין - קשיא לכו; אנן
דדרשינן סמוכים - לא קשיא לן, דאמר רבי יוחנן: סמוכין מן התורה מנין? שנאמר (תהלים
קיא,ח)
סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר (בדברי
תורה כתיב אחרי 'נאמנים כל פקודיו' [סוף פסוק ז] 'סמוכים':
סמיכת כל פקודיו עשוים באמת וישר, ולצורך ולא דבר רֵק); למה נסמכה פרשת אבשלום [תהלים פרק ג] לפרשת גוג ומגוג [תהלים פרק ב: למה רגשו גויים ...]? - שאם יאמר לך אדם "כלום יש עבד
[גוג] שמורד ברבו [שקם על
ה' ועל משיחו [תהלים ג,ב]]" (ויבא להכחיש את דברי הנביא)? - אף אתה אמור לו "כלום יש בן
שמורד באביו! אלא (והא
חזינן ד)הוה [אבשלום] - הכא נמי הוה (סופיה להיות)!"
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: מאי דכתיב (משלי
לא,כו) פיה
פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה? כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? - לא אמרו אלא כנגד דוד אביו, שדר
בחמשה עולמים ואמר שירה (כנגד
כולם אמר שירה לכששרתה רוח הקודש עליו):
1. דר במעי אמו ואמר שירה, שנאמר (תהלים קג,א) [לדוד] ברכי נפשי את ה' וכל קרבי
את שם קדשו (וכל קרבי - על שם קרבי אמו שדר
בתוכן);
2. יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה, שנאמר (תהלים
קג,כ) ברכו
ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו ברכו ה' כל צבאיו [משרתיו עשי רצונו]; [בני משה האיר שכנראה שצריך
להיות: תהלים קג,כב: ברכו ה' כל מעשיו בכל מקמות
ממשלתו ברכי נפשי את ה' שהרי להלן הגמרא אומרת 'הני חמשה 'ברכי נפשי'' ורש"י אומר: לעיל חשיב להו - וכאן יש רק ארבעה];
3. ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה, שנאמר (תהלים
קג,ב) ברכי
נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו;
מאי 'כל גמוליו'? אמר רבי אבהו: שעשה לה דדים במקום
בינה [מהרש"א: דהיינו כנגד הלב, שבו הבינה;
ואפשר דנקט האי לישנא 'בינה' ברמז על פי מה שכתוב במסכת נדה [מה,ב] ויבן
ה' את הצלע – שנתן הקב"ה בינה באשה יותר מבאיש];
טעמא מאי?
אמר רב יהודה: כדי שלא יסתכל במקום
ערוה.
רב מתנא אמר: כדי שלא יינק ממקום
הטנופת;
4. ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה, שנאמר (תהלים
קד,לה) יתמו
חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה
5. נסתכל ביום המיתה ואמר שירה, שנאמר (תהלים
קד,א) ברכי
נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת;
מאי משמע דעל יום המיתה נאמר?
אמר רבה בר רב שילא: מסיפא דעניינא, דכתיב (תהלים
קד,כט) תסתיר
פניך יבהלון תוסף רוחם יגועון [ואל עפרם ישובון].
רב שימי בר עוקבא - ואמרי לה מר עוקבא - הוה שכיח קמיה דרבי שמעון בן פזי,
והוה מסדר אגדתא קמיה דרבי יהושע בן לוי; אמר ליה: מאי דכתיב (תהלים
קג,א) ברכי
נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו?
אמר ליה (הוא סבר דהכי בעי: מאי שנא 'קרבים'
דנקט): בא וראה שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם: מדת בשר ודם צר
צורה על גבי הכותל ואינו יכול להטיל בה רוח ונשמה, קרבים ובני מעים, והקב"ה
אינו כן: צר צורה בתוך צורה, ומטיל בה רוח ונשמה קרבים ובני מעים, והיינו דאמרה
חנה (שמואל א ב,ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך ואין צור כאלהינו; מאי 'אין צור כאלהינו'? - אין צייר כאלהינו; מאי 'כי אין בלתך'? אמר רבי יהודה בר מנסיא: אל
תקרי כי 'אין
בלתך' אלא 'אין
לבלותך': שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם: מדת בשר ודם מעשה ידיו מבלין אותו
והקב"ה מבלה מעשיו.
אמר ליה: אנא הכי קא אמינא לך: הני חמשה 'ברכי נפשי' (לעיל חשיב להו) - כנגד מי אמרן דוד? - לא אמרן אלא
כנגד הקב"ה וכנגד נשמה:
1.
מה
הקב"ה מלא כל העולם - אף נשמה מלאה את כל הגוף;
2.
מה
הקדוש ברוך הוא רואה ואינו נראה - אף נשמה רואה ואינה נראית;
3.
מה
הקב"ה זן את כל העולם כלו - אף נשמה זנה את כל הגוף;
4.
מה
הקב"ה טהור - אף נשמה טהורה;
5.
מה
הקדוש ברוך הוא יושב בחדרי חדרים - אף נשמה יושבת בחדרי חדרים;
יבא מי שיש בו חמשה דברים הללו וישבח למי שיש בו חמשה דברים הללו.
(משום
דאיירי בסופה [בתחילת דף י עמוד ב, בדברי ב יהודה אמר רב] בסמיכת גאולה לתפלה נקט ליה:) אמר רב המנונא: מאי דכתיב (קהלת
ח,א) מי
כהחכם ומי יודע פשר דבר [חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו
ישנא]? - מי
כהקדוש ברוך הוא שיודע לעשות פשרה בין שני צדיקים: בין חזקיהו לישעיהו; חזקיהו
אמר: ליתי ישעיהו גבאי, דהכי אשכחן באליהו דאזל לגבי אחאב, שנאמר (מלכים
א יח,ב) וילך
אליהו להראות אל אחאב [והרעב חזק בשמרון]; ישעיהו אמר: ליתי חזקיהו
גבאי, דהכי אשכחן ביהורם בן אחאב דאזל לגבי אלישע (כשהלכו על מואב הוא ויהושפט (במלכים ב ג))! מה עשה הקב"ה (דמתוך שלא היו הולכים זה אצל זה - לא היה מוכיחו על
שלא נשא אשה)? - הביא יסורים על חזקיהו ואמר לו לישעיהו: לך ובקר את החולה!
שנאמר (מלכים ב כ,א; ישעיהו לח,א) בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא
אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר ה' צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה;
מאי 'כי מת אתה ולא תחיה'?
מת אתה בעולם הזה, ולא תחיה לעולם הבא.
אמר ליה מאי כולי האי?
אמר ליה: משום דלא עסקת בפריה ורביה.
אמר ליה: משום דחזאי לי ברוח הקדש דנפקי מינאי בנין דלא מעלו!
אמר ליה: בהדי כבשי דרחמנא (סתרים
דהקב"ה; כמו 'רישא בכבשא' (חולין צג:)
בהטמנת האפר) למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך
הוא – לעביד!
אמר ליה: השתא הב לי ברתך, אפשר דגרמא זכותא דידי ודידך ונפקי מנאי בנין
דמעלו.
אמר ליה: כבר נגזרה עליך גזירה (שתמות).
אמר ליה: בן אמוץ - כלה נבואתך וצא, כך מקובלני מבית אבי אבא (דוד שראה את המלאך וחרבו שלופה בידו [בסוף
ספר שמואל (ב כד) בדברי הימים א פ"כא פ"טז],
ולא מנע עצמו מן הרחמים): אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם
- אל ימנע עצמו מן הרחמים.
אתמר נמי: רבי יוחנן ורבי אלעזר, דאמרי תרוייהו: אפילו חרב חדה מונחת על
צוארו של אדם - אל ימנע עצמו מן הרחמים, שנאמר (איוב
יג,טו) הן
יקטלני לו איחל [אך דרכי אל פניו אוכיח].
(ברכות י,ב)
אמר רב חנן: אפילו בעל החלומות אומר לו לאדם למחר הוא מת - אל ימנע עצמו מן
הרחמים, שנאמר (קהלת ה,ו) כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים
ירא; מיד (ישעיהו
לח,ב) ויסב
חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל ה';
מאי 'קיר'?
אמר רבי שמעון בן לקיש: מקירות לבו
שנאמר (ירמיהו ד,יט) מעי מעי אוחילה קירות לבי [קירות
לבי המה לי לבי לא אחרש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה];
רבי לוי אמר: על עסקי הקיר; אמר לפניו:
רבונו של עולם! ומה שונמית שלא עשתה אלא קיר אחת קטנה - החיית את בנה, אבי אבא (שלמה) שחפה את ההיכל כולו בכסף ובזהב על אחת
כמה וכמה!
(ישעיהו לח,ג) זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב
בעיניך עשיתי [ויבך חזקיהו בכי גדול]; מאי 'והטוב בעיניך עשיתי'?
אמר רב יהודה אמר רב: שסמך גאולה לתפלה!
רבי לוי אמר: שגנז ספר רפואות (כדי
שיבקשו רחמים).
תנו רבנן [משנה פסחים פ"ד מ"ט]: ששה דברים עשה חזקיהו המלך, על שלשה
הודו לו ועל שלשה לא הודו לו:
על שלשה הודו לו: גנז ספר רפואות והודו לו, כתת נחש הנחשת והודו לו, גירר
עצמות אביו על מטה של חבלים (לפי
שהיה רשע - בִּזָּהוּ ולא נהג בו כבוד בקבורתו להוציאו כהוגן במטות זהב וכסף) והודו לו;
ועל שלשה לא הודו לו:
סתם מי גיחון (מי
שלוח; (בדברי הימים ב לב,ג-ד)
, ולמה? - כדי שלא יבאו מלכי אשור וימצאו מים לשתות; ולא זהו גיחון הנהר הגדול, דההוא
לאו בא"י הוא; אלא מעין קטן הוא סמוך לירושלים, שנאמר והורדתם
אותו אל גיחון (מ"א א,לג)
ומתרגמינן 'ותחתון יתיה לשילוחא') ולא הודו לו, קצץ דלתות היכל ושגרם
למלך אשור ולא הודו לו, עבר ניסן בניסן (קסלקא
דעתא משנתקדש החדש לשם ניסן נמלך לעבר את השנה ועשאו אדר, כמו שנאמר בדברי הימים (ב
ל,ב) ויועץ המלך ... לעשות
הפסח בחדש השני) ולא הודו לו.
ומי לית ליה לחזקיהו '(שמות יב,ב) החדש הזה לכם ראש חדשים [ראשון הוא לכם לחדשי השנה] - זה ניסן ואין אחר ניסן' [דומה
למכילתא בא מסכת דפסחא פרשה ב]? אלא טעה בדשמואל, דאמר שמואל 'אין מעברין את השנה ביום שלשים
של אדר (ואף על פי שלא נתקדש החדש: שעדיין
לא באו עדים) הואיל וראוי לקובעו ניסן'; סבר 'הואיל וראוי' לא אמרינן.
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן זמרא: 'כל
התולה בזכות עצמו (שאומר
בתפלתו "עשה לי בזכותי") - תולין לו
בזכות אחרים, וכל התולה בזכות אחרים - תולין לו בזכות עצמו'
משה תלה בזכות אחרים, שנאמר (שמות לב,יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך [אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת
אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם] - תלו לו בזכות עצמו, שנאמר (תהלים קו,כג) ויאמר להשמידם לולי משה
בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית; חזקיהו תלה בזכות עצמו, דכתיב (ישעיהו
לח,ג) זכר נא
את אשר התהלכתי לפניך [באמת ובלב שלם והטוב בעיניך
עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול]- תלו לו בזכות אחרים שנאמר (מלכים ב
יט,לד)
וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי'.
והיינו דרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב (ישעיהו
לח,יז) הנה
לשלום מר לי מר [ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי
השלכת אחרי גוך כל חטאי]? - אפילו בשעה ששיגר לו הקב"ה שלום - מר הוא לו.
(מלכים ב ד,י) נעשה נא עליית קיר קטנה [ונשים
לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה] רב ושמואל, חד אמר: עלייה פרועה היתה (מגולה: שניטלה תקרה שלה) וקירוה, וחד אמר: אכסדרה גדולה
היתה וחלקוה לשנים;
בשלמא למאן דאמר אכסדרה - היינו דכתיב 'קיר', אלא למאן דאמר 'עלייה', מאי 'קיר'?
שקירוה.
בשלמא למאן דאמר עלייה - היינו דכתיב 'עליית', אלא למאן דאמר אכסדרה - מאי 'עליית'?
מעולה שבבתים.
'ונשים
לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה': אמר אביי, ואיתימא רבי יצחק: הרוצה להנות (משל אחרים) - יהנה (ואין איסור בדבר), כאלישע (כמו שמצינו באלישע שנהנה), ושאינו רוצה להנות (משל אחרים) - אל יהנה (ואין בדבר לא משום גסות רוח ולא משום שנאה), כשמואל הרמתי (כמו שמצינו בשמואל הרמתי שלא רצה להנות), שנאמר (שמואל
א ז,יז)
ותשובתו הרמתה כי שם ביתו [ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח
לה'] (לעיל מיניה כתיב [שמואל א
ז,טז] והיה מדי שנה בשנה וסבב
בית אל והמצפה ושפט את ישראל וסמיך ליה ותשובתו
הרמתה כי שם ביתו; וכי איני יודע ששם ביתו?), ואמר רבי
יוחנן: שכל מקום שהלך שם - ביתו עמו (אלא
אכולהו מקומות דקרא דלעיל מיניה קאי: שכל מקום שהיה הולך שם היה נושא כל כלי
תשמישי בית עמו ואהל חנייתו, שלא להנות מן אחרים).
(מלכים ב ד,ט) ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא [עבר עלינו תמיד]: אמר רבי יוסי ברבי חנינא: מכאן שהאשה מכרת באורחין יותר מן
האיש; 'קדוש
הוא' - מנא ידעה?
רב ושמואל, חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו, וחד אמר סדין של פשתן הציעה
על מטתו ולא ראתה קרי עליו.
'קדוש הוא': אמר רבי יוסי ברבי חנינא: הוא
קדוש, ומשרתו אינו קדוש, <שנאמר> (מלכים ב ד,כז) [ותבא
אל איש האלקים אל ההר ותחזק ברגליו] ויגש גיחזי להדפה [ויאמר איש האלקים הרפה
לה כי נפשה מרה לה וה' העלים ממני ולא הגיד לי] - אמר רבי יוסי ברבי חנינא: שאחזה בהוד
יפיה (בדדיה).
'עובר
עלינו תמיד' - אמר
רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: כל המארח תלמיד חכם בתוך ביתו
ומהנהו מנכסיו - מעלה עליו הכתוב כאילו מקריב תמידין.
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: אל יעמוד אדם במקום גבוה
ויתפלל אלא במקום נמוך ויתפלל, שנאמר (תהלים קל,א) [שיר
המעלות]
ממעמקים קראתיך ה';
תניא נמי הכי: לא יעמוד אדם לא על גבי כסא ולא על גבי שרפרף ולא במקום גבוה
ויתפלל, אלא במקום נמוך ויתפלל, לפי שאין גבהות לפני המקום, שנאמר (תהלים
קל,א) [שיר המעלות] ממעמקים קראתיך ה', וכתיב (תהלים קב,א) תפלה לעני כי יעטוף [ולפני ה' ישפך שיחו] (תפלה
לעני - דרך עניות).
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: המתפלל צריך שיכוין את
רגליו (זו אצל זו), שנאמר (יחזקאל א,ז) ורגליהם רגל ישרה [וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל] (ורגליהם רגל ישרה = נראין כרגל אחד).
ואמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי אליעזר בן יעקב: מאי דכתיב (ויקרא
יט,כו) לא תאכלו על הדם [לא תנחשו ולא תעוננו]? -לא תאכלו קודם שתתפללו על
דמכם
איכא דאמרי אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן אמר רבי יוסי ברבי חנינא משום רבי
אליעזר בן יעקב: כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל - עליו הכתוב אומר (מלכים
א יד,ט) [ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך ותלך ותעשה לך אלהים
אחרים ומסכות להכעיסני] ואותי השלכת אחרי גויך; אל תקרי 'גויך' אלא 'גאיך': אמר הקב"ה: לאחר שנתגאה זה
קבל עליו מלכות שמים.
רבי יהושע אומר עד שלש שעות [שכן דרך מלכים לעמוד בשלש
שעות]:
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהושע.
הקורא מכאן ואילך לא הפסיד (שהרי
הוא כאדם שקורא אחת מכל הפרשיות שבתורה, ואף על פי שלא יצא ידי קרית שמע יש לו קבול
שכר כעוסק בתורה):
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: ובלבד שלא יאמר 'יוצר אור'.
מיתיבי: 'הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שהוא קורא בתורה, אבל מברך הוא שתים
לפניה ואחת לאחריה' - תיובתא דרב חסדא?
תיובתא.
איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מאי 'לא הפסיד'? - שלא הפסיד ברכות.
תניא נמי הכי: הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה אבל מברך הוא שתים
לפניה ואחת לאחריה
אמר רבי מני: גדול הקורא קרית שמע בעונתה יותר מהעוסק בתורה: מדקתני 'הקורא
מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה' מכלל דקורא בעונתה עדיף.
משנה:
בית שמאי אומרים: בערב כל אדם יטה (על
צדו) ויקרא, ובבקר יעמוד שנאמר (דברים ו,ז) [ושננתם
לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך] ובשכבך ובקומך [וכן
דברים יא,יט: ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך
בדרך ובשכבך ובקומך] (בשכבך
דרך שכיבה; יעמוד - דכתיב ובקומך);
ובית הלל אומרים: כל אדם קורא כדרכו (או
בקימה או בשכיבה או בישיבה או מהלך) שנאמר 'ובלכתך בדרך'; אם כן למה נאמר 'ובשכבך ובקומך' בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה
שבני אדם עומדים.
אמר רבי טרפון: אני הייתי בא בדרך והטתי לקרות כדברי בית שמאי, וסכנתי בעצמי
מפני הלסטים.
אמרו לו: כדי היית לחוב בעצמך שעברת על דברי בית הלל!
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות וטבלאות
באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol