דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף יד
(ברכות יג,ב)
ובפרקים שואל [מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם]:
משיב מחמת מאי? אילימא מפני הכבוד - השתא משאל שאיל, אהדורי מבעיא? אלא שואל מפני
הכבוד ומשיב שלום לכל אדם (אפילו
אינו נכבד)? אימא סיפא: 'ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב' משיב מחמת
מאי?: אילימא מפני היראה, השתא משאל שאיל, אהדורי מבעיא? אלא מפני הכבוד? היינו
דרבי יהודה, דתנן 'רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד,
ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם'?
חסורי מחסרא (דהוה
ליה למתני בתרווייהו 'אין צריך לומר', ותו ליכא למקשי מידי) והכי קתני: בפרקים שואל
מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב, ובאמצע שואל מפני היראה ואין
צריך לומר שהוא משיב - דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה
ומשיב מפני הכבוד,
(ברכות יד,א)
ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
תניא נמי הכי: 'הקורא את שמע ופגע בו רבו או גדול הימנו בפרקים - שואל
מפני הכבוד ואין צריך לומר שהוא משיב; ובאמצע שואל מפני היראה ואין צריך לומר שהוא
משיב - דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד,
ובפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.'
בעא מיניה אחי (כך
שמו), תנא דבי רבי חייא (שהיה
שונה בבית רבי חייא) מרבי חייא: בהלל ובמגילה מהו שיפסיק (לשאלת שלום)?: אמרינן קל וחומר: קרית שמע דאורייתא
פוסק, הלל דרבנן מבעיא? או דלמא פרסומי ניסא עדיף?
אמר ליה: פוסק ואין בכך כלום.
אמר רבה: ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל (שהוא חובה לכל אדם, והם אחד ועשרים יום בשנה, כדאמרינן במסכת ערכין (י.)), בין פרק
לפרק פוסק, באמצע הפרק אינו פוסק; וימים שאין היחיד גומר בהן את ההלל אפילו באמצע
הפרק פוסק.
איני! והא רב בר שבא איקלע לגביה דרבינא, וימים שאין היחיד גומר את ההלל הוה,
ולא פסיק ליה?
שאני רב בר שבא דלא חשיב עליה דרבינא [שרבינא יפסיק בגללו].
בעי מיניה אשיאן, תנא דבי רבי אמי מרבי אמי: השרוי בתענית, מהו שיטעום (את התבשיל לדעת אם צריך מלח או תבלין)?: אכילה
ושתיה קביל עליה, והא ליכא? או דילמא הנאה קביל עליה והא איכא?
אמר ליה: טועם ואין בכך כלום.
תניא נמי הכי: 'מטעמת (טעימת
תבשיל) אינה טעונה ברכה, והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום.'
עד כמה?
רבי אמי ורבי אסי טעמי עד שיעור רביעתא (רביעית הלוג).
אמר רב: כל הנותן שלום לחבירו קודם שיתפלל - כאלו עשאו במה, שנאמר (ישעיהו
ב,כב) חדלו
לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא - אל תקרי בַמֶּה אלא בָמָה (חדלו לכם מן האדם: כשיש לכם לעסוק בכבוד המקום - אל
תתעסקו בכבוד אדם, דאי לאו הכי למה ליה לחדול);
ושמואל אמר: במה חשבתו לזה ולא לאלוה (ושמואל
לא דריש לשון בָּמָה אלא כמשמעו: במֵה חשבתו לזה שהקדמת כבודו לכבודי)?
מתיב רב ששת: 'בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב' (והא קרית שמע קודם תפלה הוא, וקתני 'שואל')!?
תרגמה רבי אבא (להא
דרב ושמואל דאסרי): במשכים לפתחו (אבל פגעו בדרך - שואל).
אמר רבי יונה אמר רבי זירא: כל העושה חפציו קודם שיתפלל - כאלו בנה במה.
אמר ליה: במה אמרת?
אמר ליה: לא, אסור קא אמינא, וכדרב אידי בר אבין דאמר רב אידי בר אבין אמר רב
יצחק בר אשיאן: אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, שנאמר (תהלים
פה,יד) צדק
לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו (צדק = תפלה: שמצדיקו לבוראו, והדר וישם פעמיו לדרכי חפציו).
ואמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן: כל המתפלל ואחר כך יוצא לדרך -
הקב"ה עושה לו חפציו, שנאמר (תהלים פה,יד) צדק לפניו יהלך וישם לדרך
פעמיו.
<ו>אמר רבי יונה אמר רבי זירא: כל הלן שבעת ימים בלא חלום - נקרא רע,
שנאמר (משלי יט,כג) [יראת ה' לחיים] וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד
רע; אל תקרי
שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע (אלא
שבע ילין בל יפקד מן השמים בחלום - הרי הוא רע, לכך אין משגיחין לפקדו).
אמר ליה רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא: הכי אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן: כל
המשביע עצמו מדברי תורה ולן - אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר (משלי
יט,כג) [יראת ה' לחיים] וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע.
אלו הן בין הפרקים וכו':
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה דאמר בין אלהיכם לאמת ויציב לא
יפסיק.
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: מאי טעמיה דרבי יהודה? - דכתיב
(ברכות יד,ב)
(ירמיהו י,י) וה' אלהים אמת [הוא
אלקים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו] ('וה' אלהים אמת'
- לכך אין מפסיקין בין אני ה' אלהיכם לאמת).
חוזר ואומר 'אמת' או אינו חוזר ואומר 'אמת'?
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: חוזר ואומר 'אמת'.
רבה אמר: אינו חוזר ואומר 'אמת'.
ההוא דנחית קמיה דרבה, שמעיה רבה דאמר 'אמת' 'אמת' תרי זימני; אמר רבה: כל
אמת אמת תפסיה להאי (ריהטא
של אמת תפסתו לזה) [בלעג].
אמר רב יוסף: כמה מעליא הא שמעתתא (דרב
שמואל בר יהודה): דכי אתא רב שמואל בר יהודה אמר: אמרי במערבא: ערבית (קרית שמע של ערבית אין קורין בה פרשת ציצית כולה, לפי
שאין מצות ציצית בלילה, אבל מתחילין אותה ומפסיקים בה ומדלגים ואומרים) - "דבר אל בני ישראל ואמרת
אליהם אני ה' אלהיכם - אמת".
אמר ליה אביי: מאי מעליותא? והא אמר רב כהנא אמר רב: 'לא יתחיל (אין צריך להתחיל 'ויאמר' ערבית), ואם התחיל – גומר'; וכי תימא
'ואמרת אליהם' לא הוי התחלה, והאמר רב שמואל
בר יצחק אמר רב: 'דבר
אל בני ישראל' לא
הוי התחלה, 'ואמרת
אליהם' הוי
התחלה!?
אמר רב פפא: קסברי במערבא 'ואמרת אליהם' נמי לא הויא התחלה, עד דאמר 'ועשו להם ציצית'.
אמר אביי: הלכך אנן אתחולי מתחלינן - דקא מתחלי במערבא, וכיון דאתחלינן -
מגמר נמי גמרינן, דהא אמר רב כהנא אמר רב 'לא יתחיל, ואם התחיל - גומר'.
חייא בר רב אמר: אמר 'אני ה' אלהיכם' (דהיינו
פרשת ציצית) - צריך לומר 'אמת' (כדכתיב
וה' אלהים אמת (ירמיהו י,י)); לא אמר 'אני ה' אלהיכם' - אינו צריך לומר 'אמת'.
והא בעי לאדכורי יציאת מצרים (דתנן
(לעיל יב:) 'מזכירין יציאת מצרים
בלילות' ואי לא אמר 'אמת ואמונה', ולא אמר פרשת ציצית - היכי מדכר יציאת מצרים)?
דאמר הכי: מודים אנחנו לך ה' אלהינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים
ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך (מי
כמכה באלים וגו' 'מלכותך ראו בניך' עד 'גאל ישראל' ו'השכיבנו').
אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע [ל'והיה אם שמוע'? - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים
תחלה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות; 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר'? – ש'והיה אם שמוע' נוהג בין ביום ובין בלילה, 'ויאמר' אינו נוהג אלא ביום בלבד]:
תניא: 'רבי שמעון בן יוחי אומר: בדין הוא שיקדים 'שמע' ל'והיה אם שמוע': שזה ללמוד (ודברת בם) וזה ללמד (ולמדתם אותם את בניכם; ואם לא למד תחלה - היאך
ילמד את בניו?); 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר': שזה ללמוד וזה לעשות ('ויאמר' אין בה אלא עשייה).
אטו 'שמע' ללמוד אית ביה, ללמד ולעשות
לית ביה? והא כתיב 'ושננתם'
'וקשרתם' 'וכתבתם'!? ותו: 'והיה אם שמוע' ללמד הוא דאית ביה, ולעשות לית ביה?
והא כתיב 'וקשרתם' (דתפילין) 'וכתבתם' (דמזוזה - עשייה היא)!?
אלא הכי קאמר: בדין הוא שתקדם 'שמע' ל'והיה אם שמוע': שזה ללמוד וללמד ולעשות; 'והיה אם שמוע' ל'ויאמר':
שזה יש בה ללמד ולעשות, 'ויאמר' אין בה אלא לעשות בלבד.
ותיפוק ליה מדרבי יהושע בן קרחה?
חדא ועוד קאמר: חדא - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה, ואחר כך יקבל עליו
עול מצות; ועוד: משום דאית בה הני מילי אחרנייתא.
רב משי ידיה וקרא קרית שמע ואנח תפילין וצלי (פעם אחת ראוהו שעשה כן).
והיכי עביד הכי (שהקדים
קרית שמע לתפילין)? והתניא 'החופר כוך למת בקבר ('כוך' =קבר שחופרין בקירות מערה,
ארכו ארבעה ורחבו שבעה טפחים; [המערה = 'קבר']) - פטור מקרית שמע ומן התפלה
ומן התפילין ומכל מצות האמורות בתורה; הגיע זמן קרית שמע - עולה ונוטל ידיו
ומניח תפילין וקורא קרית שמע ומתפלל'?
הא - גופא קשיא: רישא אמר פטור, וסיפא חייב?
הא לא קשיא: סיפא בתרי (והכי
קאמר: אם שנים הם - מניח את חבירו חופר והוא עולה ומקיים מצות קרית שמע ותפילין
ותפלה, וחוזר למלאכה, וחבירו יעלה ויניח תפילין ויקרא קרית שמע ויתפלל) ורישא בחד.
מכל מקום קשיא לרב (תפילין
קודמים לקרית שמע)?
רב - כרבי יהושע בן קרחה סבירא ליה, דאמר 'עול מלכות שמים תחלה ואחר כך עול
מצות' (דהנחת תפילין - עול מצוה הוא).
אימר דאמר רבי יהושע בן קרחה להקדים קריאה לקריאה ('שמע' שהוא קבלת מלכות שמים ל'והיה אם שמוע' שהוא קבלת עול מצות), קריאה
לעשיה מי שמעת ליה? ותו: מי סבר ליה כרבי יהושע בן קרחה? והאמר רב חייא בר אשי:
'זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב, ומקדים (משכים) ומשי ידיה ומברך (על
התורה) ומתני לן פרקין ומנח תפילין והדר קרי קרית שמע' (אלמא מקדים הוא לעסוק בתורה, דהיינו עשייה דמצוה מקמי
מלכות שמים)! וכי תימא: בדלא מטא זמן קרית שמע - אם כן מאי אסהדתיה דרב חייא
בר אשי?
לאפוקי ממאן דאמר 'למשנה אין צריך לברך' - קא משמע לן דאף למשנה נמי צריך
לברך.
מכל מקום קשיא לרב?
שלוחא הוא דעוית (השליח
קלקל: שאיחר להביא לו תפילין מעיקרא, והגיע זמן קרית שמע והוזקק לקרות כדי שלא
יעבור הזמן, וכי מטי שלוחא דתפילין - אנחינהו).
אמר עולא: כל הקורא קרית שמע בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו ('בעצמו' לישנא מעליא; תלמידי רבנו יונה: שאומר שיש
להניח תפילן והוא אינו מניח).
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כאילו הקריב עולה בלא מנחה (שחייבו הכתוב להקריב עמה, שנאמר (במדבר כח,ה) ועשירית האיפה
וגו' - אף הקורא ואינו מקיים אינו גומר את המצוה) וזבח בלא נסכים. (נסכים הוא היין המתנסך על גבי המזבח אחר העולה והזבח,
כדכתיב ונסכיהם חצי ההין
וגו' (שם [פסוק
יד; ## אך גם שם מדבר בעולות!?]); והוא הדין דמצי למימר
'כאילו הקריב עולה בלא מנחה ונסכים', דהא עולה נמי טעונה נסכים, אלא לישנא דקרא
נקט: עולה ומנחה זבח ונסכים
[ויקרא כג,לז])
ואמר רבי יוחנן: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה -
(ברכות טו,א)
יפנה (לנקביו) ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא
קרית שמע ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה.
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא
קרית שמע ומתפלל - מעלה עליו הכתוב כאלו בנה מזבח והקריב עליו קרבן, דכתיב (תהלים
כו,ו) ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'.
אמר ליה רבא: לא סבר לה מר כאילו טבל, דכתיב 'ארחץ' ולא כתב 'ארחיץ... כפי' (ארחץ משמע ארחץ כל הגוף, ולא כתיב 'ארחיץ כפי' - לדרשה
אתא: לומר שמעלה עליו שכר רחיצת כפיו כאלו טבל כל גופו)?
אמר ליה רבינא לרבא: חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר מי שאין לו מים
לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמית (קיסם).
אמר ליה: שפיר קאמר, מי כתיב 'ארחץ במים'? 'בנקיון' כתיב: כל מידי דמנקי, דהא רב חסדא
לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא; והני מילי לקרית שמע (בעידנא דקרית שמע, שזמנה קבוע - פן יעבור הזמן), אבל לתפלה (דכל היום זמנה הוא) מהדר (צריך למהדר אמיא), ועד כמה? - עד פרסה; והני מילי לקמיה,
אבל לאחוריה אפילו מיל אינו חוזר'; ומינה: מיל הוא דאינו חוזר, הא פחות ממיל חוזר.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol