דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף כו
(ברכות כו,א)
משנה:
תפלת השחר עד חצות;
רבי יהודה אומר: עד ארבע שעות.
תפלת המנחה עד הערב (עד
חשכה);
רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה. (בגמרא
מפרש לה.)
תפלת הערב אין לה קבע (כל
הלילה זמנה); (ובגמרא מפרש מאי לשון 'אין לה
קבע'.)
ושל מוספים כל היום;
רבי יהודה אומר: עד שבע שעות.
גמרא:
ורמינהו 'מצותה (של
קריאת שמע) עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפלה ונמצא מתפלל ביום'!?
כי תניא ההיא – לותיקין (המקדימין
למצות ומחזרים לעשות דבר בזמנו ומצותו - מקדימים לאחר הנץ החמה להתפלל; וכי תנן
במתניתין – למאחרים: שלא יאחר יותר מחצות, שמשם ואילך עבר הזמן),
דאמר רבי יוחנן: ותיקין היו גומרים אותה עם הנץ החמה, וכולי עלמא (שאר המתפללין המאחרין - יכולין לאחר) עד חצות ותו
לא.
והאמר רב מרי בריה דרב הונא בריה דרבי ירמיה בר אבא אמר
רבי יוחנן: טעה ולא התפלל ערבית - מתפלל בשחרית שתים; שחרית - מתפלל במנחה (היינו אחר חצות) שתים'?
איבעיא להו: טעה ולא התפלל מנחה, מהו שיתפלל ערבית שתים?
אם תימצי לומר (אם תשיבני בשאלתי ממה שאמרנו) 'טעה ולא
התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים' - משום דחד יומא הוא, דכתיב (בראשית א,ה)
[ויקרא
אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה] ויהי ערב ויהי בקר יום אחד,
אבל הכא - תפלה במקום קרבן היא, וכיון דעבר יומו - בטל קרבנו (ואינו מקריבו ביום אחר אם זמנו קבוע, כגון מוספים של כל יום ויום)? או
דילמא כיון ד'צלותא רחמי היא', כל אימת דבעי מצלי ואזיל?
תא שמע דאמר רב הונא בר יהודה אמר רבי יצחק אמר רבי
יוחנן: טעה ולא התפלל מנחה - מתפלל ערבית שתים, ואין בזה משום דעבר יומו בטל
קרבנו.
מיתיבי: '(קהלת א,טו) מעות
לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות:
'מעות לא יוכל לתקון' -
זה שבטל קרית שמע של ערבית וקרית שמע של שחרית, או תפלה של ערבית או תפלה של
שחרית;
'וחסרון לא יוכל להמנות' זה
שנמנו חביריו לדבר מצוה ולא נמנה עמהם.
אמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: הכא במאי עסקינן? - שבטל במזיד.
אמר רב אשי: דיקא נמי, דקתני 'בטל' ולא קתני 'טעה - שמע
מינה.
(ברכות כו,ב)
תנו רבנן: 'טעה
ולא התפלל מנחה בערב שבת - מתפלל בליל שבת שתים;
טעה ולא
התפלל מנחה בשבת - מתפלל במוצאי שבת שתים של חול; מבדיל בראשונה (פעם ראשונה מתפלל בשביל תפלה של עכשיו, לפיכך אומר בה הבדלה בחונן הדעת;
והשניה היא בשביל תשלומי תפלת שבת -) ואינו
מבדיל בשניה, ואם הבדיל בשניה ולא הבדיל בראשונה - שניה עלתה לו (בשביל תפלת מוצאי שבת),
ראשונה לא עלתה לו (שאינה כלום: שאין לו להקדים תפלה
שעבר זמנה לתפלה שזמנה עכשיו; והשניה נמי לא עלתה לו לשל שבת: הואיל והבדיל בה -
גילה דעתו שאינה של שבת, והיא תחשב לשל ערבית).' - למימרא
דכיון דלא אבדיל בקמייתא כמאן דלא צלי דמי, ומהדרינן ליה; ורמינהו: 'טעה ולא
הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים ושאלה בברכת השנים - מחזירין אותו; הבדלה בחונן
הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס'!?
קשיא.
איתמר: רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות - אבות תקנום (כדקתני בברייתא לקמיה); רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות - כנגד
תמידין תקנום (אנשי כנסת הגדולה).
תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא ותניא כוותיה דרבי
יהושע בן לוי:
תניא כוותיה דרבי יוסי ברבי חנינא: 'אברהם תקן תפלת שחרית שנאמר (בראשית יט,כז) וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר
עמד שם [את פני ה'],
ואין עמידה אלא תפלה, שנאמר (תהלים קו,ל) ויעמד פינחס ויפלל [ותעצר המגפה];
יצחק תקן
תפלת מנחה, שנאמר (בראשית כד,סג) ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב [וישא עיניו וירא והנה
גמלים באים], ואין שיחה
אלא תפלה, שנאמר (תהלים קב,א) תפלה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו;
יעקב תקן
תפלת ערבית, שנאמר (בראשית כח,יא) ויפגע במקום וילן שם [כי בא השמש ויקח מאבני
המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא],
ואין פגיעה אלא תפלה, שנאמר (ירמיהו ז,טז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל
תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי [כי אינני שמע אתך]';
ותניא כוותיה דרבי יהושע בן לוי: 'מפני מה אמרו "תפלת השחר
עד חצות"? - שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות; ורבי יהודה אומר:
"עד ארבע שעות", שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע שעות (רבי יהודה סבירא ליה שאין תמיד של שחר קרב אלא עד ארבע שעות);
ומפני מה
אמרו "תפלת המנחה עד הערב"? - שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד
הערב; רבי יהודה אומר "עד פלג המנחה", שהרי תמיד של בין הערבים קרב
והולך עד פלג המנחה;
ומפני מה
אמרו "תפלת הערב אין לה קבע"? - שהרי אברים (של
עולות) ופדרים (של
שאר קרבנות שנזרק דמן קודם שקיעת החמה) שלא
נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה (וכנגדן תקנו תפלת ערבית);
ומפני מה
אמרו "של מוספין כל היום"? - שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום; רבי
יהודה אומר "עד שבע שעות", שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות;
ואיזו היא
'מנחה גדולה'? - משש שעות ומחצה ולמעלה (אם
בא להקדים תמיד של בין הערבים - אינו יכול להקדימו קודם שש שעות ומחצה, ד'בין הערבים' כתיב ביה [שמות
כט,לט]: מכי ינטו צללי ערב: משהחמה נוטה למערב, דהיינו משש
שעות ומחצה ולמעלה, דאמר מר 'חצי שש וחצי שבע חמה עומדת בראש כל אדם באמצע הרקיע' (פסחים
צד.));
ואיזו היא
'מנחה קטנה'? - מתשע שעות ומחצה ולמעלה (זמן
תמיד של בין הערבים בכל יום מתשע שעות ומחצה ולמעלה, כדתנן ב'תמיד נשחט' (פסחים
נח.) 'נשחט בשמונה ומחצה וקרב בתשע ומחצה', והתם מפרש טעמא).'
איבעיא להו: רבי יהודה, פלג מנחה קמא קאמר או פלג מנחה
אחרונה קאמר (חלק את שתי שעות ומחצה הנותרים ביום, ותמצא פלג אחרון
של מנחה מי"א שעות חסר רביע ולמעלה)?
תא שמע, דתניא: 'רבי יהודה אומר: פלג המנחה אחרונה
אמרו, והיא י"א שעות חסר רביע'.
נימא תיהוי תיובתיה דרבי יוסי ברבי חנינא?
אמר לך רבי יוסי ברבי חנינא: לעולם אימא לך תפלות אבות
תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות; דאי לא תימא הכי (דמודה
רבי יוסי ברבי חנינא דרבנן אסמכינהו אקרבנות) - תפלת מוסף
לרבי יוסי ברבי חנינא מאן תקנה? אלא תפלות אבות תקנום, ואסמכינהו רבנן אקרבנות (אלא על כרחך רבנן אסמכינהו אקרבנות, וכי עיינו במוספין ולא מצאו תפלה
כנגדה - עמדו הם ותקנוה).
רבי יהודה אומר עד ארבע שעות:
איבעיא להו: עד ועד בכלל (לרבי
יהודה הוא דקא בעי, דאילו לרבנן - עד ולא עד בכלל) או דלמא עד
ולא עד בכלל?
תא שמע: 'רבי יהודה אומר: עד פלג המנחה'; אי אמרת
בשלמא 'עד ולא עד בכלל', היינו דאיכא בין רבי יהודה לרבנן, אלא אי אמרת 'עד
ועד בכלל', רבי יהודה
(ברכות כז,א)
היינו רבנן (דקסלקא דעתא רבי יהודה - פלג אחרון
של מנחה אחרונה קאמר)!
אלא מאי, 'עד ולא עד בכלל'?: אימא סיפא: 'ושל
מוספין כל היום; רבי יהודה אומר: עד שבע שעות', ותניא 'היו לפניו שתי תפלות
אחת של מוסף ואחת של מנחה - מתפלל של מנחה ואחר כך של מוסף, שזו תדירה וזו אינה
תדירה; רבי יהודה אומר: מתפלל של מוסף ואחר כך של מנחה, שזו עוברת וזו אינה עוברת (רבנן לטעמייהו, דאמרי 'תפלת המוספים כל היום' כמו של מנחה, הלכך תדיר קודם;
ורבי יהודה לטעמיה, דאמר מוספין עד שבע שעות ותו לא, והויא לה מצוה עוברת, ושל
מנחה יש לה עוד שהות עד פלג המנחה)'; אי אמרת בשלמא 'עד ועד בכלל' -
היינו דמשכחת להו שתי תפלות בהדי הדדי (חצי האחרון של שעה שביעית הוא זמן
לשתיהן, דהא אמר 'מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה'), אלא אי
אמרת 'עד ולא עד בכלל' - היכי משכחת להו שתי תפלות בהדי הדדי?: כיון דאתיא
לה של מנחה אזלא לה של מוספין (הרי עבר זמן המוספים משעברה שעה
ששית)!?
אלא מאי, 'עד ועד בכלל'? קשיא רישא: מאי איכא בין רבי
יהודה לרבנן?
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol