דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף כט
תנו רבנן: 'שמעון
הפקולי (מוכר פקולי צמר גפן, שקורין קיטו"ן) הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן
גמליאל על הסדר ביבנה;
אמר להם רבן
גמליאל לחכמים: כלום יש אדם שיודע לתקן ברכת המינים?
עמד שמואל
הקטן ותקנה;
לשנה אחרת
שכחה
(ברכות כט,א)
והשקיף (חשב לזכור אותה, לשון סוכה,
כדמתרגמינן וישקף - ואסתכי (בראשית
יט,כח)) בה
שתים ושלש שעות ולא העלוהו.'
אמאי לא העלוהו?: והאמר רב יהודה אמר רב: טעה בכל הברכות
כלן אין מעלין אותו, בברכת המינים מעלין אותו, חיישינן שמא מין הוא?
שאני שמואל הקטן, דאיהו תקנה.
וניחוש דלמא הדר ביה?
אמר אביי: גמירי: טבא לא הוי בישא.
ולא? והכתיב (יחזקאל יח,כד)
ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול [ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי - כל צדקתו אשר עשה לא
תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות]?
ההוא רשע מעיקרו (ושב מרשעתו, פעמים שחוזר ונעשה רשע) אבל
צדיק מעיקרו – לא!
ולא? והא תנן [אבות פ"ב מ"ד]: 'אל
תאמין בעצמך עד יום מותך', שהרי יוחנן כהן גדול שמש בכהונה גדולה שמנים שנה
ולבסוף נעשה צדוקי?
אמר אביי: הוא ינאי (ששנינו
בקידושין (פ"ג דף סו.) שהרג חכמי ישראל) הוא
יוחנן.
רבא אמר: ינאי לחוד ויוחנן לחוד: ינאי רשע מעיקרו (ונעשה צדיק וחזר לרשעתו) ויוחנן צדיק מעיקרו.
הניחא לאביי, אלא לרבא קשיא?
אמר לך רבא: צדיק מעיקרו נמי דלמא הדר ביה.
אי הכי אמאי לא אסקוהו?
שאני שמואל הקטן דאתחיל בה (התחיל
לאומרה וטעה באמצעיתה), דאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי יהושע בן לוי: לא
שנו (הא דאמר רב יהודה מעלין אותו) אלא שלא התחיל בה, אבל התחיל בה -
גומרה.
הני שבע דשבתא כנגד מי?
אמר רבי חלפתא בן שאול: כנגד שבעה קולות שאמר דוד על המים
(במזמור קול ה' על המים (תהלים
כט));
הני תשע דראש השנה כנגד מי?
אמר רבי יצחק דמן קרטיגנין: כנגד תשעה אזכרות שאמרה חנה
בתפלתה (בפרשת עלץ לבי (ש"א ב)),
דאמר מר: בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה;
הני עשרים וארבע דתעניתא כנגד מי?
אמר רבי חלבו: כנגד כ"ד רננות שאמר שלמה בשעה שהכניס
ארון לבית קדשי הקדשים (בפרשת ויעמוד
שלמה (מלכים א, בפרק ח): רנה, תפלה, תחנה - כלהון
כ"ד איכא).
אי הכי כל יומא נמי נמרינהו?
אימת אמרינהו שלמה? - ביומא דרחמי (שהוצרך
לבקש רחמים שדבקו שערים זה בזה ולא היו מניחין להכניס ארון לבית קדשי הקדשים,
כדאמרינן במועד קטן (דף ט.)); אנן נמי ביומא דרחמי אמרי להו.
רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה:
מאי 'מעין שמנה עשרה'?
רב אמר: מעין כל ברכה וברכה (כל
ברכה אומר בקוצר ומברך על כל אחת ואחת);
ושמואל אמר: "הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך, ומול את
לבבנו ליראתך, ותסלח לנו להיות גאולים, ורחקנו ממכאובינו, ודשננו בנאות ארצך (לשון 'נוה', כמו בנאות דשא ירביצני (תהלים
כג,ב) והוא כנגד ברכת השנים), ונפוצותינו
מארבע תקבץ, והתועים על דעתך (העוברים על דבריך) ישפטו
(כנגד 'צדקה ומשפט'; לשון אחר: והתועים במשפט על דעתך ישפטו: השיבם ללמדם
לשפוט כדבריך; וכן עיקר נראה לי, וכן בהלכות גדולות), ועל הרשעים
תניף ידיך, וישמחו צדיקים בבנין עירך ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת
נר לבן ישי משיחך; טרם נקרא אתה תענה ברוך אתה ה' שומע תפלה". (ואינו מברך אלא שומע תפלה בכל הברכות שבין שלש ראשונות לשלש אחרונות;
'הביננו' כנגד אתה חונן, 'ומול את לבבנו' כנגד 'השיבנו', 'לסלוח לנו' כנגד סלח
לנו, 'להיות גאולים' כנגד גאולה, וכן כולם.)
לייט עלה אביי אמאן דמצלי 'הביננו' (לפי
שמדלג הברכות וכוללן בברכה אחת).
אמר רב נחמן אמר שמואל: כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו
חוץ ממוצאי שבת וממוצאי ימים טובים, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת.
מתקיף לה רבה בר שמואל: ונימרה ברכה רביעית בפני עצמה? מי
לא תנן [ברכות פ"ה מ"ב] 'רבי
עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה; רבי אליעזר אומר בהודאה'?
אטו כל השנה כולה מי עבדינן כרבי עקיבא דהשתא נמי נעביד (כלומר: כשאנו מתפללין שמנה עשרה שלמות, מי עבדינן כרבי עקיבא לומר ברכה
רביעית בפני עצמה, דהשתא כשמתפללין הביננו נעביד כותיה)?
כל השנה כולה מאי טעמא לא עבדינן כרבי עקיבא? - תמני סרי
תקון, תשסרי לא תקון, הכא נמי: שבע תקון (שלש ראשונות ושלש אחרונות
ו'הביננו'), תמני לא תקון.
מתקיף לה מר זוטרא: ונכללה (להבדלה) מכלל
(בתוך 'הביננו', כדרך שהוא כוללה בחונן הדעת, ויאמר):
"הביננו ה' אלהינו המבדיל בין קדש לחול (לדעת
דרכיך...)"
קשיא.
אמר רב ביבי בר אביי: כל השנה כולה מתפלל אדם הביננו חוץ
מימות הגשמים, מפני שצריך לומר שאלה בברכת השנים.
מתקיף לה מר זוטרא: ונכללה מכלל: "ודשננו בנאות ארצך
ותן טל ומטר"?
אתי לאטרודי (לטעות).
אי הכי הבדלה בחונן הדעת נמי אתי לאטרודי?
אמרי: התם, כיון דאתיא בתחלת צלותא - לא מטריד; הכא, כיון
דאתיא באמצע צלותא – מטריד. (בתחלת התפלה יכול אדם לכוין דעתו
יותר מן האמצע.)
מתקיף לה רב אשי: ונימרה בשומע תפלה, דאמר רבי תנחום אמר
רב אסי: טעה ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים - מחזירין אותו (גבורות גשמים - הזכרה בעלמא היא, לפיכך מחזירין אותו: שאינה תפלה שיכול
לאומרה בשומע תפלה); שאלה בברכת השנים - אין מחזירין אותו, מפני שיכול
לאומרה בשומע תפלה, והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על
הכוס'?
טעה שאני.
גופא אמר רבי תנחום אמר רב אסי: טעה ולא הזכיר גבורות
גשמים בתחיית המתים - מחזירין אותו; שאלה בברכת השנים - אין מחזירין אותו, מפני
שיכול לאומרה בשומע תפלה; והבדלה בחונן הדעת - אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה
על הכוס.
מיתיבי [תוספתא ברכות פ"ג מ,יב]: 'טעה
ולא הזכיר גבורות גשמים בתחיית המתים מחזירין אותו; שאלה בברכת השנים - מחזירין
אותו; והבדלה בחונן הדעת אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה על הכוס.'?
לא קשיא: הא (מחזירין אותו) ביחיד, הא
בצבור (יחיד המתפלל עם הצבור);
בצבור מאי טעמא לא? - משום דשמעה משליח צבור.
אי הכי, האי 'מפני שיכול לאומרה בשומע תפלה'? 'מפני ששומע
משליח צבור' מיבעי ליה!?
אלא אידי ואידי ביחיד, ולא קשיא: הא (אין מחזירין אותו) דאדכר קודם שומע תפלה (שיכול
לאומרה בשומע תפלה),
(ברכות כט,ב)
הא דאדכר בתר שומע תפלה.
אמר רבי תנחום אמר רב אסי אמר רבי יהושע בן לוי: טעה ולא
הזכיר של ראש חודש בעבודה - חוזר לעבודה;
נזכר בהודאה - חוזר לעבודה;
בשים שלום - חוזר לעבודה;
ואם סיים - חוזר לראש.
אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא: הא דאמרן 'סיים חוזר
לראש' - לא אמרן אלא שעקר רגליו, אבל לא עקר רגליו - חוזר לעבודה.
אמר ליה: מנא לך הא?
אמר ליה: מאבא מרי שמיע לי, ואבא מרי מרב.
אמר רב נחמן בר יצחק: הא דאמרן 'עקר רגליו חוזר לראש'
- לא אמרן אלא שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תתפלתו (כגון
'אלהי נצור לשוני מרע' שאנו אומרים בעמידה אחר תפלה), אבל רגיל
לומר תחנונים אחר תפלתו - חוזר לעבודה.
איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק: הא דאמרן כי לא עקר
רגליו חוזר לעבודה - לא אמרן אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אבל אם אינו רגיל
לומר תחנונים אחר תפלתו (הויא סיום תפלתו כעקירה אפילו לא
עקר) -
חוזר לראש.
ר' אליעזר אומר העושה תפלתו קבע [אין תפלתו תחנונים]:
מאי 'קבע'?
אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא: כל שתפלתו דומה
עליו כמשוי (והיינו לשון 'קבע': חוק קבוע הוא עלי להתפלל, וצריך
אני לצאת ידי חובתי).
ורבנן אמרי: כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים (מי שאינו יכול לכוין לבו לשאול צרכיו).
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: כל שאינו יכול לחדש בה (בבקשתו) דבר (והיינו לשון 'קבע': כיום כן אתמול
כן מחר).
אמר רבי זירא: אנא יכילנא לחדושי בה מילתא ומסתפינא דלמא
מטרידנא (שמא אטעה ולא אדע לחזור למקום שהפסקתי)!
אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין דאמרי תרוייהו: כל שאין
מתפלל עם דמדומי חמה, דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מצוה להתפלל עם דמדומי
חמה (תפלת יוצר עם הנץ החמה ותפלת המנחה עם שקיעת החמה; והיינו לשון 'קבע':
תפלתו עליו חוק קבוע לצאת ידי חובה, ואינו מקפיד לחזר אחר שעת מצוה ועת רצון).
ואמר רבי זירא: מאי קראה? - (תהלים
עב,ה) ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (ייראוך עם שמש - זו תפלת 'יוצר', ולפני ירח זו מנחה).
לייטי עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה; מאי טעמא? -
דלמא מיטרפא ליה שעתא (לייטי במערבא על מי שמשהה תפלת
המנחה עד דמדומי חמה, שמא תטרף לו השעה ע"י אונס ועבר הזמן).
רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה [ואומר: "הושע ה'
את עמך את שארית ישראל] בכל פרשת העבור [יהיו צרכיהם לפניך; ברוך אתה ה' שומע תפלה"]
מאי 'פרשת העבור' ('פרשת
העבור' כמו 'פרישת העבור')?
אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שאתה מתמלא עליהם
עברה כאשה עוברה (והכי משמע בכל עניני פרישת העבור,
כגון 'עברה בעברה' [??]) - יהיו כל צרכיהם לפניך (גלוים
לפניך לרחם עליהם).
איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא: אפילו בשעה שהם
עוברים על דברי תורה (ולשון 'פרשת העבור' = שהן פורשין
לעבירה) -
יהיו כל צרכיהם לפניך.
תנו רבנן: 'המהלך במקום גדודי חיה ולסטים - מתפלל תפלה
קצרה; ואיזה היא 'תפלה קצרה'?
רבי אליעזר אומר: עשה רצונך בשמים ממעל (שאין שם חטא ואין רצונך עליהם אלא לטוב, ועבור לתחתונים על רצונך),
ותן נחת רוח ליראיך מתחת (שלא יתערבב רוחם על ידי הבריות,
כגון על ידי חיות ולסטים), והטוב בעיניך עשה (אתה
להם; ודוגמא זו מצינו בספר שופטים [י,טו]:
ויאמרו בני ישראל חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך
הצילנו וגו'), בא"י שומע תפלה.'
רבי יהושע אומר: שמע שועת ('שועת'
- לשון גניחה יותר מתפלה) עמך ישראל, ועשה מהרה בקשתם, בא"י שומע תפלה.
רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה
בקשתם, בא"י שומע תפלה.
אחרים אומרים: צרכי עמך ישראל מרובין ודעתם קצרה (ואינם יודעים לפרש צרכיהם); יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן לכל
אחד ואחד כדי פרנסתו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך אתה ה' שומע תפלה.
אמר רב הונא: הלכה כאחרים.
אמר ליה אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: לא תרתח (לא תכעוס) ולא תחטי (שמתוך הכעס אתה בא לידי חטא), לא
תרוי (לא תשתכר ביין) ולא תחטי; וכשאתה יוצא לדרך המלך (טול
רשות) -
בקונך וצא'
מאי 'המלך בקונך וצא'?
אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: זו תפלת הדרך.
ואמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל היוצא לדרך צריך להתפלל
תפלת הדרך;
מאי 'תפלת הדרך'?
יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצעידני לשלום
ותסמכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותשלח ברכה במעשי ידי ותתנני לחן
לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפלה.
אמר אביי: לעולם
(ברכות ל,א)
לישתף איניש נפשיה בהדי צבורא (אל
יתפלל תפלה קצרה בלשון יחיד אלא בלשון רבים שמתוך כך תפלתו נשמעת);
היכי נימא?
יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתוליכנו לשלום וכו'
אימת מצלי?
אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: משעה שמהלך בדרך.
עד כמה (זמנה להתפלל)?
אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: עד פרסה (אבל
לא לאחר שהלך פרסה; ובעל הלכות גדולות מפרש: עד כמה יבקש לילך שיהא צריך להתפלל? -
עד פרסה: אפילו אין לו לילך אלא עד פרסה, אבל דרך פחות מפרסה - אין צריך להתפלל
תפלה זו).
והיכי מצלי לה?
רב חסדא אמר מעומד, רב ששת אמר אפילו מהלך.
רב חסדא ורב ששת הוו קאזלי באורחא, קם רב חסדא וקא מצלי;
אמר ליה רב ששת לשמעיה (רב ששת מאור עינים הוה):
מאי קא עביד רב חסדא?
אמר ליה קאי ומצלי.
אמר ליה: אוקמן נמי לדידי ואצלי: מהיות טוב אל תקרא רע (הואיל ואני יכול להתפלל מעומד, שהרי חבורתי עומדת - לא אקָרא רע להתפלל
מהלך, ואף על פי שמותר).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol