דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
ברכות דף נו
(ברכות
נה,ב)
(ברכות נו,א)
אמר ליה קיסר (מלך רומי, והיה לו תגר עם פרסיים)
לרבי יהושע ברבי <חנינא> [חנניא]: אמריתו דחכמיתו טובא, אימא לי מאי חזינא
בחלמאי (מאי אראה בלילה בחלום)?
אמר ליה: חזית דמשחרי לך פרסאי (עושים
בך עבודת המלך; כמו 'לא חמרא דחד מנהון שחרית' (תרגום
במדבר טז,טו) ולשון חכמים (ספרי פרשת דברים) 'הדבק לשחוור וישתחוו
לך')
וגרבי בך [גדודי הפרסים יקחו אותך בשבי]
ורעיי בך שקצי בחוטרא דדהבא [וירעו אותך כמו שרועים
שקצים במטה מזהב, כלומר: ישתעשעו בך כאילו אתה חרק בשבי].
הרהר כוליה יומא, ולאורתא חזא.
אמר ליה שבור מלכא (מלך
פרס)
לשמואל: אמריתו דחכמיתו טובא, אימא לי מאי חזינא בחלמאי?
אמר ליה: חזית דאתו רומאי ושבו לך (ישללוך
בשבי)
וטחני בך קשייתא (יכופו אותך לטחון גרעיני תמרים)
ברחייא דדהבא!
הרהר כוליה יומא - ולאורתא חזא.
בר הדיא - מפשר חלמי הוה; מאן דיהיב ליה אגרא מפשר ליה
למעליותא, ומאן דלא יהיב ליה אגרא - מפשר ליה לגריעותא.
אביי ורבא חזו חלמא; אביי יהיב ליה זוזא ורבא לא יהיב
ליה; אמרי ליה: אקרינן בחלמין (דברים כח,לא)
שורך טבוח לעיניך [ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות
לאיביך ואין לך מושיע]; לרבא אמר ליה: פסיד עסקך (תתקלקל
פרקמטיא שלך) ולא אהני לך למיכל, מעוצבא דלבך (מתוך
צערך לא יטעם לך שום מאכל); לאביי אמר ליה: מרווח עסקך ולא אהני לך למיכל מחדוא
דלבך (ומתוך שמחתך - לא תתאוה לאכול שתהיה שבע בשמחתך).
אמרי ליה: אקרינן (דברים כח,מא)
בנים ובנות תוליד [ולא יהיו לך כי ילכו בשבי];
לרבא אמר ליה כבישותיה [שטיינזלץ:
כרעתו, כמשמעות הפסוק];
לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישי, ומינסבן בנתך לעלמא,
ומדמיין באפך כדקא אזלן בשביה.
אקריין (דברים כח,לב)
בניך ובנותיך נתונים לעם אחר [ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך]
לאביי אמר ליה: בנך ובנתך נפישין; את אמרת לקריבך והיא (אשתך)
אמרה לקריבה, ואכפה לך, ויהבת להון לקריבה דהוי כעם אחר;
לרבא אמר ליה: דביתהו שכיבא, ואתו בניה ובנתיה לידי איתתא
אחריתי, דאמר רבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: מאי דכתיב 'בניך
ובנותיך נתונים לעם אחר' - זו אשת האב [כאילו כתוב 'לְאֵם
אחרת'].
אקרינן בחלמין (קהלת ט,ז)
לך אכול בשמחה לחמך [ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלקים את מעשיך];
לאביי אמר ליה: מרווח עסקך ואכלת ושתית וקרית פסוקא מחדוא דלבך;
לרבא אמר ליה: פסיד עסקך, טבחת ולא אכלת, ושתית וקרית
לפכוחי פחדך (להפיג דאגתך).
אקרינן (דברים כח,לח)
זרע רב תוציא השדה [ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה]; לאביי אמר
ליה מרישיה (זרע רב תוציא השדה), לרבא אמר
ליה מסיפיה;
אקרינן (דברים כח,מ) זיתים
יהיו לך בכל גבולך [ושמן לא תסוך כי ישל זיתך]; לאביי אמר
ליה מרישיה, לרבא אמר ליה מסיפיה;
אקרינן (דברים כח,י) וראו
כל עמי הארץ [כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך]; לאביי אמר ליה: נפק לך שמא
דריש מתיבתא הוית, אימתך נפלת בעלמא! לרבא אמר ליה: בדיינא דמלכא אתבר ומתפסת בגנבי
(אוצר שתכשיטי המלך שם ישבר על ידי גנבים ויעלילו עליך לומר שאתה גנבתם)
ודייני כולי עלמא קל וחומר מינך (אם רבא נחשד - כל שכן שיחשדונו,
וזהו וייראו ממך); למחר אתבר בדיינא דמלכא, ואתו ותפשי
ליה לרבא.
אמרי ליה: חזן חסא (חזרת) על
פום דני!
לאביי אמר ליה: עיף עסקך כחסא (כפול
בריוח כחזרת שהיא רחבה וכפולה); לרבא אמר ליה: מריר עסקך כי חסא (שנאוי לכל, ומר יהיה הסחורה שלך).
אמרי ליה: חזן בשרא על פום דני!
לאביי אמר ליה: בסים חמרך [יינך
יהיה יין נעים וטוב] ואתו כולי עלמא למזבן בשרא וחמרא מינך; לרבא אמר ליה:
תקיף [יחמיץ] חמרך [יינך],
ואתו כולי עלמא למזבן בשרא למיכל ביה [בשר בחומץ].
אמרי ליה: חזן חביתא (הם
היו משתכרים ביין) דתלי בדיקלא!
לאביי אמר ליה: מדלי עסקך כדיקלא; לרבא אמר ליה: חלי (מתוק) עסקך כתמרי (כלומר: שתתן סחורתך בזול).
אמרי ליה: חזן רומנא [עץ
רימון] דקדחי (גדלה) אפום דני!
לאביי אמר ליה: עשיק עסקך (ביוקר
תמכרנו; כמו 'עשיק לגבך' (בבא מציעא דף נב.)) כרומנא;
לרבא אמר ליה: קאוי עסקך (לשון קהוי; הכל ישנאוהו)
כרומנא.
אמרי ליה: חזן חביתא דנפל לבירא;
לאביי אמר ליה: מתבעי עסקך (יתבקש
עסקך ויחזרו אחריו לקנות) כדאמר 'נפל פתא בבירא ולא אשתכח';
לרבא אמר ליה: פסיד עסקך ושדינן ליה לבירא.
אמרי ליה: חזינן בר חמרא דקאי אאיסדן (מראשותיו, כדמתרגמינן מראשותיו (בראשית
כח,יא) אסדוהי) ונוער!
לאביי אמר ליה: מלכא הוית, וקאי אמורא עלך (ראש ישיבה הדורש דרשות, והמתורגמן עומד עליו באמורא להשמיע בקול רם לרבים,
כקול חמור הנוער)!
לרבא אמר ליה: פטר חמור גהיט מתפילך (בפרשת 'והיה כי יביאך': וכל פטר חמר תפדה
בשה [שמות יג,יג]
והוא חסר וי"ו, ובתפילין של רבא כתבו הכותב מלא, ואח"כ מחקו והיינו
'גהיט' = מחוק).
אמר ליה: לדידי חזי לי ואיתיה!
אמר ליה: וא"ו דפטר חמור ודאי גהיט מתפילך.
לסוף אזל רבא לחודיה לגביה, אמר ליה: חזאי דשא ברייתא (דלת חיצון שבבית) דנפל!
אמר ליה: אשתך שכבא (מתה,
השומרת את הבית).
אמר ליה: חזיא ככי (שינים
הפנימיות שקורין משילאר"י [טוחנות]) ושני דנתור!
אמר ליה: בנך ובנתך שכבן.
אמר ליה: חזאי תרתי יוני דפרחן!
אמר ליה: תרי נשי מגרשת (שאשתו
של אדם קרויה 'יונה' דכתיב [שיר השירים ה,ב; ו,ט] יונתי תמתי).
אמר ליה: חזאי תרי גרגלידי דלפתא [ראשי
לפתות].
אמר ליה: תרין קולפי בלעת (מכת
מקל עב בראשו כראשי לפתות).
אזל רבא ההוא יומא, ויתיב בי מדרשא כוליה יומא; אשכח הנהו
תרי סגי נהורי דהוו קמנצו בהדי הדדי; אזל רבא לפרוקינהו ומחוהו לרבא תרי דלו
למחוייה אחריתי; אמר: מסתיי תרין חזאי!
לסוף אתא רבא ויהיב ליה אגרא; אמר ליה: חזאי אשיתא דנפל!
אמר ליה: נכסים בלא מצרים קנית (נחלה
בלא מצרים, כלומר: קרקעות רחבים ורבים).
אמר ליה: חזאי אפדנא דאביי דנפל וכסיין אבקיה (כסוי עפר הפורח ממפולת החומה)!
אמר ליה: אביי שכיב ומתיבתיה אתיא לגבך.
אמר ליה: חזאי אפדנא דידי דנפיל ואתו כולי עלמא שקיל
לבינתא לבינתא
אמר ליה: שמעתתך מבדרן בעלמא;
אמר ליה: חזאי דאבקע רישי ונתר מוקרי (נשר מוחו)!
אמר ליה: אודרא מבי סדיא נפיק (המוכין
יוצאין מן הכר שבמראשותיו).
אמר ליה: אקריון הללא מצראה בחלמא (הלל
שאנו קורין בפסח, לפי שיש הלל אחר הקרוי 'הלל הגדול' - קורין לזה 'הלל המצרי')!
אמר ליה: ניסא מתרחשי לך (שעל
ידי נסים נקרא 'ניסן', שעל כל צרה הבאה לישראל אומרים אותו על גאולתן).
הוה קא אזיל (בר הדיא) בהדיה (דרבא) בארבא (בספינה), אמר: בהדי
גברא דמתרחיש ליה ניסא למה לי (שמא כאן יארע לו הנס שתטבע הספינה
והוא ינצל)? בהדי דקא סליק - נפל סיפרא מיניה; אשכחיה רבא וחזא דהוה כתיב ביה:
כל החלומות הולכין אחר הפה!
אמר: רשע! בדידך קיימא (בך
הוא תלוי הפתרון, אם לטובה אם לרעה, והפכת לי לרעה) וצערתן כולי
האי! כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא (אשתו של רבא - בת רב חסדא היתה)!
יהא רעוא דלמסר ההוא גברא לידי דמלכותא דלא מרחמו עליה.
אמר: מאי אעביד! גמירי דקללת חכם אפילו בחנם היא באה, וכל
שכן רבא דבדינא קא לייט?
אמר: איקום ואגלי, דאמר מר: גלות מכפרת עון.
קם, גלי לבי רומאי; אזל יתיב אפתחא דריש טורזינא דמלכא (שומר אוצר המלך); ריש טורזינא חזא חלמא, אמר ליה: חזאי חלמא דעייל מחטא
באצבעתי!
אמר ליה: הב לי זוזא ולא יהב ליה; לא אמר ליה ולא מידי.
אמר ליה: חזאי דנפל תכלא (תולע) בתרתין
אצבעתי!
אמר ליה: הב לי זוזא! ולא יהב ליה ולא אמר ליה;
אמר ליה: חזאי דנפל תכלא בכולה ידא!
אמר ליה: נפל תכלא בכולהו שיראי!
שמעי בי מלכא, ואתיוה לריש טורזינא, קא קטלי ליה.
אמר ליה: אנא אמאי? אייתו להאי דהוה ידע ולא אמר!
אייתוהו לבר הדיא, אמרי ליה: אמטו זוזא דידך - חרבו
(ברכות נו,ב)
שיראי דמלכא (מעילים של מלך)!
כפיתו תרין ארזי בחבלא, אסור חד כרעיה לחד ארזא וחד כרעיה
לחד ארזא, ושרו לחבלא עד דאצטליק (נחלק לשנים, ודוגמתו ב'העור והרוטב'
(חולין דף קכד.) 'דצלקי מצלק')
רישיה [קשרו רגל לכל ארז מכופף, שחררו את החבלים
שקשרו את הארזים במצב מכופפף והם התישרו וקרעו את הגוף של בר הדיא עד שראשו גם
נקרע], אזל כל חד וחד וקם אדוכתיה [כל
חצי גוף נפל במצב עמידה במקומו הראשון] ואצטליק ונפל בתרין [ושם נחלק ונפל].
שאל בן דמא בן אחותו של רבי ישמעאל את רבי ישמעאל: ראיתי
שני לחיי שנשרו!
אמר: שני גדודי רומי יעצו עליך רעה (והם
הלחיים: פה שיעץ עליך רעה) - ומתו.
אמר ליה בר קפרא לרבי: ראיתי חוטמי שנשר!
אמר ליה: חרון אף נסתלק ממך (חרון
אף ניכר בחוטם: שמתחמם ומוציא הבל, על כן הוא קרוי 'חרון אף').
אמר ליה: ראיתי שני ידי שנחתכו!
אמר ליה: לא תצטרך למעשה ידיך (שתתעשר).
אמר ליה: ראיתי שתי רגלי שנקטעו!
אמר ליה: על סוס אתה רוכב.
חזאי דאמרי לי 'באדר מיתת וניסן לא חזית'!
אמר ליה: באדרותא מיתת (בכבוד
ובהדר תמות), ולא אתית לידי נסיון.
אמר ליה ההוא מינא לרבי ישמעאל: ראיתי שאני משקה שמן
לזיתים!
אמר ליה: בא על אמו (דומיא
דשמן שהוא בתוך הזית השקה את אמו).
אמר ליה: חזאי דקטיף לי כוכבא (עקרתי
כוכב בחלום)!
אמר ליה: בר ישראל גנבת (שנמשלו
לכוכבים).
אמר ליה: חזאי דבלעתי לכוכבא!
אמר ליה: בר ישראל זבנתיה ואכלת לדמיה.
אמר ליה: חזאי עיני דנשקן אהדדי!
אמר ליה: בא על אחותו.
אמר ליה: חזאי דנשקי סיהרא!
אמר ליה: בא על אשת ישראל.
אמר ליה: חזאי דדריכנא בטונא דאסא [בכמות
גדולה, בערמה של הדסים]! (גירסת רש"י: טולא דאסא, שטיינזלץ: מטה של הדסים)
אמר ליה: בא על נערה המאורסה. (נערה
המאורסה, היו רגילין לעשות לה חופה של הדס בכניסתה לחופה, וקורין לה 'הינומא',
כדאמרינן בכתובות (דף טו:) 'שיצאתה בהינומא וראשה
פרוע').
אמר ליה: חזאי טונא מעילאי והוא מתתאי!
אמר ליה: משכבך הפוך.
אמר ליה: חזאי עורבי דהדרי לפורייה!
אמר ליה: אשתך זנתה מאנשים הרבה.
אמר ליה: חזאי יוני דהדרי לפורייה!
אמר ליה: נשים הרבה טמאת.
אמר ליה: חזאי דנקיט תרי יוני ופרחן!
אמר ליה: תרתי נשי נסבת ופטרתינון בלא גט.
אמר ליה: חזאי דקליפנא ביעי!
אמר ליה: שכבי קא משלחת (מתים
הפשטת).
אמר ליה: כולהו איתנהו בי בר מהא, דליתיה.
אדהכי והכי,
אתיא האי איתתא ואמרה ליה: האי גלימא דמכסא - דגברא פלוני הוא, דמית ואשלחתיה.
אמר ליה: חזאי דאמרי לי "שבק לך אבוך נכסי
בקפודקיא".
אמר ליה: אית לך נכסי בקפודקיא?
אמר ליה: לאו.
אזל אבוך לקפודקיא.
אמר ליה: לאו!
אם כן (דלית לך התם נכסי, ואבוך לא שכיב
התם) -
קפא כשורא דיקא עשרה (דאמרי לך היא כשורא, שבלשון פרס
ויון קורין לכשורא 'קפא'; 'דיקא' הוא עשרה, שבלשון יוני קורין לעשרה 'דיקא', והכי
אמרי לך: יש לך ממון בקורה עשירית); זיל חזי קפא דריש עשרה (קורה שבראש עשרה) שהיא מלאה זוזי!
אזל, אשכח שהיא מלאה זוזי.
אמר רבי חנינא: הרואה באר בחלום - רואה שלום, שנאמר (בראשית
כו,כ) ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים;
רבי נתן אומר: מצא תורה, שנאמר (משלי ח,לה) כי
מוצאי מצא חיים [ויפק רצון מה'], וכתיב הכא 'באר
מים חיים'.
רבא אמר: חיים ממש!
אמר רבי חנן: שלש שלומות הן (שלש
חלומות המבשרים שלום): נהר, צפור, וקדרה:
נהר - דכתיב (ישעיהו סו,יב) [כי כה אמר ה']
הנני נטה אליה כנהר שלום [וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים
תשעשעו];
צפור - דכתיב (ישעיהו לא,ה)
כצפרים עפות כן יגן ה' צבאות [על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט]
קדרה - דכתיב (ישעיהו כו,יב)
ה' תשפות שלום לנו [כי גם כל מעשינו פעלת לנו].
אמר רבי חנינא: ובקדרה שאין בה בשר שנינו: (מיכה
ג,ג) [ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו]
ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת (ופרשו
כאשר בסיר - אלמא פורענותא היא).
אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה נהר בחלום - ישכים ויאמר
"הנני נוטה אליה כנהר שלום" קודם
שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו נט,יט) [וייראו ממערב את שם ה'
וממזרח שמש את כבודו] כי יבא כנהר צר [רוח ה' נססה בו].
הרואה צפור בחלום - ישכים ויאמר "כצפרים
עפות כן יגן וגו', קודם שיקדמנו פסוק אחר: (משלי
כז,ח) כצפור נודדת מן קנה [כן איש נודד ממקומו];
הרואה קדרה בחלום - ישכים ויאמר "ה'
תשפות שלום לנו" קודם שיקדמנו פסוק אחר: (יחזקאל
כד,ג) [ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר ה' אלקים]
שפות הסיר שפות [וגם יצק בו מים];
הרואה ענבים בחלום - ישכים ויאמר (הושע ט,י)
כענבים במדבר [מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור
וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (דברים
לב,לב) [כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה] ענבימו
ענבי רוש [אשכלת מררת למו];
הרואה הר בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו
נב,ז) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר [משמיע שלום מבשר טוב
משמיע ישועה אמר לציון מלך אלקיך] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו
ט,ט) על ההרים אשא בכי ונהי [ועל נאות מדבר קינה כי
נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו]
הרואה שופר בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו
כז,יג) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול [ובאו האבדים בארץ אשור
והנדחים בארץ מצרים והשתחוו לידוד בהר הקדש בירושלם] קודם
שיקדמנו פסוק אחר: (הושע ה,ח) תקעו שופר בגבעה [חצצרה ברמה
הריעו בית און אחריך בנימין];
הרואה כלב בחלום - ישכים ויאמר (שמות
יא,ז) ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו [למאיש ועד בהמה למען
תדעון אשר יפלה ידוד בין מצרים ובין ישראל] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (ישעיהו
נו,יא) והכלבים עזי נפש [לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו
איש לבצעו מקצהו];
הרואה ארי בחלום - ישכים ויאמר: (עמוס ג,ח)
אריה שאג מי לא יירא [ה' אלקים דבר מי לא ינבא] קודם
שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ד,ז) עלה אריה מסבכו [ומשחית גוים נסע
יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב];
הרואה תגלחת בחלום - ישכים ויאמר (בראשית
מא,יד) [וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור]
ויגלח ויחלף שמלתיו [ויבא אל פרעה] קודם שיקדמנו פסוק אחר: (שופטים
טז,יז) [ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר
אלקים אני מבטן אמי] אם גלחתי וסר ממני כחי [וחליתי והייתי ככל האדם];
הרואה באר בחלום - ישכים ויאמר (בראשית
כו,כ; שיר השירים ד,טו) באר מים חיים קודם
שיקדמנו פסוק אחר: (ירמיהו ו,ז) כהקיר ביר מימיה [כן הקרה רעתה
חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה];
הרואה קנה בחלום - ישכים ויאמר (ישעיהו
מב,ג) קנה רצוץ לא ישבר [ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט]
קודם שיקדמנו פסוק אחר: (מלכים ב יח,כא; ישעיהו לו,ו) הנה
בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ.
תנו רבנן: 'הרואה
קנה בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי ד,ה) קנה חכמה [קנה בינה אל
תשכח ואל תט מאמרי פי];
קנים - יצפה
לבינה שנאמר (משלי ד,ז) [ראשית חכמה קנה חכמה] ובכל קנינך קנה בינה (ובכל
קנינך - לשון מרובה הוא; אף קנים הרבה - קנה של בינה הוא).
אמר רבי זירא: קרא קורא קירא קניא - כולהו מעלו לחלמא. (קרא = דלעת, כדאמרינן לקמן: הרואה דלועין בחלום - ירא שמים הוא; לשון דלו עיני למרום (ישעיה לח,יד); קורא = רך הגדל בענפי הדקל בכל שנה, כדרך שאר אילנות, ולשנה שניה הוא
מתקשה ונעשה עץ; קירא = שעוה; קניא = קנה.)
תניא: 'אין מראין דלועין אלא למי שהוא ירא שמים בכל
כחו.'
הרואה שור בחלום - ישכים ויאמר (דברים לג,יז)
בכור שורו הדר לו [וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות
אפרים והם אלפי מנשה] קודם שיקדמנו; פסוק אחר: (שמות כא,כח)
כי יגח שור את איש [או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור
נקי].
תנו רבנן: חמשה דברים נאמרו בשור: האוכל מבשרו (בחלום) – מתעשר; נגחו - הויין ליה בנים שמנגחים בתורה; נשכו - יסורין
באים עליו; בעטו - דרך רחוקה נזדמנה לו; רכבו - עולה לגדולה.
והתניא 'רכבו - מת'?
לא קשיא: הא דרכיב הוא לתורא, הא דרכיב תורא לדידיה.
הרואה חמור בחלום - יצפה לישועה, שנאמר (זכריה
ט,ט) [תנ"ך, זכריה פרק ט
גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם] הנה
מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור [ועל עיר בן אתנות];
הרואה חתול בחלום, באתרא דקרו ליה 'שונרא' נעשית לו שירה
נאה; 'שינרא' - נעשה לו שינוי רע.
הרואה ענבים בחלום: לבנות - בין בזמנן בין שלא בזמנן
יפות; שחורות - בזמנן יפות, שלא בזמנן רעות;
הרואה סוס לבן בחלום, בין בנחת בין ברדוף (כשהוא רץ) - יפה לו;
אדום - בנחת יפה, ברדוף - קשה
הרואה ישמעאל בחלום - תפלתו נשמעת, ודוקא ישמעאל בן
אברהם, אבל טייעא בעלמא – לא;
הרואה גמל בחלום - מיתה נקנסה לו מן השמים והצילוהו ממנה.
אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי קראה? - (בראשית
מו,ד) ואנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה [ויוסף ישית ידו
על עיניך] (גם עלה
- קרוב לנוטריקון של גמל);
רב נחמן בר יצחק אמר מהכא: (שמואל ב יב,יג)
[ויאמר
דוד אל נתן חטאתי לה' ויאמר נתן אל דוד] גם ה' העביר חטאתך לא
תמות;
הרואה פינחס בחלום - פלא נעשה לו (כמו
שנעשה לפינחס, כדאמרינן בסנהדרין (דף פב.));
הרואה פיל בחלום - פלאות נעשו לו; פילים - פלאי פלאות
נעשו לו.
והתניא 'כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף'?
לא קשיא:
(ברכות נז,א)
הא דמסרג (שיש לו אוכף על גביו יפה) הא
דלא מסרג.
הרואה הונא בחלום - נס נעשה לו (נו"ן
כנגד נו"ן וכגון שראה השם כתוב);
חנינא, חנניא, יוחנן - נסי נסים נעשו לו (נוני"ן הרבה - נסים רבים).
הרואה הספד בחלום - מן השמים חסו עליו ופדאוהו;
והני מילי בכתבא (אכולהו קאי: שראה הונא או חנינא או
תיבה זו של הספד כתובה, דמשמע חסו עליו ופדאוהו).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol