דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.

לזכר אמי מורתי חנה הולנדר ז"ל נפטרה ד אלול תשס"ב

ברכות דף נז

(ברכות נו,ב)

הרואה פיל בחלום - פלאות נעשו לו; פילים - פלאי פלאות נעשו לו.

והתניא 'כל מיני חיות יפין לחלום חוץ מן הפיל ומן הקוף'?

לא קשיא:

(ברכות נז,א)

הא דמסרג (שיש לו אוכף על גביו יפה) הא דלא מסרג.

הרואה הונא בחלום - נס נעשה לו (נו"ן כנגד נו"ן וכגון שראה השם כתוב);

חנינא, חנניא, יוחנן - נסי נסים נעשו לו (נוני"ן הרבה - נסים רבים).

הרואה הספד בחלום - מן השמים חסו עליו ופדאוהו;

והני מילי בכתבא (אכולהו קאי: שראה הונא או חנינא או תיבה זו של הספד כתובה, דמשמע חסו עליו ופדאוהו).

העונה "יהא שמיה רבא מברך" - מובטח לו שהוא בן העולם הבא.

הקורא קרית שמע - ראוי שתשרה עליו שכינה, אלא שאין דורו זכאי לכך;

המניח תפילין בחלום - יצפה לגדולה, שנאמר (דברים כח,י) וראו כל עמי הארץ כי שם י"י נקרא עליך [ויראו ממך], ותניא: 'רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש';

המתפלל בחלום - סימן יפה לו, והני מילי דלא סיים (שנעור משנתו קודם שנסתלק - סימן הוא שסמוך אצל הקב"ה).

הבא על אמו בחלום - יצפה לבינה, שנאמר (משלי ז,ג) כי אם לבינה תקרא [לתבונה תתן קולך] [## אל תקרי 'אִם' אלא 'אֵם']

הבא על נערה מאורסה - יצפה לתורה, שנאמר (דברים לג,ד) תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב; אל תקרי 'מורשה' אלא 'מאורשה';

הבא על אחותו בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי ז,ד) אמור לחכמה אחותי את [ומדע לבינה תקרא];

הבא על אשת איש בחלום - מובטח לו שהוא בן העולם הבא (ונוטל חלקו וחלק חברו בגן עדן דדמי לאשת איש), והני מילי דלא ידע לה ולא הרהר בה מאורתא.

אמר רבי חייא בר אבא: הרואה חטים בחלום - ראה שלום, שנאמר (תהלים קמז,יד) השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך;

הרואה שעורים בחלום - סרו עונותיו, שנאמר (ישעיהו ו,ז) [ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך] וסר עונך וחטאתך תכופר;

אמר רבי זירא: אנא לא סלקי מבבל לא"י עד דחזאי שערי בחלמא.

הרואה גפן טעונה בחלום - אין אשתו מפלת נפלים, שנאמר (תהלים קכח,ג) אשתך כגפן פוריה [בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך];

שורקה - יצפה למשיח שנאמר (בראשית מט,יב) אוסרי לגפן עירה ולשורקה בני אתונו [כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה];

הרואה תאנה בחלום - תורתו משתמרת בקרבו, שנאמר (משלי כז,יח) נוצר תאנה יאכל פריה [ושמר אדניו יכבד];

הרואה רמונים בחלום: זוטרי - פרי עסקיה כרמונא; רברבי - רבי עסקיה כרמונא; פלגי (רמונים שנחלקו), אם תלמיד חכם הוא יצפה לתורה, שנאמר (שיר השירים ח,ב) [אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני] אשקך מיין הרקח מעסיס רמני (יין הרקח היינו תורה, מעסיס רמוני - הנמצץ מן הרמונים), ואם עם הארץ הוא - יצפה למצות, שנאמר (שיר השירים ד,ג) [כחוט השני שפתותיך ומדבריך נאוה] כפלח הרמון רקתך [מבעד לצמתך]; מאי 'רקתך'? - אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.

הרואה זיתים בחלום: זוטרי - פרי ורבי וקאי עסקיה כזיתים, והני מילי פרי, אבל אילני - הויין ליה בנים מרובין, שנאמר (תהלים קכח,ג) [אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך] בניך כשתילי זיתים [סביב לשלחנך];

איכא דאמרי: הרואה זית בחלום - שם טוב יוצא לו, שנאמר (ירמיהו יא,טז) זית רענן יפה פרי תואר קרא י"י שמך [לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו];

הרואה שמן זית בחלום - יצפה למאור תורה, שנאמר (שמות כז,כ; ויקרא כד,ב) ויקחו אליך שמן זית זך;

הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו, שנאמר (איכה ד,כב) תם עונך בת ציון [לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך].

אמר רב יוסף: הרואה עז בחלום - שנה מתברכת לו; עזים - שנים מתברכות לו, שנאמר (משלי כז,כז) ודי חלב עזים ללחמך [ללחם ביתך וחיים לנערותיך];

הרואה הדס בחלום - נכסיו מצליחין לו (כהדס זה שעליו משולשים זה על זה כמין קליעה), ואם אין לו נכסים - ירושה נופלת לו ממקום אחר.

אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא: והוא דחזא בכנייהו (על כנם, במקומם, במחובר).

הרואה אתרוג בחלום - הדור הוא לפני קונו, שנאמר (ויקרא כג,מ) [ולקחתם לכם ביום הראשון] פרי עץ הדר כפות תמרים [וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלקיכם שבעת ימים];

הרואה לולב בחלום - אין לו אלא לב אחד לאביו שבשמים;

הרואה אווז בחלום - יצפה לחכמה, שנאמר (משלי א,כ) חכמות בחוץ תרונה [ברחבות תתן קולה], והבא עליה - הוי ראש ישיבה (שמכריז ומצוה לרבים);

אמר רב אשי: אני ראיתיה ובאתי עליה וסלקית לגדולה (ועל כן נעשיתי ראש ישיבה במתא מחסיא).

הרואה תרנגול בחלום - יצפה לבן זכר; תרנגולים - יצפה לבנים זכרים; תרנגולת - יצפה לתרביצה נאה וגילה (תרביצא = גינה; אי נמי בית המדרש; תרביצא נאה וגילה נוטריקון של תרנגול).

הרואה ביצים בחלום - תלויה בקשתו(בספק, כביצים הללו, שהאוכל סתום בם);

נשתברו (נתגלה האוכל) - נעשית בקשתו; וכן אגוזים, וכן קשואים, וכן כל כלי זכוכית, וכן כל הנשברים כאלו;

הנכנס לכרך - נעשו לו חפציו, שנאמר (תהלים קז,ל) [וישמחו כי ישתקו] וינחם אל מחוז חפצם (מחוז היינו כרך, חפצם - סימן הוא להיות חפציו נעשים);

המגלח ראשו בחלום - סימן יפה לו (סימן גדולה ותפארת היא לו, כמו ויגלח ויחלף [שמלתיו ויבא אל פרעה] (בראשית מא,יד)); ראשו וזקנו - לו ולכל משפחתו.

היושב בעריבה (בספינה) קטנה - שם טוב יוצא לו; בעריבה גדולה - לו ולכל משפחתו,

והני מילי דמדליה דלויי (שהולכת בגובה של ים).

הנפנה בחלום - סימן יפה לו (הנפנה - סימן הוא שסרחונו וגנותו נפרש ויוצא מעעליו), שנאמר (ישעיהו נא,יד) מהר צועה להפתח [ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו], והני מילי דלא קנח (שלא המאיס ידיו).

העולה לגג בחלום - עולה לגדולה; ירד - יורד מגדולתו.

אביי ורבא דאמרי תרווייהו: כיון שעלה עלה.

הקורע בגדיו בחלום - קורעים לו גזר דינו.

העומד ערום בחלום: בבבל - עומד בלא חטא (לפי שחו"ל אין לה זכיות, אלא עון יש בישיבתה, וזה עומד ערום בלא אותם עונות); בארץ ישראל - ערום בלא מצות (בארץ ישראל, שהרבה מצות תלויות בה, וזה העומד ערום - סימן שהוא ערום ממצותיה).

הנתפש לסרדיוט - שמירה נעשית לו (הנתפש לסרדיוט - שומרין אותו שלא יברח, אלמא סימן שמירה הוא: ששומרים אותו מידי היזק); נתנוהו בקולר - הוסיפו לו שמירה על שמירתו, והני מילי בקולר, אבל חבלא בעלמא – לא.

הנכנס לאגם בחלום - נעשה ראש ישיבה (אגם, שיש בו קנים גדולים וקטנים וסמוכים זה לזה - סימן לראש ישיבה, שהגדולים והקטנים מתקבצים יחד קבוץ גדול ובאים לשמוע דרשה מפיו); ליער - נעשה ראש לבני כלה (יער - אילנות גדולים ואינן סמוכים זה לזה, אף זה סימן לראש לתלמידי הרב, והוא ראש לבני כלה: שמפרש לתלמידים שמועתם אחר שעמד הרב והם מחזרין על שמועתם, ויש תלמידים שלא יבינו בדברי הרב ככל הצורך - וזה מבינה להם).

רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע חזו חלמא; רב פפא דעייל לאגמא - נעשה ראש ישיבה; רב הונא בריה דרב יהושע, דעייל ליער - נעשה ראש לבני כלה.

איכא דאמרי: תרווייהו לאגמא עיילי, אלא רב פפא - דתלי טבלא (נראה לו שהיה זוג וענבל תלוי בצוארו ומשמיע קול, והוא סימן לראש ישיבה שמשמיע קול לרבים) - נעשה ראש ישיבה; רב הונא בריה דרב יהושע, דלא תלי טבלא - נעשה ראש לבני כלה.<

אמר רב אשי: אנא עיילית לאגמא ותלאי טבלא ונבחי בה נבוחי (קשקשתי בה בקול).

תני תנא קמיה דרב נחמן בר יצחק: המקיז דם בחלום - עונותיו מחולין לו (לפי שהעונות קרויין אדומים, שנאמר אם יאדימו כתולע (ישעיה א,יח), ואומר נכתם עונך (ירמיה ב,כב) וסימן הוא שפורשין ממנו);

והתניא 'עונותיו סדורין לו'?

מאי 'סדורין'? - סדורין לימחל.

תני תנא קמיה דרב ששת: הרואה נחש בחלום - פרנסתו מזומנת לו (כנחש, שעפר לחמו ומצוי לו בכל מקום); נשכו - נכפלה לו; הרגו (לנחש) - אבדה פרנסתו.

אמר ליה רב ששת: כל שכן שנכפלה פרנסתו (שהרי נתגבר עליו); ולא היא: (אלא) רב ששת - הוא דחזא חויא בחלמיה וקטליה (רב ששת דורש להנאתו לפתור חלומו לטובה).

תני תנא קמיה דרבי יוחנן: כל מיני משקין יפין לחלום חוץ מן היין; יש שותהו וטוב לו, ויש שותהו ורע לו (לפיכך אין לעמוד על פתרונו): יש שותהו וטוב לו, שנאמר (תהלים קד,טו) ויין ישמח לבב אנוש [להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד]; ויש שותהו ורע לו, שנאמר (משלי לא,ו) תנו שכר לאובד ויין למרי נפש;

אמר ליה רבי יוחנן לתנא: תני: תלמיד חכם לעולם טוב לו, שנאמר (משלי ט,ה) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.

(ברכות נז,ב)

אמר רבי יוחנן: (העומד ממטתו) השכים ונפל פסוק לתוך פיו - הרי זה נבואה קטנה.

תנו רבנן: 'שלשה מלכים הם: הרואה דוד בחלום - יצפה לחסידות; שלמה - יצפה לחכמה; אחאב - ידאג מן הפורענות;

שלשה נביאים הם: הרואה ספר מלכים - יצפה לגדולה; יחזקאל - יצפה לחכמה; ישעיה - יצפה לנחמה; ירמיה - ידאג מן הפורענות;

שלשה כתובים גדולים הם: הרואה ספר תהלים - יצפה לחסידות; משלי - יצפה לחכמה; איוב - ידאג מן הפורענות;

שלשה כתובים קטנים הם: הרואה שיר השירים בחלום - יצפה לחסידות (שיר השירים כולו יראת שמים וחבת המקום בלב כל ישראל); קהלת - יצפה לחכמה; קינות - ידאג מן הפורענות;

הרואה מגלת אסתר - נס נעשה לו.

\שלשה חכמים הם: הרואה רבי בחלום - יצפה לחכמה; רבי אלעזר בן עזריה - יצפה לעשירות; רבי ישמעאל בן אלישע - ידאג מן הפורענות (רבי ישמעאל בן אלישע - מהרוגי המלכות היה, והפשיטו עור קרקפתו בחייו);

שלשה תלמידי חכמים הם: הרואה בן עזאי בחלום - יצפה לחסידות; בן זומא - יצפה לחכמה; אחר - ידאג מן הפורענות;

כל מיני חיות יפות לחלום חוץ מן הפיל והקוף והקפוד (שמשונין במראיהן) (קפוד = חיה שדומה לקוף, ויש לה זנב ארוך, ושמה מרטינ"א [נמיה]).

והאמר מר: 'הרואה פיל בחלום - פלא נעשה לו'?

לא קשיא: הא דמסרג (אוכף על גביו; ויש אומרים נתון באפסר), הא דלא מסרג.

כל מיני מתכת יפין לחלום, חוץ ממר (פשו"ר בלע"ז [מכוש]) , פסל (דוליי"ר [מעצד]) וקרדום; והני מילי דחזנהו בקתייהו (שראויין למלאכתן לחבל ולהשחית);

כל מיני פירות יפין לחלום, חוץ מפגי תמרה (שלא בשלו כל צרכן).

כל מיני ירקות יפין לחלום, חוץ מראשי לפתות.

והאמר רב: 'לא איעתרי עד דחזאי ראשי לפתות'!?

כי חזא בכנייהו (במחובר; אבל בתלוש - סימן הוא למכות, כדפשר ליה בר הדיא לרבא: קולפי בלעת);

חזא כל מיני צבעונין, יפין לחלום חוץ מן התכלת (תכלת - ירוק הוא, ומי שפניו ירוקים - חולה הוא);

כל מיני עופות יפין לחלום - חוץ מן קריא (יבנ"ץ [לילית]) וקפופא (צואיט"א בלע"ז [כוס], ויש לה לסתות כלחיי אדם, לפיכך הן מגונים) וקורפראי (טלפ"א [חפרפרת]).

[הגוף הגוף מעין משיבין ומרחיבין סימן]:

שלשה נכנסין לגוף ואין הגוף נהנה מהן: גודגדניות (צירתי"ש [סוג דובדבנים]), וכפניות (מין תמרים רעים), ופגי תמרה;

שלשה אין נכנסין לגוף והגוף נהנה מהן, אלו הן: רחיצה, וסיכה, ותשמיש;

שלשה מעין העולם הבא, אלו הן: שבת, שמש (חמה זורחת), ותשמיש.

תשמיש דמאי? אילימא תשמיש המטה - הא מכחש כחיש?

אלא תשמיש נקבים.

שלשה משיבין דעתו של אדם, אלו הן: קול (של מיני זמר, או קול ערב של אשה), ומראה, וריח;

שלשה מרחיבין דעתו של אדם, אלו הן: דירה נאה, ואשה נאה, וכלים נאים.

[חמשה וששה ועשרה סימן]:

חמשה 'אחד מששים' - אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום:

אש = אחד מששים לגיהנם; דבש = אחד מששים לַמָּן; שבת = אחד מששים לעולם הבא; שינה = אחד מששים למיתה; חלום = אחד מששים לנבואה;

ששה דברים סימן יפה לחולה, אלו הן: עטוש (אשטרנוד"ר), זיעה, שלשול, קרי, ושינה, וחלום.

עטוש - דכתיב (איוב מא,י) עטישותיו תהל אור [ועיניו כעפעפי שחר]; זיעה - דכתיב

(בראשית ג,יט) בזעת אפיך תאכל לחם [עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב] שלשול - דכתיב (ישעיהו נא,יד) מהר צועה להפתח ולא ימות לשחת [ולא יחסר לחמו] ('מהר צועה' מי שצריך להריק מעיו; הרקת כלי נקראת 'צעיה' שנאמר (ירמיה מח,יב) ושלחתי לו צועים וצעוהו וכליו יריקו - במואב כתיב)

קרי - דכתיב (ישעיהו נג,יא) [וה' חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו] יראה זרע יאריך ימים [וחפץ ה' בידו יצלח];

שינה - דכתיב (איוב ג,יג) [כי עתה שכבתי ואשקוט] ישנתי אז ינוח לי;

חלום - דכתיב (בחזקיהו) (ישעיהו לח,טז) [ה' עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי] ותחלימני והחייני;

ששה דברים מרפאין את החולה מחליו ,ורפואתו רפואה; אלו הן: כרוב, ותרדין (בלי"ץ [סלק]), וסיסין יבשין (גירסת רש"י: מי סיסין = בשול פוליאו"ל [סיג של נענע]), וקיבה, והרת (וידלייר"א שהשליל בתוכה [רחם של חיה]), ויותרת הכבד (אייבר"ש של בהמה); ויש אומרים אף דגים קטנים; ולא עוד אלא שדגים קטנים מפרין ומברין (לשון בריאות) כל גופו של אדם;

עשרה דברים מחזירין את החולה לחליו, וחליו קשה, אלו הן: האוכל בשר שור, בשר שמן, בשר צלי, בשר צפרים, וביצה צלויה, ותגלחת (אם מגלח), ושחלים, והחלב, והגבינה, והמרחץ; ויש אומרים אף אגוזים, ויש אומרים אף קשואים.

תנא דבי רבי ישמעאל: למה נקרא שמן 'קשואים'? - מפני שהן קשים לגוף כחרבות.

איני! והכתיב (בראשית כה,כג) ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך [ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר] אל תקרי 'גוים' אלא 'גיים', ואמר רב יהודה אמר רב: אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסק משלחנם לא צנון ולא חזרת ולא קשואין, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים'!?

לא קשיא: הא - ברברבי, הא (יפין) - בזוטרי.

תנו רבנן: 'מת בבית - שלום בבית; אכל ושתה בבית - סימן יפה לבית; נטל כלים מן הבית - סימן רע לבית'.

תרגמא רב פפא במסאנא וסנדלא (סימן יוצאי חוץ הוא: שמוציא אחרים מן הבית): כל דשקיל שכבא מעלי בר ממסאנא וסנדלא, כל דיהיב שכבא מעלי בר מעפרא (סימן הוא: שרמז להם קבורה) וחרדלא.

מקום שנעקרה ממנו עבודת גלולים:

תנו רבנן: 'הרואה מרקוליס - אומר "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו";

מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים - אומר "ברוך שעקר עכו"ם מארצנו, וכשם שנעקרה ממקום זה - כן תעקר מכל מקומות ישראל, והשב לב עובדיהם לעבדך" (על פושעי ישראל מתפלל) ובחוצה לארץ אין צריך לומר 'והשב לב עובדיהם לעבדך' מפני שרובה עובדי כוכבים. רבי שמעון בן אלעזר אומר: אף בחוץ לארץ צריך לומר כן, מפני שעתידים להתגייר, שנאמר (צפניה ג,ט) [כי] אז אהפוך אל עמים שפה ברורה [לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד].

ד

דרש רב המנונא: הרואה בבל הרשעה - צריך לברך חמש ברכות; ראה בבל - אומר "ברוך שהחריב בבל הרשעה"; ראה ביתו של נבוכדנצר- אומר "ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע"; ראה גוב של אריות או כבשן האש (חפירה שהוסק בה כבשנם של חנניה מישאל ועזריה) - אומר "ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה"; ראה מרקוליס - אומר "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו"; ראה מקום שנוטלין ממנו עפר (מקום יש בבל שאין בהמה יוצאה משם אם אין נותנים עליה עפר מעפר המקום, והוא סימן השמד, ומקללותיה של בבל היא; וביסוד מהר"ר יצחק ראיתי שנוטלים משם עפר לטיט לבניני המקום, וסוף סוף אותו מקום אין בו ישוב ולא זרע ולא נטיעה) - אומר "ברוך אומר ועושה, גוזר ומקיים (שגזר להשמידה - וקיים)".

רבא, כי הוה חזי חמרי דשקלי עפרא - טריף להו ידא על גבייהו ואמר: "רהוטו צדיקי למעבד רעותא דמרייכו".

מר בריה דרבינא, כי הוה מטי לבבל - הוה שקיל עפרא בסודריה ושדי לברא, לקיים מה שנאמר: (ישעיהו יד,כג) [ושמתיה למורש קפד ואגמי מים] וטאטאתיה במטאטא השמד [נאם ה' צבאות];

אמר רב אשי: אנא - הא דרב המנונא לא שמיע לי, אלא מדעתאי בריכתינהו לכולהו.

(ברכות נח,א)

אמר רבי ירמיה בן אלעזר: נתקללה בבל - נתקללו שכניה (כלומר אוי לרשע אוי לשכנו); נתקללה שומרון - נתברכו שכניה:

נתקללה בבל נתקללו שכניה, דכתיב (ישעיהו יד,כג) ושמתיה למורש קפוד ואגמי מים [וטאטאתיה במטאטא השמד נאם ה' צבאות]; נתקללה שומרון - נתברכו שכניה, דכתיב (מיכה א,ו) ושמתי שומרון לעי השדה למטעי כרם [והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה] ('קאת' ו'קפוד' - חיות ועופות רעים ומזיקין את השכנים, אבל עי השדה ומטעי כרם שנתקללו בה ערי ישראל - הנאה היא לשכנים).

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol