דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיו⳺ 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף. לעתים בפרק זה אביא דברי הרשב"ם.
פסחים דף
קב
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה
הולנדר הכ"מ
(פסחים
קא,ב)
אמר
רב נחמן בר יצחק:
(פסחים
קב,א)
מאן
תנא 'עקירות' (מאן
תנא להך ברייתא
דקתני אף על גב
דדברים הטעונין
ברכה לאחריהן
(רשב”ם: במקומן)
צריך לברך)? - רבי יהודה,
דתניא: 'חברים שהיו
מסובין ועקרו רגליהם
לילך לבית הכנסת
או לבית המדרש,
כשהן יוצאין אין
טעונין ברכה למפרע,
וכשהן חוזרין אין
טעונין ברכה לכתחלה;
אמר רבי יהודה:
במה דברים אמורים?
- בזמן ש#1492;ניחו שם
מקצת חברים, אבל
לא הניחו שם מקצת
חברים: כשהן יוצאין
טעונין ברכה למפרע,
וכשהן חוזרין טעונין
ברכה לכתחלה'. (רשב”ם:
במה דברים אמורים
כו'. מכלל דרבנן
פליגי עליה ברישא:
דאף על גב דלא הניחו
שם מקצת חברים
- אין צר#1497;ך לברך,
כרב חסדא; דאמר
רבי יוחנן בעירובין
בפרק 'חלון' (פב,א) כל
מקום שאמר רבי
יהודה 'במה' – לחלוק;
'אימתי' - לפרש דברי
חכמים בא.)
(ומקשינן:) אלא טעמא
דבדברים הטעונין
ברכה לאחריהן במקומן,
דכשהן יוצאין אין
טעונין ברכה למפרע
וכשהן חוזרין אין
טעונין ברכה לכתחלה,
אבל דברים שאין
טעונין ברכה לאחריהן
במקומן - אפילו
לרבנן, כשהן יוצאין
טעונין ברכה למפרע,
וכשהן חוזרין טעונין
ברכה לכתחילה (משום
הכי פליגי רבנן
עליה דרבי יהודה:
הא בדברים שאין
טעונין ברכה לאחריהן
- אפילו #1512;בנן מודו
דצריך לברך פעם
אחרת בתחלה)!?
לימא
תיהוי תיובתא דרבי
יוחנן (דאמר
לעיל 'שינוי מקום
אין צריך לברך',
ולא מפליג בין
דברים הטעונין
לדברים שאינן טעונין)?
ולאו
מי אותביניה חדא
זימנא (לעיל)?
נימא
מהא נמי תיהוי
תיובתא (רשב”ם:
שאם יבא אדם
ויתרץ להך קמייתא,
או ישבש אותה על
ידי ברייתות אחרות
- נותביⳤ מהך)?
אמר
לך רבי יוחנן: הוא
הדין דאפילו דברים
שאין טעונין ברכה
לאחריהם במקומן
נמי אין צריכין
לברך, והא דקתני
'עקרו רגליהן (רשב”ם:
...כשהן יוצאין
טעונין ברכה למפרע
כו')' - להודיעך
כחו דרבי יהודה:
דאפילו דברים שטעונין
ברכה לאחריהן במקומן
- טעמא ד#1492;ניחו מקצת
חברים, אבל לא הניחו
מקצת חברים - כשהן
יוצאין טעונין
ברכה למפרע וכשהן
חוזרין טעונין
ברכה לכתחלה.
תניא
כוותיה דרב חסדא:
'חברים שהיו מסובין
לשתות יין ועקרו
רגליהן וחזרו
- אין צר#1497;כין לברך'
(והיינו כרב
חסדא, דאמר: דברים
שטעונין ברכה לאחריהן
(רשב”ם: במקומן)
- אין צר#1497;ך לברך,
והא בהדיא מסייעא
לרב חסדא מדקתני
'יין', אבל בההיא
דלעיל - לא תנא 'יין'
בהדיא.)
תנו
רבנן: 'בני חבורה
שהיו מסובין וקדש
עליהן היום - מביאין
לו כוס של יין ואומר
עליו קדושת היום
(באמצע סעודתו), ושני (מיד) אומר עליו
ברכת המזון (ומפסיק) - דברי רבי
יהודה (כדאמר
רבי יהודה לעיל;
ומיהו הואיל והגיע
עונת קידוש - צריך
לקדש תחלה. לא גרסינן
'ראשון אומר עליו
ברכת המזון שני
אומר עליו קדושת
היום); רבי יוסי אומר:
אוכל והולך עד
שתחשך (רשב”ם:
עד שתגמר סעודתן,
אי נמי הולכין
ואוכלין משתחשך;
ורבי יוסי לטעמיה:
דלדידיה אין מפסיקין
כלל);
(פסחים
קב,ב)
גמרו
(סעודתן), כוס ראשון
מברך עליו ברכת
המזון, והשני אומר
עליו קדושת היום' (רבי
יוסי קאמר לה; רשב”ם:
ורבותא הוא:
שאינו צריך לקדש
מיד אלא יגמור
סעודתו ויברך ברכת
המזון ואחר כך
יקדש, ומיהו אם
פרס מפה וקידש
- מודה ר#1489;י יוסי
דכל שכן דשפיר
טפי, דאי לא תימא
הכי אלא דוקא קאמר
רבי יוסי 'ראשון
מברך עליו ברכת
המזון' - אם כן שמואל
דאמר כמאן? (לעיל
ק,א)); אמאי?
ונימרינהו לתרוייהו
(קידוש היום
וברכת המזון) אחדא כסא?
(רשב”ם: ולרבי
יוסי קא פריך, דאילו
לרבי יהודה, כיון
דמפסיקין וצריך
עקירת שלחן - צריך
שני כוסות;)
אמר
רב הונא אמר רב
ששת: אין אומרים
שתי קדושות (ברכת
המזון קורא 'קדושה',
כקידוש היום; כלומר:
שתי מצות) על כוס אחד;
מאי
טעמא?
אמר
רב נחמן בר יצחק:
לפי שאין עושין
מצות חבילות חבילות
(רשב”ם: דמיחזי
עליה כמשוי).
ולא?
והא תניא [תוספתא
ברכות פ"ה ה"ל (ליברמן)]: 'הנכנס לביתו
במוצאי שבת מברך
על היין (רשב”ם:
תחלה, לפי שהוא
תדיר, ותדיר קודם) ועל המאור
ועל הבשמים, ואחר
כך אומר הבדלה
על הכוס (רשב”ם:
כבית שמאי מוקמינן
לה במסכת ברכות
(נב,א) בפרק
'אלו דברים', דאמר
מאור ברישא ואחר
כך בשמים והבדלה
לבסוף, לפי שאלו
הראשונות קצרות
וברכת הבדלה ארוכה
- לפיכך #1488;ומרה לבסוף); ואם אין לו
אלא כוס אחד - מניחו
לאחר המזון ומשלשלן
(רשב”ם: לשון
שלשלת: שמחברם
יחד עם ברכת המזון) כולן לאחריו
(עד לאחר המזון)' (אלמא
אמרינן שתי ברכות
על כוס אחד: הבדלה
וברכת המזון)!
אין
לו שאני (רשב”ם:
דלית ליה יין
לשני כוסות, ואנן
בדאית ליה עסקינן).
והא
יום טוב שחל להיות
אחר השבת (רשב”ם:
מוצאי השבת), דאית ליה
(רשב”ם: קא
סלקא דעתא ביום
טוב הראשון של
פסח שחל להיות
אחר השבת עסקינן,
דאית ליה כוסות
הרבה, דתנן לעיל
(צט,ב) 'אפילו
עני שבישראל לא
יפחתו לו מארבע
כוסות'), ואמר רב: יקנ"ה
[ברכת היין,
קידוש, ברכת
נר, ברכת
הבדלה] (כדמפרש: בשביעי
עסקינן, ובשביעי
ליכא זמן; ומכל
מקום שמעינן מינה
קידוש והבדלה על
כוס אחד)!?
אמרי
(ומשנינן): מדלא אמר
זמן (רשב”ם: מדלא
אמר רב 'יקנה"ז') - מכלל דבשביעי
של פסח עסקינן
(דשמא עני הוא
ואין לו אלא כוס
אחת), דכל
מאי דהוה ליה - אכיל
ליה, ולית ליה.
והא
יום טוב ראשון,
דאית ליה (דאפילו
עני שבישראל לא
יפחתו לו מארבע
כוסות), ואמר אביי:
יקזנ"ה [ברכת
היין, קידוש,
ברכת נר, ברכת
הבדלה, שהחיינו], ורבא אמר
יקנה"ז!?
אלא
הבדלה וקידוש
- חדא מי#1500;תא היא
(דתרוייהו
משום קדושת יום
טוב נינהו, ובהבדלה
עצמו הוא מזכיר
קדושת יום טוב:
ד"המבדיל בין קדש
לקדש" קא מברך), ברכת המזון
וקידוש - תרי מילי
נינהו.
גופא:
יום טוב שחל להיות
אחר השבת (רשב”ם:
יום טוב שחל
להיות אחר השבת
צריך להבדיל ולקדש,
ומשמע שאם לא היה
יום טוב לא היו
חולקין האמוראין
הללו, אלא כולי
עלמא מודו יין
מאור והבדלה, והשתא
דאיכא קדושת היום
– פליגי; ולפיכך
צריך ליתן טעם
לכל דבריהם ולומר
שהקידוש גורם לשנות
את הסדר מכמות
שרגיל), רב אמר יקנ"ה
(רשב”ם: סבירא
ליה קדושת היום
עדיפא מהבדלה;
אי נמי דכי מבדיל
ברישא - מיחזי דהוי
עליה קדושת היום
כמשוי, ולפיכך
יין קודם לקידוש,
כבית הלל (ברכות
נא,ב) דתדיר ושאינו
תדיר - תדיר קודם,
ואחר הקידוש - נר
והבדלה, כשאר מוצאי
שבתות שהנר קודם
להבדלה) ושמואל אמר
ינה"ק (רשב”ם:
שמואל סבירא
ליה הבדלה קודם
לקידוש, כדמפרש
טעמא לקמיה)
(פסחים
קג,א)
ורבה
אמר יהנ"ק (רשב”ם:
סבירא ליה כרב,
דמשוי מאור בין
קידוש להבדלה,
שאין נכון בעיניו
של רבה לסמוך הבדלה
לקידוש: שזה מכחיש
כחו של זה: הקידוש
עושהו קודש והבדלה
עושהו קודש קל,
וסבירא ליה כשמואל
דהבדלה קודם לקידוש,
ומיהו יין בראש
כולן: דתדיר קודם!
והכי נמי בברכות
ירושלמי [פ"ח
ה"א, עיין שם]:
יום טוב שחל להיות
במוצאי שבת: רבי
יוחנן אמר יקנ"ה,
ר' חנינא אמר ינה"ק,
ולוי אמר יהנ"ק;
מסתברא דלוי דאמר
מעין שניהן; ונראה
לי דהכא גרסינן
[נמי] ולוי אמר יהנ"ק;
רבה אמר קני"ה,
שכן דרך האמוראין
רב ולוי ושמואל
חברים הם, ורבה
אחריהן),
ולוי
אמר קני"ה (רשב”ם:
סבירא ליה דקידוש
קודם להבדלה, כרב;
ולמה אינו רוצה
לומר יין ברישא?
- לפי שא#1501; כן אינו
נראה שמבדיל על
היין הואיל ומרחיק
הבדלה מעל ברכת
היין, והרי עיקר
הבדלה לא תיקנו
אלא על היין! אבל
קידוש - אפילו על
הפת יכול לקדש,
כדלקמן (קו,ב),
הלכך קידוש ברישא,
והדר מאור: לפי
שאנו רוצין לסמוך
יין להבדלה והבדלה
על כרחך לבסוף
תהיה, כשאר כל מוצאי
שבתות; והאי דלא
מקדים יין מקמי
מאור כשאר מוצאי
שבתות - שאם כך היה
נראה על הקידוש
ולא על הבדלה, אבל
במוצאי שבת דעלמא
דליכא קידוש - מקדמי
ליה),
ורבנן
אמרי קינ"ה (רשב”ם:
סבירא ליה כרב,
דקידוש קודם להבדלה,
ורוצה נמי לסמוך
יין להבדלה טפי
מקידוש, הלכך קידוש
ברישא, והדר כל
סדר הבדלה של סדר
כל מוצאי שבת, דהוי:
יין, מאור, והבדלה;
אי נמי רוצין להבדיל
בין קידוש להבדלה
בכל היכולת),
מר
בריה דרבנא אמר
נקי"ה (רשב”ם:
קידוש קודם
להבדלה, כרב, ויין
נמי רוצה לסמוך
להבדלה, כמו שפירשתי,
הלכך נקי"ה בעינן;
ומאור משוי ברישא
מקמי קידוש, דהא
כל מוצאי שבת קודם
להבדלה לפי שנהנה
בו תחלה - הכי נמי
קודם לקידוש שהרי
נהנה בו תחלה, והרי
אי אפשר לאומרו
בין יין להבדלה
כדין שאר מוצאי
שבת: שהיין קודם
לו, בשביל שתדיר,
דאם כן יש כאן הפסק
בין יין להבדלה),
מרתא
אמר משמיה דרבי
יהושע ניה"ק (רשב”ם:
וטעמא כדמפרש
לקמן: דהבדלה קודם
לקידוש, והלכך
נר תחלה, לפי שרוצה
ליתן יין סמוך
להבדלה ולקידוש,
ששניהן נתקנו על
היין, אבל מאור
אומרו בלא יין
אם אין לו כוס).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע
לי בכתובת שנמצאת
באתר www.oocities.org/yeshol
דברי
הגמרא באותיות
כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים
() ובתוך הסוגריים
- אותיו⳺ 10 MIRIAM; מראי מקומות
- 8 MIRIAM
פסוקים מובאות
בגופן 12 NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בגמרא בסוגריים
[] ובאותיות 11 NARKISIM,
וכן פסוקים ברש"י
באותיות 11 NARKISIM
הערות:
בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף
הגמרא בגודל 10,
בתוך דברי
רש"י – בגודל 8;
ההערות עם
קידומת ## אינם
פשט הגמרא אלא
הערת העורך
הטעונה בדיקת
הלומד.
הגירסא:
לפי דפוס
וילנא עם
אחדים
מההגהות שעל הדף
– לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך
הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף
אינטרנט אפשר –
באקספלורר – להניח
עליהם את הסמן
ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם
לראות כאשר עוברים
לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when the
cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit
option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות
באנגלית – ע"י כולל
עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד
–
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is
©2006 by Julius Hollander
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol