דברי הגמרא באותיות
12 ROD; רש"י
בתוך הגמרא בסוגריים,
ובתוך הסוגריים
- אותיו&##1514; 10 MIRIAM; מקראה
מלאה – בסוף הדף.
לעתים
בפרק זה אביא דברי
הרשב"ם.
פסחים דף
קט
מתוך "גמרא נוֹחָה"
על שם הורי נפתלי וחנה
הולנדר הכ"מ
(פסחים
קח,ב)
תנו
רבנן: 'הכל חייבין
בארבעה כוסות הללו,
אחד אנשים ואחד
נשים ואחד תינוקות
(רשב"ם: שגם
הם נגאלו);
אמר
רבי יהודה: וכי
מה תועלת יש לתינוקות
ביין (רשב"ם: הלא
פטורין מן המצות)? אלא מחלקין
להן
(פסחים
קט,א)
קליות
(קָלִי מחִטִּים
ישנים) ואגוזין בערב
פסח כדי שלא ישנו
וישאלו;
אמרו
עליו על רבי עקיבא
שהיה מחלק קליות
ואגוזין לתינוקות
בערב פסח כדי שלא
ישנו וישאלו.
תניא:
'רבי אליעזר אומר:
חוטפין מצות בלילי
פסחים בשביל תינוקות
שלא ישנו (מגביהין
את הקערה בשביל
תינוקות שישאלו)'; (ואית
דמפרש חוטפין
מצה = אוכלין מהר,
וזה הלשון עיקר
- מדמיי&##1514;י הא דרבי
עקיבא בהדה:)
תניא:
'אמרו עליו על רבי
עקיבא: מימיו לא
אמר "הגיע עת לעמוד
בבית המדרש" חוץ
מערבי פסחים וערב
יום הכפורים: בערב
פסח בשביל תינוקות
כדי שלא ישנו (כדי
שישנו התינוקות
ביום ולא בלילה
בשעת הגדה), וערב יום
הכפורים כדי שיאכילו
את בניהם.'
תנו
רבנן: 'חייב
אדם לשמח בניו
ובני ביתו ברגל,
שנאמר (דברים
טז,יד) וְשָׂמַחְתָּ
בְּחַגֶּךָ [אַתָּה
וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ
וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ
וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר
וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה
אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ];
במה משמחם?
ביין;
רבי יהודה
אומר: אנשים בראוי
להם ונשים בראוי
להן.'
אנשים
בראוי להם = ביין;
ונשים במאי?
תני
רב יוסף: בבבל - בבגדי
צבעונין; בארץ
ישראל - בבגדי פשתן
מגוהצין.
תניא:
'רבי יהודה
בן בתירא אומר:
בזמן שבית המקדש
קיים - אין שמחה
אלא בבשר, שנאמר
(דברים כז,ז) וְזָבַחְתָּ
שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ
שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ
לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ; ועכשיו
שאין בית המקדש
קיים - אין שמחה
אלא ביין, שנאמר
(תהלים קד,טו) וְיַיִן
יְשַׂמַּח לְבַב
אֱנוֹשׁ [לְהַצְהִיל
פָּנִים מִשָּׁמֶן
וְלֶחֶם לְבַב
אֱנוֹשׁ יִסְעָד].'
אמר
רבי יצחק: קסתא
דמוריסא (מדה
שמוכרין בה את
המורייס) דהוה בציפורי
- היא הו&ת כמין לוגא
דמקדשא, ובה משערין
רביעית של פסח.
אמר
רבי יוחנן: תמנייתא
קדמייתא דהוה בטבריא
(מדה שהיתה
בה כבר בטבריא) הות יתירה
על דא (על
תמנתא דהשתא) ריבעא, ובה
משערין רביעית
של פסח (שהיו
ממלאין אותה ומנערין
אותה לתוך אותה
של עכשיו עד שהיא
מליאה, ומים הנשארים
בתמנתא הן הן רביעית).
אמר
רב חסדא: רביעית
של תורה = אצבעים
על אצבעים ברום
אצבעים וחצי אצבע
וחומש אצבע (וברום
חצי אצבע ורום
חומש אצבע, גירסת
רש"י: ברברבתא:
בגודל, שיש בטפח
ארבע אצבעים מהן), כדתניא: '(ויקרא
טו,טז) [וְאִישׁ
כִּי תֵצֵא מִמֶּנּוּ
שִׁכְבַת זָרַע] וְרָחַץ
בַּמַּיִם אֶת
כָּל בְּשָׂרוֹ
[וְטָמֵא עַד
הָעָרֶב] - שלא יהא
דבר חוצץ בין בשרו
למים; בַּמַּיִם - במי
מקוה; אֶת כָּל
בְּשָׂרוֹ - מים
שכל גופו עולה
בהן, וכמה הן? -
(פסחים
קט,ב)
אמה
על אמה ברום שלש
אמות, ושיערו חכמים
שיעור מי מקוה
ארבעים סאה. (אמה
על אמה ברום שלש
אמות מחזיקין ארבעים
סאה: חלקהו תחלה
כולו ברומו שלש
אמות - יש בהן שמונה
עשר טפחים; חלקם
לי"ו חלקים [רבדים,
לגובה] - ותמצא
לכל חלק וחלק טפח
וחצי אצבע [טפחיים
שנותרו = 8
אצבעות] ומחזיק
אחד מי"ו בארבעים
סאה - כמה הן? - שני
סאין וחצי סאה;
טפח וחצי אצבע
[מהחישוב
לעיל] - כמה חומשי אצבעות
הן? עשרים ושנים
וחצי חומש; הטפח
= עשרים חומשים,
חצי אצבע = שני חומשין
וחצי; חלוק כ"ב
חומשים וחצי לחמשה
חלקים - תמצא בכל
חלק ארבעה חומשין
וחצי; חלוק שני
סאין וחצי סאה
לחמשה חלקים - תמצא
בכל חלק חצי סאה;
נמצא דארבע חומשין
וחצי חומש מחזיק
חצי סאה, ועוד ארבעה
חומשין וחצי חומש
מחזיק חצי סאה,
[ועוד ארבעה חומשין
וחצי חומש מחזיק
חצי סאה] - נמצא כל
אמה על אמה ברום
י"ג חומשין וחצי
חומש מחזיק סאה
וחצי סאה;
חשוב סאה וחצי
סאה ללוגין - תמצא
ל"ו לוגין, כיצד?
- סאה וח&צי סאה = תשעה
קבין: ששה קבים
לסאה; והקב = ארבעה
לוגין, הרי ל"ו
לוגין בכלי אמה
על אמה ברום י"ג
חומשים וחצי חומש;
חלוק הכלי באורך
ורוחב לטפחים
- תמצא ה&אמה על אמה
= ל"ו טפחים בטפח
על טפח: שהאמה ששה
טפחים; וכשתחלקנו
לאורכו ברצועות
שהן רחבות טפח
- תמצא ב&ו שש רצועות,
כל אחת ואחת רחבה
טפח וארכה ששה;
חלוק כל רצועה
לארכה לשש - תמצא
בשש רצועות ל"ו
טפחים בטפח על
טפח, ומחזיק ל"ו
לוגין! נמצא כלי
שהוא טפח על טפח
ברום י"ג חומשים
וחצי חומש - מחזיק
לוג; וטפח = ארבע
אצבעות; חלוק ארבע
אצבעות על ארבע
אצבעות שתי וערב
לארבע - נמצא כל
רביעית אצבעים
על אצבעים, נמצא
כל אצבעים על אצבעים
ברום י"ג חומשים
וחצי חומש מחזיק
רביעית הלוג חשוב
י"ג חומשים וחצי,
ותמצא בהן אצבעים
וחצי אצבע וחומש
אצבע.)
אמר
רב אשי: אמר לי רבין
בר חיננא: שולחן
של מקדש [רשב"ם: שולחן
של זהב שעשה משה,
וכתיב ביה (שמות
כה,כג) [וְעָשִׂיתָ
שֻׁלְחָן עֲצֵי
שִׁטִּים] אַמָּתַיִם
אָרְכּוֹ וְאַמָּה
רָחְבּוֹ וְאַמָּה
וָחֵצִי קֹמָתוֹ] - של פרקים
הוה (שיכולין
לפרוק רחבו לשנים;
רשב"ם: וכן
רגלי השלחן אינן
מחוברין יפה ויכולין
לפרקן), דאי סלקא דעתא
הדוקי הוה מיהדק
(שאין יכולין
לפרוק רחבו), אמתא באמתא
היכי מטבליה (הואיל
ורחבו אמה - בכלי
שהוא אמה על אמה
[רשב"ם: השלחן
מקבל טומאה, כדאמרינן
ב'חומר בקודש' (חגיגה
כו,ב), דאמר ריש
לקיש: מאי דכתיב
הַשֻּׁלְחָן
הַטָּהֹר [ויקרא
כד,ו] - מכלל שהוא
טמא])? [רשב"ם: דמקוה היה
שם בעזרה כדאיתא
בסדר יומא (לא,א);
אי נמי באמת המים
שבעזרה שבה מטבילין
כלי שרת שנטמאו,
והיתה רחבה אמה,
ועל שם כך נקראת
'אמה' כדתנן (יומא
פ"ה מ"ו דף נח,ב)
'אלו ואלו מתערבין
באמה'; ולשון ראשון
- לשון ר&בינו יעקב,
מדאמר רב אשי למלתיה
גבי מקוה.]
מאי
קושיא?: דילמא בים
שעשה שלמה הוה
מטביל ליה, דתני
רבי חייא: ים שעשה
שלמה מחזיק מאה
וחמשים מקוה טהרה
[רשב"ם: במסכת
עירובין מפרש מנא
לן]!
ולא
יפחתו לו מארבעה
[כוסות]:
היכי
מתקני רבנן מידי
דאתי בה לידי סכנה,
והתניא: לא
יאכל אדם תרי (זוגות) ולא
ישתה תרי, ולא יקנח
תרי, ולא יעשה צרכיו
(תשמיש) תרי'?
אמר
רב נחמן: אמר קרא:
(שמות יב,מב) לֵיל שִׁמֻּרִים
[הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם
מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם
הוּא הַלַּיְלָה
הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים
לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
לְדֹרֹתָם] - ליל המשומר
ובא מן המזיקין.
רבא
אמר: כוס של ברכה
(ברכת המזון
[רשב"ם: שהוא
שלישי]) מצטרף לטובה
ואינו מצטרף לרעה!
(אבל בעלמא
– מצטרף, כגון אם
שתה שני כוסות
והוא שלישי; ולרעה
אין מצטרף - כגון
אם שתה שלש והוא
רביעי.)
רבינא
אמר: ארבעה כסי
תקינו רבנן דרך
חירות: כל חד וחד
(פסחים
קי,א)
מצוה
באפי נפשה הוא
(ואין מצטרפין
זה לזה).
לא
יעשה צרכיו תרי
– אמאי? נמלך הוא
(ואין מצטרפין
לזוגות)!?
אמר
אביי: הכי קאמר:
לא יאכל תרי וישתה
תרי ולא יעשה צרכיו
אפילו פעם אחת
(או אם שתה
- לא ישמ&ש) דילמא חליש
(מחמת תשמיש) ומיתרע (איידי
דבזוגות קאי).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע
לי בכתובת שנמצאת
באתר www.oocities.org/yeshol
דברי
הגמרא באותיות
כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים
() ובתוך הסוגריים
- אותיו&##1514; 10 MIRIAM; מראי מקומות
- 8 MIRIAM
פסוקים מובאות
בגופן 12 NARKISIM; השלמת פסוקי
המקרא בגמרא בסוגריים
[] ובאותיות 11 NARKISIM,
וכן פסוקים ברש"י
באותיות 11 NARKISIM
הערות:
בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף
הגמרא בגודל 10,
בתוך דברי
רש"י – בגודל 8;
ההערות עם
קידומת ## אינם
פשט הגמרא אלא
הערת העורך
הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא:
לפי דפוס
וילנא עם
אחדים
מההגהות שעל הדף
– לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך
הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף
אינטרנט אפשר –
באקספלורר – להניח
עליהם את הסמן
ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם
לראות כאשר עוברים
לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer, Footnotes become visible when the
cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the File menu, there is an Edit
option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות
באנגלית – ע"י כולל
עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד
–
Producers
of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is
©2006 by Julius Hollander
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol