דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיו㬊 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.

 

לזכר אמי מורתי חנה הולנדר ז"ל נפטרה ד אלול תשס"ב

 

שבת דף קלז

 

(שבת קלו,ב)

רבי יהודה מתיר [באנדרוגינוס]:

אמר רב שיזבי אמר רב חסדא: לא לכל אמר רבי יהודה אנדרוגינוס זכר הוא (אלא לענין מילה בלבד, דיליף ליה מריבויא דקרא כדלקמן), שאם אתה אומר כן (זכר הוא לכל דבר) - בערכין יערך (האומר "ערכו עלי" - יעריכהו)! ומנלן דלא מיערך? - דתניא: [ויקרא כז,ג: והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש [פסוק ד] ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל] 'הזכר' - ולא טומטום ואנדרוגינוס; יכול לא יהא בערך איש, אבל יהא בערך אשה? - תלמוד 㲌ומר: 'הזכר... ואם נקבה היא': זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא טומטום ואנדרוגינוס' (הזכר - ה' יתירⳠ קדריש, וגבי נקבה דריש ואם יתירא, ולא טומטום ואנדרוגינוס)

 

(שבת קלז,א)

(והא סתם ספרא הוא, דבתורת כהנים תניא לה [בספרא שלנו איננו]) וסתם ספרא רבי יהודה.

אמר רב נחמן בר יצחק: אף אנן נמי תנינא [פרה פ"ה מ"ד]: 'הכל כשרים לקדש (מי חטאת: לתת אפר על המים), חוץ מחרש שוטה וקטן; רבי יהודה מכשיר בקטן, ופוסל באשה (טעמיה מפרש בסדר יומא בפרק שלישי) ואנדרוגינוס' - שמע מינה (דרבי יהודה - כאשה מ㲙וי ליה).

ומאי שנא מילה?

משום דכתיב: [בראשית יז,י] [זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך]  המול לכם כל זכר.

 

 

משנה:

מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת – חייב (ד'טעה בדבר מצוה ולא עשה מצוה' הוא, ועבד ליה חבורה שלא לצורך, ובהא אפילו רבי יהושע מודה).

אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת: רבי אליעזר מחייב חטאת (דמילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת, ואף על גב דטעה בדבר מצוה: שהיה טרוד באותו של שבת, ומתוך כך טעה בזה, ואף בזה עשה מצוה - שהרי ראוי הוא למול, אלא שאינו דוחה שבת - סבירא ליה לרבי אליעזר 'טעה בדבר מצוה ועשה מצוה שיש בה חיוב חטאת – חייב'), ורבי יהושע פוטר (דסבירא ליה 'טעה בדבר מצוה ועשה מצוה – פטור').

 

 

גמרא:

רב הונא מתני (במתניתין, ברישא) חייב (לדברי הכל, כדתנינן לה אנן); רב יהודה מתני פטור (דמוקי לה בשכח ומל את של ערב שבת בשבת, ופלוגתא היא בשל אחר השבת בשבת):

רב הונא מתני חייב – דתניא: 'אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו רבי אלעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות: אחד למול בשבת ואחד למול אחר השבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת - שהוא חייב (דאף על גב דטריד במצוה וטעה בה, כיון דלאו מצוה: שעדיין לא הגיע זמנו למול - חייב); על מה נחלקו? - על מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר; ושניהם לא למדוה אלא מעבודת כוכבים (שהוקשו כל חטאות שבתורה לחטאת עבודה זרה, דכתיב תורה אחת יהיה לכם וגו' בפרשת 'שלח לך אנשים' גבי קרבן עבודה זרה [במדבר טו,כט]): רבי אליעזר סבר כעבודת כוכבים: מה עבודת כוכבים אמר רחמנא לא תעביד וכי עביד - מיחיי㨩, הכא נמי - לא שנא.

ורבי יהושע: התם - דלאו מצוה (עובד עבודת כוכבים לא עשה מצוה), הכא - מצוה.

רב יהודה מתני 'פטור' – דתניא: 'אמר רבי מאיר: לא נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות: אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת - שהוא פ㢠ור; על מה נחלקו? - על מי שהיו לו שני תינוקות, אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של אחר השבת בשבת, שרבי אליעזר מחייב חטאת, ורבי יהושע פוטר. ושניהם לא למדוה אלא מעבודת כוכבים: רבי אליעזר סבר כעבודת כוכבים: מה עבודת כוכבים אמר רחמנא לא תעביד, וכי עביד - מיחייב, הכא נמי - לא שנא; ורבי יהושע: התם - לא טרי㢛 מצוה, הכא - טריד מ㲖וה' (טרוד להתעסק במצוה גמורה, שהרי אחד מהם זמנו היום, וטרוד לבו למהר ולעשות, ומתוך טרדו טעה, ומל את זה שאין בו מצוה כלל).

תני רבי חייא: 'אומר היה רבי מאיר: לא נחלקו רבי אלעזר ורבי יהושע על מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בערב שבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת - שהוא ח㢡יב (לקמיה מתרץ לה); על מה נחלקו? - על מי שהיו לו שני תינוקות: אחד למול אחר השבת ואחד למול בשבת, ושכח ומל של אחר השבת בשבת, שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר.'

השתא, רבי יהושע סיפא דלא קא עביד מצוה - פוטר, ר⳩שא דקא עביד מצוה מחייב?

אמרי דבי רבי ינאי: רישא - כגון ש㲗דם ומל של שבת בערב שבת, דלא ניתנה שבת לידחות (שאין לו תינוק שיהא זמנו היום, הלכך לא היה טרוד היום במצוה, שלא היה מוטל עליו כלום לעשות, ולא היה לו לטעות); סיפא - ניתנה שבת לידחות.

אמר ליה רב אשי לרב כהנא: רישא נמי ניתנה שבת לידחות לגבי תינוקות דעלמא!?

להאי גברא מיהא לא איתיהיב.

 

 

משנה:

קטן נימול לשמנה ולתשעה ולעשרה ולאחד עשר ולשנים עשר, לא פחות ולא יותר.

הא כיצד: כדרכו – לשמנה; נולד לבין השמשות - נימול 㲌תשעה (שהרי ליום שמיני של מחר הוא נימול, ושמא בין השמשות יום הוא ונימול לתשעה); בין השמשות של ערב שבת - נימול לעשרה (היה היום ערב שבת - אי אפשר למולו בשבת הבאה: דשמא תשעה הוא והויא ליה מילה שלא בזמנה, ואינה דוחה שבת, וצריך להמתין עד לאחר השבת שהוא עשירי); (חל) יום טוב לאחר השבת - (אין מילה שלא בזמנה דוחה אותו, ו)נימול לאחד עשר, שני ימים של ראש השנה - נימול לשנים עשר.

קטן החולה - אין מוהלין אותו עד שיבריא.

 

גמרא:

אמר שמואל: חלצתו חמה (נשלף ממנו החולי ויצא מגופו) - נותנין לו כל שבעה להברותו.

איבעיא להו: מי בעינן מעת לעת?

תא שמע דתני לודא (שם חכם): 'יום הבראתו כיום הולדו (ממתינין לו כיום הולדו)'. מאי? לאו מה יום הולדו (יום הולדו דווקא קאמר) - (ד)לא בעינן מעת לעת, אף יום הבראתו לא בעינן מעת לעת?

לא! עדיף יום הבראתו מיום הולדו: דאילו יום הולדו - לא בעינן מעת לעת, ואילו יום הבראתו - בעינן מעת לעת ('כיום הולדו' דקתני - למיתב ליה שבעה, מיהו, עדיף יום הבראתו מהא, דבעינן מעת לעת, ומהא ליכא למשמע מידי).

 

 

משנה:

אלו הן ציצין (רצועות של בשר שנשארו מן הערלה) המעכבין את המילה: בשר החופה את רוב העטרה (היא שפה גבוה המקפת את הגיד סביב, וממנה משפע ויורד לראשו), ואינו אוכל בתרומה (אם כהן הוא, דילפינן ביבמות (ע,א) שערל אסור בתרומה);

ואם היה בעל בשר (שהיה שמן, ונראה בשר שלמעלה מערלתו לאחר שניטלה ערלה כולה, כאילו אותו בשר חוזר וחופה את הגיד) – מתקנו (ומשפע באיזמל מאותו עובי), מפני מראית העין (שלא יהא נראה כערל).

 

(שבת קלז,ב)

[המשך המשנה]

מל ולא פרע (גילה) את המילה - כאילו 㲌א מל.

 

גמרא: אמר רבי אבינא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: בשר החופה את רוב גובהה של עטרה (לא תימא 'רוב העטרה' דקתני מתניתין = רוב היקפה, אלא אפילו רוב גובהה במקום אחד).

 

ואם היה בעל בשר [מתקנו מפני מראית העין].

אמר שמואל: קטן המסורבל בבשר (פלטר"י בלעז [מכוסה, עטוף], ששמן ועב, ולאחר שנימול נראה כמכסהו), רואין אותו: כל זמן שמתקשה (ומתוך הקישוי מתפשט בשרו) ונראה מהול - אינו צ㲘יך למול, ואם לאו - צריך למול.

במתניתא תנא: 'רבן שמעון בן גמליאל אומר: קטן המסורבל בבשר רואין אותו, כל זמן שמתקשה ואינו נראה מהול - צריך למולו, ואם לאו - אינו צ㲘יך למולו.' (בדשמואל גרסינן: 'ונראה מהול', במתניתא גרסינן: ואינו נראה מהול)

מאי בינייהו?

איכא בינייהו: נראה ואינו נראה (לשמואל, נראה מהול - הוא דאין צריך למולו, הא נראה ואינו נראה – צריך; למתניתא, אינו נראה - הוא דצריך, הא נראה ואינו נראה - אינו צריך).

 

מל ולא פרע [את המילה - כאילו לא מל]:

תנו רבנן: 'המל אומר: אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה; אבי הבן אומר: אשר קדשנו במצותיו וצונו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו; העומדים אומרים: כשם שנכנס לברית כך יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים; והמברך אומר: אשר קידש ידיד  (יצחק קרי 'ידיד', על שם 'אשר אהבת' (בראשית כב,ב)) מבטן (דקודם שנולד - נתקדש למצוה זו, דכתיב (בראשית יז,יט) אבל שרה אשתך וגו' והקימותי את בריתי אתו [ויקרא ו,ט] - היינו מילה), חוק בשארו (בבשרו) שם (חק של מילה), וצאצאיו (אחריו) חתם באות (זו, של) ברית קדש. על כן בשכר זאת, אל חי חלקנו, צוה להציל ידידות שארינו משחת (מגיהנם, דכתיב גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו (זכריה ט,יא)), למען בריתו אשר שם בבשרנו, ברוך אתה ה' כורת הברית.

המל את הגרים אומר: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו על המילה; והמברך אומר: אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את הגרים ולהטיף מהם דם ברית, שאילמלא דם ברית לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר [ירמיהו לג,כה] אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, ברוך אתה ה' כורת הברית.

המל את העבדים אומר: אשר קדשנו במצותיו וציונו על המילה; והמברך אומר: אשר קדשנו במצותיו וצונו למול את העבדים ולהטיף מהם דם ברית, שאילמלא דם ברית חקות שמים וארץ לא נתקיימו, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי, ברוך אתה ה' כורת הברית.

הדרן עלך רבי אליעזר דמילה

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

שבת פרק עשרים תולין

(שבת קלז,ב)

 

משנה:

רבי אליעזר אומר: תולין את המשמרת ביום טוב, ונותנין לתלויה בשבת (תולין את המשמרת שמסננין בה שמרי יין, ומותח פיה לכל צד בעגול ונעשה כאהל על חלל הכלי שקורין אשטנד"א [מסננת לסינון היין], ואף על גב דעביד אהל שרי ביום טוב כדמפרש בגמרא, אבל בשבת - מיתלא לכתחילה לא, אבל אם תלויה היא - נותנין לתוכה שמרים ומסנן, דאין דרך בורר בכך);

וחכמים אומרים: אין תולין את המשמרת ביום טוב, ואין נותנין לתלויה בשבת, אבל נותנין לתלויה ביום טוב.

 

גמרא:

השתא רבי אליעזר, אוסופי אהל עראי לא מוספינן, למיעבד לכתחלה שרי?

מאי היא?

דתנן [שבת פ"יז מ"ז]: 'פקק החלון (כגון ארובת הגג): רבי אליעזר אומר: בזמן שקשור ותלוי - פוקקין בו, ואם לאו - אין פוקקין בו; וחכמים אומרים: בין כך ובין כך - פוקקין בו', ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת; לא נחלקו אלא להוסיף (כגון פקק זה, שאינו אלא תוספת עראי על האהל), שרבי אליעזר אומר: אין מוסיפין ביום טוב, ואין צריך לומר בשבת, וחכמים אומרים: מוסיפין בשבת, ואין צריך לומר ביום טוב.

רבי אליעזר סבר לה כרבי יהודה (הלכך הכא שרי, דמכשירי אוכל נפש הוא), דתניא: 'אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד; רבי יהודה מתיר אף מכשירי אוכל נפש.'

אימר דשמעינן ליה לרבי יהודה - במכשירין שאי אפשר לעשותם מערב יום טוב (כגון שפוד שנרצם ביום טוב), במכשירין שאפשר לעשותם מערב יום טוב מי שמעת ליה?

דרבי אליעזר עדיפא (חזקה) מדרבי יהודה (דהוא שרי אפילו מכשירין שאפשר מערב יום טוב).

 

וחכמים אומרים [אין תולין את המשמרת ביום טוב, ואין נותנין לתלויה בשבת, אבל נותנין לתלויה ביום טוב.].

איבעיא להו: תלה - מאי?

אמר רב יוסף: תלה - חייב חטאת.

אמר ליה אביי: אלא מעתה, תלא כוזא בסיכתא (תלה כלי קטן במגוד), הכי נמי דמיחייב (והכא מאי חיובא איכא באהל עראי? בנין גמור לא הוי, ומדרבנן הוא דמיתסר)?

 

(שבת קלח,א)

אלא אמר אביי: מדרבנן היא (קאסרי לה חכמים דמתניתין), שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול (דלא שבקינן ליה למיתליה: למיעבד עובדא דחול).

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

 

כל המוצא שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol

 

דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיו㬊 10 MIRIAM; מראי מקומות - 8 MIRIAM

מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9

 הערות: בסוגריים [] באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל 8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.

הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.

הערות בשולי הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.

In Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.

Alternatively: in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.

הערות וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –

Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/

This material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351

Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol

setstats1