דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיו㬨 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
לזכר אמי מורתי
חנה הולנדר ז"ל
נפטרה ד אלול תשס"ב
שבת דף קמט
(שבת
קמח,ב)
משנה:
מונה
אדם את אורחיו
ואת פרפרותיו (מיני
מעדנים) מפיו, אבל
לא מן הכתב (אם
כתב מערב שבת "כך
וכך אורחים פלוני
ופלוני זמנתי",
כדי שלא ישכחם
- לא יקר㨨 באותו
כתב בשבת; ובגמרא
מפרש טעמא);
מפיס
אדם עם בניו ועם
בני ביתו על השולחן
(לשון פייס:
מטיל פייס לחלק
מי מגיע כל מנה
ומנה), ובלבד שלא
יתכוין לעשות מנה
גדולה כנגד מנה
קטנה (שיהו
המנות שוות, ולא
תהא אחת גדולה
ואחת קטנה לזכות
בגדולה הזוכה על
פי הגורל, והמתחייב
על פי הגורל לקטנה
יטלנה; ובגמרא
מפרש טעמא);
ומטילין
חלשין (גורלות) על הקדשים
(בין הכהנים) ביום טוב,
אבל לא על המנות
(בגמרא מפרש).
(שבת
קמט,א)
גמרא:
מאי
טעמא ('אבל
לא מן הכתב')?
רב
ביבי אמר: גזירה
שמא ימחוק (מן
האורחין: שיראה
שלא הכין להם כל
צרכם, ויתחרט שזימן
יותר מן הראוי,
וימחוק מן הכתב,
כדי שלא יקראם
השַׁמָּשׁ).
אביי
אמר: גזירה שמא
יקרא בשטרי הדיוטות
(שמא יקרא בשטרי
הדיוטות של מקח
וממכר קאמר).
מאי
בינייהו?
איכא
בינייהו דכתב (מניינא) אכותל (בדיו) ומידלי (שאינו
מגיע לשם למחוק): למאן דאמר
שמא ימחוק - לא חיישינן,
ולמאן דאמר שמא
יקרא - חיישינן.
ולמאן
דאמר שמא ימחוק
ניחוש שמא יקרא!
ותו: לשמא ימחוק
לא חיישינן? והתנן
[שבת פ"א מ"ג]: 'לא יקרא
לאור הנר', ואמר
רבה: אפילו גבוה
שתי קומות, אפילו
גבוה שתי מרדעות,
אפילו עשרה בתים
זה על גבי זה (שאינו
מגיע שם להטות
הנר) - לא
יקרא (דהואיל
ונמוך אסור, גבוה
נמי אסור, שלא תחלוק)!
אלא,
איכא בינייהו דכתב
אכותל ומיתתי (שנמוך,
ויכול להגיע שם
ולמחוק): למאן דאמר
שמא ימחוק - חיישינן,
למאן דאמר שמא
יקרא - לא חיישינן,
גודא (כותל) בשטרא לא
מיחלף.
ולמאן
דאמר שמא יקרא,
(היכא דליכא
למיחש לשמא יקרא) ליחוש שמא
ימחוק!
אלא
איכא בינייהו דחייק
אטבלא (דחייק
בסכין בתוך העץ
בטבלא שאין נוחה
למחוק, ואדהכי
מדכר, וליכא למיחש
למחוק) ואפינקס (כעין
לוחות של סוחרים): למאן דאמר
שמא ימחוק - לא חיישינן;
למאן דאמר שמא
יקרא - חיישינן.
ולמאן
דאמר שמא ימחוק,
ליחוש שמא יקרא!
וכי תימא 'טבלא
ופינקס בשטרא לא
מיחלף' - והתניא:
'מונה אדם כמה מבפנים
וכמה מבחוץ (את
מי ומי אושיב בפנים
במקום המכובד,
ואת מי ומי אושיב
בחוץ, שאינה כל
כך ספונין), וכמה מנות
עתיד להניח לפניהם
מכתב שעל גבי הכותל,
אבל לא מכתב שעל
גבי טבלא ופינקס
(דגודא בשטרא
לא מיחלף, אבל טבלא
ופינקס מיחלף)'; היכי דמי?:
אילימא דכתיב מיכתב
(כתב של דיו) - מאי שנא הכא
ומאי שנא הכא? אלא
לאו - דחייק, וקתני:
'מכתב שעל גבי הכותל
אבל לא מכתב שעל
גבי טבלא ופינקס'!
אלא
לעולם דכתב אכותל
ומידלי (שאינו
יכול למחוק, ולשמא
יקרא לא חיישינן
- דגודא 㨩שטרא לא
מיחלף), ודקא קשיא
לך (דאף על
גב דמידלי ליתסרי,
כ)דרבה
(דאמר גבי נר
אפילו עשרה בתים) - דרבה תנאי
היא (דאיכא
דחייש לשלא תחלוק
באיסור שבת דרבנן,
ואיכא דמפליג), דתניא: 'מונה
אדם את אורחיו
ואת פרפרותיו מפיו,
אבל לא מן הכתב;
רבי אחא מתיר מכתב
שעל גבי הכותל';
היכי דמי? אילימא
דכתיב מתתא - ליחוש
שמא ימחוק (דהא
רבי אחא - כותל דוקא
נקט, ואי מתתי - מה
לי כותל מה לי אגרת)!? אלא לאו
- דכתב ו㪚ידלי, ושמע
מינה דרבה תנאי
היא - שמע מינה.
והני
תנאי כהני תנאי;
דתניא: 'אין רואין
במראה (מירואיי"ר
[ראי]) בשבת (לפי
שהרואה במראה אינו
צריך אלא לתקן
שערות ראשו וזקנו,
הלכך חיישינן שמא
יראה נימין המדולדלות
שאינן שוות עם
שאר השער, ויגלחן); רבי מאיר
מתיר במראה הקבוע
בכותל'; מאי שנא הקבוע
בכותל - דאדהכי
והכי (שילך
להביא תער או מספרים) מדכר (שהוא
שבת)? שאינו
קבוע נמי - אדהכי
והכי מדכר!
הכא
במראה של מתכת
עסקינן (שאינו
צריך להביא מספרים,
שהיא עצמה מגלחת
השער), וכדרב נחמן
אמר רבה בר אבוה,
דאמר רב נחמן אמר
רבה בר אבוה: מפני
מה אמרו מראה של
מתכת אסורה? - מפני
שאדם עשוי להשיר
בה נימין המדולדלין.
תנו
רבנן: 'כתב
המהלך תחת הצורה
ותחת הדיוקנאות
(כגון בני אדם
המציירים בכותל
חיות משונות, או
דיוקנות של בני
אדם של מעשים, כגון
מלחמת דוד וגלית,
וכותבין תחתיה
זו צורת חיה פלונית,
וזו דיוקנית פלוני
ופלונית) - אסור
לקרותו בשבת (שמא
יקרא בשטרי הדיוטות); ודיוקנא
עצמה - אף בחול אסור
להסתכל בה, משום
שנאמר [ויקרא
יט,ד] אל תפנו
אל האלילים [ואלהי
מסכה לא תעשו לכם
אני ה' אלהיכם] ';
מאי
תלמודא?
אמר
רבי חנין: ('אלילים'
- לשון ח㪘לים:) אל תפנו אל
מדעתכם (אל
אשר אתם עושים
מדעת לבבכם וחלל
שלכם).
מפיס
אדם עם בניו [ועם
בני ביתו על השולחן
ובלבד שלא יתכוין
לעשות מנה גדולה
כנגד מנה קטנה].
עם
בניו ועם בני ביתו
- אין, וע㲍 אחר – לא
(מדלא תנא 'ומפיס
על המנות'); מאי טעמא?
כדרב
יהודה אמר שמואל,
דאמר רב יהודה
אמר שמואל: בני
חבורה המקפידין
זה על זה (שאין
מוחלים ומוותרין
זה לזה) - עוברין משום
מדה, ומשום משקל,
ומשום מנין, ומשום
לווין ופורעין
ביום טוב (דגזור
בהו רבנן שמא יכתוב),
(שבת
קמט,ב)
וכדברי
הילל (דחייש
שמא יוקירו חיטי
בהלואת ככרות) אף משום רבית.
אי
הכי - בניו ובני
ביתו נמי (ליחוש
לרבית וכל הני)!
בניו
ובני ביתו היינו
טעמא: כדרב יהודה
אמר רב, דאמר רב
יהודה אמר רב: מותר
להלוות בניו ובני
ביתו ברבית (משלו;
בניו ובני ביתו
- הסמוכ㪁ם על שלחנו,
דכיון דהכל משלו
- אין כא㪛 רבית), כדי להטעימן
טעם רבית (שידעו
כמה קשה). (אלמא:
כיון דמשלו הוא
- אין כא㪛 איסור
רבית, והלכך, גבי
מדה ומשקל ומנין
נמי: לאו קפידא
הוא, אלא להשוותם
בלא קנאה.)
אי
הכי - מנה גדולה
כנגד מנה קטנה
נמי (דמוקמינן
טעמא לקמן משום
קוביא, ואפילו
בחול אסור, וכיון
דהכל משלו, אמאי
אסור להטעימן?:
טעמא קוביא בעלמא
הוא)!
אין
הכי נמי, וחסורי
מיחסרא והכי קתני:
'מפיס
אדם עם בניו ועם
בני ביתו על השלחן,
אפילו מנה גדולה
כנגד מנה קטנה
מאי טעמא (מותר,
ולא חייש לקוביא)?
כדרב יהודה
אמר רב (דלהטעימן
בעלמא הוא);
עם
בניו ועם בני ביתו - אין, עם אחרים
– לא;
מאי טעמא?
כדרב יהודה
אמר שמואל (דכיון
דמקפידין, עוברין
משום מדה ומשקל
ומנין);
מנה
גדולה כנגד מנה
קטנה -
אף בחול לאחרים
אסור;
מאי טעמא?
משום קוביא
(דגזל הוא: דאסמכתא
לא קניא, והוא אסמכתא
דסמיך על הגורל:
"אם יפול גורל אמנה
הגדולה - אזכה בה",
ולפיכך תלה עצמו
אף לגורל הקטנה
על הספק, ואילו
יודע מתחלה שכן
- לא היה 㲎תרצה).
מטילין
חלשין על [הקדשים
ביום טוב, אבל לא
על המנות].
מאי
'אבל לא על המנות'?
אמר
רבי יעקב בריה
דבת יעקב: אבל לא
על המנות של חול
(של קדשים של
אתמול) ביום טוב.
פשיטא!
מהו
דתימא 'הואיל וכתיב
[הושע ד,ד] [אך איש
אל ירב ואל יוכח
איש] ועמך
כמריבי כהן (כמריבי
כהן - ככהנים אלו,
שהם בעלי מריבה) - אפילו מנות
דחול נמי (לישתרי
להו להפיס ביום
טוב, כי היכי דלא
לינצו)' - קא משמע לן.
ואמר
רבי יעקב בריה
דבת יעקב: כל שחבירו
נענש על ידו - אין
מכניסין אותו במחיצתו
של הקדוש ברוך
הוא.
מנלן?:
אילימא משום דכתיב
[מלכים א ,כב,כ] ויאמר ה'
מי יפתה את אחאב
ויעל ויפל ברמת
גלעד? ויאמר זה
(אני אפתנו) בכה, וזה
אמר בכה [פסוק
כא] ויצא
הרוח ויעמד לפני
ה' ויאמר אני אפתנו
[ויאמר ה' אליו
במה] [פסוק
כב] ויאמר
אצא והייתי רוח
שקר בפי כל נביאיו
ויאמר תפתה וגם
תוכל צא ועשה כן; ואמרינן:
מאי 'רוח'? - אמר רבי
יוחנן: זה רוחו
של נבות. ומאי 'צא'? - אמר רב: צא
ממחיצתי!
ודילמא
התם היינו טעמא,
דכתיב [תהלים
קא,ז] [לא
ישב בקרב ביתי
עשה רמיה] דבר שקרים
לא יכון [לנגד
עיני]?
אלא
מהכא: [חבקוק
ב,טז] שבעת
קלון מכבוד שתה
גם אתה והערל [תסוב
עליך כוס ימין
ה' וקיקלון על כבודך]
:
'שבעת קלון
מכבוד' - זה נבוכדנצר
(בנבוכדנצר
משתעי, שהיה מטיל
משכב זכור על המלכים,
וכשהגיע יומו של
צדקיהו - נמשכה
ערלתו שלש מאות
אמה, והיינו שבעת
קלון);
'שתה גם אתה
והערל' - זה צדקיה. חדא:
דכוליה קרא בנבוכדנצר
כתיב (שפיר
מצית לאוקמי כוליה
בנבוכדנצר, והכי
קאמר: שתה גם אתה
כאותם שהיית מקלה
אותן, והערל
- והתער㪘, והתגנה), ועוד: צדקיה
צדיקא, מאי הוה
ליה למיעבד ליה?
דאמר רבי יהודה
אמר רב: בשעה שבקש
אותו רשע לעשות
לאותו צדיק כך
וכו' (לקמן היא:
מדקאמר לאותו צדיק
- שמע מי㪜ה אנוס
היה).
אלא
מהכא [משלי יז,כו] גם ענוש
לצדיק לא טוב [להכות
נדיבים על יֹשר] - אין 'לא טוב' אלא רע (צדיק
המעניש לא טוב,
וכיון דאינו טוב
- הרי הו㨨 רע), וכתיב [תהלים
ה,ה] כי
לא אל חפץ רשע אתה
לא יגרך רע: צדיק אתה ה',
ולא יגור במגורך
רע (לא יגורך
רע - אלמא אינו
נכנס במחיצתו).
מאי
משמע דהאי 'חלשים'
לישנא דפורא הוא?
דכתיב
[ישעיהו יד,יב] איך נפלת
משמים הילל בן
שחר נגדעת לארץ
חולש על גוים (בנבוכדנצר
כתיב).
אמר
רבה בר רב הונא:
מלמד שהיה מטיל
פור על גדולי מלכות,
לידע איזה בן יומו
של משכב זכור; וכתיב
[ישעיהו יד,יח] כל מלכי
גוים כלם [שכבו
בכבוד איש בביתו]; אמר רבי יוחנן:
שנחו ממשכב זכור.
ואמר
רבי יוחנן: כל ימיו
של אותו רשע לא
נמצא שחוק בפה
כל בריה, שנאמר
[ישעיהו יד,ז] נחה שקטה
כל הארץ פצחו רנה - מכלל דעד
השתא לא הוה רנה.
ואמר
רבי יצחק אמר רבי
יוחנן: אסור לעמוד
בביתו של אותו
רשע, שנאמר [ישעיהו
יג,כא]
[ורבצו שם ציים
ומלאו בתיהם אחים
ושכנו שם בנות
יענה] ושעירים
ירקדו שם (ולא
אנשים; ובשביל
הבריות - מסתלקין
המזיקין, ונמצא
מבטל גזירת המלך);
ואמר
רב יהודה אמר רב:
בשעה שביקש אותו
רשע לעשות לאותו
צדיק כך - נמשכה
ערלתו שלש מאות
אמה, והיתה מחזרת
על כל המסיבה כולה
(מלכים שהיו
מסובין ויושבין
לפניו), שנאמר 'שבעת קלון
מכבוד שתה גם אתה
והערל'; 'ערל' בגימטריא
שלש מאות הוי.
ואמר
רב יהודה אמר רב:
בשעה שירד אותו
רשע לגיהנם - רעשו
כל יורדי גיהנם,
אמרו: שמא למשול
עליהם הוא בא, או
ליחלות כמותם הוא
בא? שנאמר (ביורדי
גיהנם כתיב, דכתיב
לעיל מיניה 'שאול
מתחת רגזה לך לקראת
בואך [עורר לך רפאים
כל עתודי ארץ הקים
מכסאותם כל מלכי
גוים]): [ישעיהו
יד,י] [כלם
יענו ויאמרו] גם אתה חלית
כמונו אלינו נמשלת (נמשלת
- לשון מ㪚שלה); יצאתה בת
קול ואמרה [יחזקאל
לב,יט]
ממי נעמת רדה והשכבה
את ערלים (נעמת
- סבור א㬊ה להיות
בנועם מן האחרים);
[ישעיהו יד,ד] [ונשאת
המשל הזה על מלך
בבל ואמרת] איך שבת
נגש שבתה מדהבה; אמר רבי יהודה
אמר רב: שבתה אומה
זו שאמרה
(שבת
קנ,א)
"מְדוֹד
(מעות ודינרי
זהב) והבא".
ואיכא
דאמרי: שאמרה "מאד
מאד הביא בלא מדה".
[דניאל ד,לג] [בה זמנא
מנדעי יתוב עלי
וליקר מלכותי הדרי
וזוי יתוב עלי
ולי הדברי ורברבני
יבעון ועל מלכותי
התקנת] ורבו יתירה הוספת
לי; אמר
רב יהודה אמר רב
ירמיה בר אבא: מלמד
שרכב על ארי זכר,
וקשר תנין בראשו
(ורבו יתירה
הוספת לי - לאחר
שהיה שבע שנים
בהמה וחזר למלכותו,
היה משתבח כן, ומהו
התוספת - שקשר תנין
גדול, נחש גדול,
בראשו של ארי כמין
אפסר), לקיים מה שנאמר
[ירמיהו כז,יד] [כי כה
אמר ה' צבאות אלהי
ישראל על ברזל
נתתי על צואר כל
הגוים האלה לעבד
את נבכדנאצר מלך
בבל ועבדהו] וגם את חית
השדה נתתי לו - לעבדו.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע
לי בכתובת שנמצאת
באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא
באותיות כאלה:
12 ROD; רש"י בתוך
הגמרא בסוגריים
() ובתוך הסוגריים
- אותיו㬨 10 MIRIAM; מראי מקומות
- 8 MIRIAM
מובאות
בגופן NARKISIM;
השלמת פסוקי
המקרא בסוגריים
[] ובאותיות 10 NARKISIM;
בתוך
דברי רש"י – נרקיסים
בגודל 9
הערות:
בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף
הגמרא בגודל 10,
בתוך דברי
רש"י – בגודל 8;
ההערות עם
קידומת ## אינם
פשט הגמרא אלא
הערת העורך
הטעונה בדיקת
הלומד.
הגירסא:
לפי דפוס
וילנא עם
אחדים
מההגהות שעל הדף
– לפי הנראה לי
כנחוץ לצורך
הפשט הפשוט.
הערות
בשולי הדף – בתצוגת
דף אינטרנט אפשר
– באקספלורר – להניח
עליהם את הסמן
ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם
לראות כאשר עוברים
לתצוגה של דף הדפסה.
In Explorer,
Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the footnote.
Alternatively: in the
File menu, there is an Edit option to edit the page with your word processor.
הערות וטבלאות
באנגלית – ע"י כולל
עיון הדף, ראש הכולל
הרב מרדכי קורנפלד
–
Producers of the Dafyomi Advancement Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il,
http://www.dafyomi.co.il/
This material is
©2005 by Julius Hollander
Permission
to distribute this material, with this notice, is granted - with request to
notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol
