דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
שבת דף פ
(שבת עט,ב)
דיו כדי לכתוב [שתי אותיות]:
(שבת פ,א)
תנא: 'שתי אותיות בדיו (דיו
יבש),
ושתי אותיות בקולמוס, שתי אותיות בקלמרין (קסת
הסופר)' (כלומר: כל היכא דמפיק ליה - שיעורו כשתי אותיות);
בעי רבא: אות אחת בדיו אות אחת בקולמוס אות אחת בקלמרין –
מהו (מי מיצטרפי או לא)? (ואי אמרת 'תיפוק ליה משום קולמוס'
- לא מחייב עליה משום שהוא טפל לפחות מכשיעוור, דתנן לקמן (שבת פ"י מ"ה,
דף צג,ב) 'המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי - פטור אף על הכלי מפני שהכלי טפילה
לו';)
תיקו.
אמר רבא: הוציא שתי אותיות וכתבן כשהוא מהלך (שלא עמד לפוש דתהוי הנחת גופו הנחה) – (אפילו
הכי) חייב:
כתיבתן זו היא הנחתן (דעיקר הנחת דיו - על הכתב הוא);
ואמר רבא: הוציא אות אחת וכתבה וחזר והוציא (בהעלם אחד) אות אחת וכתבה – פטור; מאי טעמא? - בעידנא דאפקא
לבתרייתא חסר ליה לשיעורא דקמייתא (כשמתייבשת - נחסר השיעור, ולכי
גמרה הוצאה דבעינן לצרופה - אין כאן שיעור שתי אותיות).
ואמר רבא: הוציא חצי גרוגרת אחת והניחה, וחזר והוציא חצי
גרוגרת אחת והניחה, ראשונה נעשה כמי שקלטה כלב או שנשרפה – ופטור;
ואמאי? הא מנחה (וכיון דבהעלם אחד - מצטרפי לכי
גמרה הוצאה)?
הכי קאמר: ואם קדם והגביה ראשונה קודם הנחת שנייה - נעשית
ראשונה כמי שנקלטה [כלב] או שנשרפה, ופטור (דתנן לקמן [שבת
פ"יא מ"ו, דף קב,א]: הזורק וקלטה כלב - פטור,
דלא הויא הנחה מכחו; והכא נמי, כי גמרה הוצאה - בטלה להנחה קמייתא, והויא כמאן
דליתא).
ואמר רבא: הוציא חצי גרוגרת והניחה, וחזר והוציא חצי
גרוגרת והעבירה דרך עליה – חייב;
ואמאי?: הא לא נח?
כגון שהעבירה תוך שלשה.
והאמר רבא 'תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו' (לרבנן, דפליגי לקמן ב'הזורק', ולית להו 'קלוטה כמו שהונחה', אפילו עברה
סמוך לקרקע - לא מיחייב עד שתנוח על גבי משהו: מקום כל שהוא, ולא בעינן מקום ארבעה
הואיל ובתוך שלשה הוא, מכל מקום הנחה כל דהו בעינן)?
לא קשיא: כאן בזורק, כאן במעביר (מעביר
לא צריך הנחה, דהא מנחה בידו, דידו סמוכה לקרקע).
תנו רבנן: 'הוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת
בהעלם אחד – חייב, בשתי העלמות – פטור;
רבי יוסי אומר: בהעלם אחד לרשות אחד – חייב, לשתי רשויות (ושתיהן רשות הרבים, אלא שיש הפסק ביניהם) – פטור'
אמר רבה [על דברי רבי יוסי,
שפטר במוציא לשתי רשויות]: והוא שיש חיוב חטאת ביניהם (שמופסקות ברשות היחיד), אבל כרמלית (אבל
אם היה כרמלית מפסיקן, כגון: קרפף יותר מבית סאתים, או בקעה ושני בתים פתוחים, אחד
לרשות הרבים זה ואחד לזה, והוציא חצי גרוגרת מבית זה לרשות זה וחצי גרוגרת מבית זה
לרשות זה שהיא פתוחה לה) – לא ([פטור,אלא] חייב: דכיון דלא מפסיק לה
רשות היחיד - חדא רשותא הוא).
אביי אמר: אפילו כרמלית, אבל פיסלא (עץ
שוכב לרחבו של רשות הרבים וממלא כל רחבו, והוציא חצי גרוגרת מביתו מכאן, וחצי
גרוגרת מכאן) – לא [פטור,אלא חייב];
ורבא אמר: אפילו פיסלא!
ואזדא רבא לטעמיה, דאמר רבא: רשות שבת כרשות גיטין דמיא (ולענין גיטין - פיסלא רשות לנפשיה הוא, כדאמרן ב'הזורק' (גטין עז,ב):
'ההוא גברא דזרק גיטא לדביתהו בחצירו, איגנדר גיטא ונפל בפיסלא', ואוקי התם:
שהשאיל לה מקום בחצירו; חד מקום - מושלי אינשי, תרי מקומות - לא מושלי אינשי).
כחול כדי לכחול עין אחת:
'עין אחת'? הא לא כחלי (אלא שתי עינים)?
אמר רב הונא: שכן צנועות כוחלות עין אחת (צנועות = שהולכות מעוטפות,
ואין מגלות אלא עין אחד לראות, וכוחלות אותו) .
מיתיבי 'רבי שמעון בן אלעזר אומר: כחול, אם לרפואה -
כדי לכחול עין אחת; אם לקשט - בשתי עינים'!?
תרגמא הילל בריה דרבי שמואל בר נחמני: כי תניא ההוא –
בעירניות. (בנות כפרים אינן צריכות צניעות כל כך, שאין שחוק וקלות
ראש מצוי שם, ועמה מועטין, ואינן מכסין פניהם, וכוחלות שני עיניהם.)
שעוה כדי ליתן ע"פ נקב קטן:
תנא: 'כדי ליתן על פי נקב קטן של יין' (למעוטי שמן ודבש, שהיין זב דרך נקב קטן יותר משמן ודבש).
דבק כדי ליתן בראש השפשף:
תנא: 'כדי ליתן בראש שפשף שבראש קנה של ציידין' (מושיבין נסר קטן בראש קנה, ונותנין עליו דבק, והעוף יושב עליה ונדבק בו,
וצריך ליתן שם הרבה כדי שיהא העוף נדבק בו).
זפת וגפרית כדי לעשות [נקב]:
תנא: 'כדי לעשות נקב קטן'.
חרסית כדי לעשות פי כור [כדי לעשות פי כור של צורפי
זהב; רבי יהודה אומר: כדי לעשות פיטפוט]:
למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש? הא קיימא לן דשיעורא
דרבנן נפיש, דתנן [שבת פ"ח מ"ט]: 'רבי
יהודה אומר: כדי ליטול הימנו מדת מנעל לקטן'!?
אימא 'כדי לסוד (לטוח
בקעים שבו) פיטפוט כירה קטנה'.:
סובין כדי ליתן על פי כור של צורפי זהב:
(שבת פ,ב)
תנו רבנן: 'המוציא שיער כדי לגבל בו את הטיט (שיער יפה לטיט); [טיט]
לעשות פי כור של צורפי זהב.'
סיד כדי לסוד [קטנה שבבנות]:
תנא: 'כדי לסוד אצבע קטנה שבבנות' (דרכן לסוד את כל הגוף, להאדים).
אמר רב יהודה אמר רב: בנות ישראל שהגיעו לפירקן ולא הגיעו
לשנים (שהביאו שתי שערות, ולא באו לכלל שנים הראויות לכך, ומתביישות בדבר):
בנות עניים טופלות (מושחות) אותן בסיד,
בנות עשירים טופלות אותן בסולת, בנות מלכים טופלות אותן בשמן המור, שנאמר (אסתר
ב,יב) [ובהגיע תר
נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו
ימי מרוקיהן] ששה חדשים בשמן המור [וששה חדשים בבשמים
ובתמרוקי הנשים].
מאי 'שמן המור'?
רב הונא בר חייא אמר: סטכת;
רב ירמיה בר אבא אמר: שמן זית שלא הביאה שליש.
תניא: 'רבי יהודה אומר: אנפיקנון (דתנן במנחות (פ"ח מ"ג; דף פה,ב):
'אין מביאין אנפיקנון') = שמן זית שלא הביאה שליש'.
ולמה סכין אותו (היינו שמן המור)?
שמשיר את השיער ומעדן הבשר.
רב ביבי הויא ליה ברתא, טפלה אבר אבר, שקל בה ארבע מאות
זוזי (שנתייפה, וקפצו עליה המהוגנין לה, ונתנו לו ממון); הוה ההוא
נכרי בשבבותיה, הויא ליה ברתא, טפלה בחד זימנא – ומתה; אמר "קטל רב ביבי
לברתי"!
אמר רב נחמן: רב ביבי דשתי שיכרא - בעיין בנתיה טפלא (השכר משחיר ומרבה שיער); אנן דלא שתינן שיכרא - לא בעיין
בנתן טפלא.
רבי יהודה אומר: כדי לסוד כלכול [רבי נחמיה אומר: כדי
לסוד אונדפין]:
מאי 'כלכול' ומאי 'אנדיפי'?
אמר רב: צידעא (טינפל"א [רקה, צדע], וסדין אותה להשכיב השיער) ובת צידעא (למטה
הימנה, להסיר שיער דק, והוא אנדיפי).
למימרא דשיעורא דרבי יהודה נפיש (בתמיה)? הא
קיימא לן (גבי גמי) דשיעורא דרבנן נפיש (דשיעורה דרבי יהודה זוטר, ומחמיר בשיעורי שבת)!?
(ומשני:) זוטא מדרבנן
(דאמרי: לסוד אצבע קטנה) ונפיש מדרבי נחמיה.
מיתיבי [תוספתא שבת פ"ח מנחתו כבוד [ליברמן]]: 'אמר
רבי: נראין דברי רבי יהודה בחבוט (סיד הנימוח במים הרבה, דהוא עשוי
לסוד כלכול), ודברי רבי נחמיה בביצת הסיד (הנגבל
במים, ועשוי ביצים ביצים מוטנ"ס בלעז [גוש בצקי דביק]
הוא עשוי לסוד אנדיפי)', ואי סלקא דעתא צידעא ובת צידעא (אנדיפי
נמי שיעור הוא כגון בת צידעא), אידי ואידי חבוט (כלכול
ואנדיפי תרווייהו בסיד חבוט ונמוח סדין אותו)!?
אלא אמר רבי יצחק: אמרי דבי רבי אמי: [כוונת רבי נחמיה] אאנדיפא (אנדיפא = כלי חרס ולו שני דדין, אחת למעלה ואחת למטה; וכשרוצה למלאותו - סותם את
הדד התחתון; ולשון אנדיפי – 'שתי פיות', כדתניא (עירובין קד,א): מעלין בדיופי, ובתוספתא גרס: באנדיפי).
מתקיף לה רב כהנא: וכי אדם עושה מעותיו אנפרות (הפסד: לשום יין בכלי סתום בסיד, והיין ממחה הסיד ויוצא)?
אלא אמר רב כהנא: שנתות, כדתנן (במנחות
פ"ט מ"ב): 'שנתות (סימנים: כלי חרס גדול, ויש בו
בליטות בליטות כמין אגוזים קטנים: עד כאן לסאה, עד כאן לסאתים; וסדין אותו בסיד
כדי שיהיו לבנות ונכרות) היו בהין:
עד כאן לפר (חצי ההין), עד כאן לאיל (שלישית
ההין), עד כאן
לכבש (רביעית ההין, דכתיב [במדבר
כח,יד] חצי ההין יהיה לפר וגו'; כן לשון מורי הזקן מפי אביו, ששמע מרבי שמעון)';
(ורבותי מפרשים: אנדיפא - כל
הגוף, ומתוך שאינו עשוי להשכיב השיער אלא להאדים - בעי סיד עב
אנפרות
- שאינו סד בו בתו לאחר שקנאו, דחייש שמא תממות, כי ברתיה דההוא נכרי.
שנתות
- כלומר: אבר אבר יטפלנה; ואי אפשר בלשון זהה, ולא נאמר שיטת התלמוד כן להזכיר אבר
אבר בלשון 'שנתות', ויצטרך להביא פירוש לפירושו 'שנתות היו בהין'?.)
ואיבעית אימא מאי 'אנדיפא'? – אפותא (פדחת, שלא במקום שיער, ולהאדים), וכי הא: דההוא בר גליל [דאיקלע
לבבל] דאמרו ליה "קום דרוש לנו במעשה מרכבה" - אמר להו: "אדרוש לכו
כדדרש רבי נחמיה לחבריה!", ונפקא ערעיתא (צירעה) מן
כותל ומחתיה באנדיפי (פדחתו) ומית, ואמרו
ליה: מן דיליה - דא ליה (מידו היתה זאת לו, שלא היה לו
לדרוש במרכבה).
משנה:
אדמה (ארזילי"י [סוג של טיט, חימר]) -
כחותם המרצופין (שקין העשוין מקליפת עץ גדול
שנושאין בהן פרקמטיא בספינות וחותמין אותם), דברי רבי עקיבא;
וחכמים אומרים: כחותם האיגרות (שחותמין
אותם שלא יקרב איש בהן אלא מי שנשתלחו לו; ושיעורא דרבנן זוטר);
זבל וחול הדק - כדי לזבל קלח של כרוב, דברי רבי עקיבא;
וחכמים אומרים: כדי לזבל כרישא (קפלוט,
ושיעוריה זוטר משל כרוב);
חול הגס - כדי ליתן על מלא כף סיד (בגמרא
מפרש: כף של סיידין, טרואי"ל);
קנה - כדי לעשות קולמוס,
ואם היה עבה או מרוסס (סדוק
סדקין הרבה, כמו והכה הבית הגדול רסיסים (עמוס
ו,יא)) -
כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים (בגמרא מפרש לה),
טרופה ונתונה באילפס.
גמרא:
'על מלא כף סיד':
תנא: 'כדי ליתן על פי כף של סיידין'.
מאן תנא דחול מעלי ליה לסיד?
אמר רב חסדא: רבי יהודה היא, דתניא [דומה
לתוספתא סוטה [ליברמן] פ"טו מ"ט]: 'לא יסוד אדם את ביתו
בסיד (לאחר חורבן, משום אבילות של ירושלים) אלא
אם כן עירב בו תבן או חול (שלא יהא לבן כל צרכו);
רבי יהודה אומר: תבן מותר, חול אסור, מפני שהוא טרכסיד (סיד
חזק ומתקשה יותר משאם לא עירב בו)'.
רבא אמר: אפילו תימא רבנן: קילקולו זהו תיקונו (דאי לאו דמקלקל ליה ומשחירו - לא היה מישתרי; הלכך על כרחך הא דקשיא ליה -
מעליותא היא לגביה, ומשערינן ביה)!
(ורבותי מפרשין: קילקולו -
לובן, זה תיקונו - לענין חוזק; ולא נהירא לי: ד'קילקולו זהו תקונו' - משמע
דשם הקלקול מתקנו, ולהאי לישנא - אין שם הקלקול מתקנו, ולמה הוזכר קילקול כאן?:
הכי הוה [ליה] לתרוצי: נהי דאשחורי משחיר, אחזוקי מחזיק!)
קנה כדי לעשות קולמוס:
תנא: 'קולמוס המגיע לקשרי אצבעותיו'.
בעי רב אשי: קשר העליון (של
אמצע היד) או
קשר התחתון (של אמצע האצבע)?
תיקו.
ואם היה עבה [או מרוסס כדי לבשל בו ביצה קלה שבביצים, טרופה ונתונה
באילפס]:
תנא: 'טרופה בשמן ונתונה באילפס'.
אמר ליה מר בריה דרבינא לבריה: מי שמיע לך 'ביצה קלה'
מאי היא?
אמר ליה ביעתא דצילצלא (עוף
קטן);
מאי טעמא?: משום דזוטרא? אימא דציפרתא!?
אישתיק.
אמר ליה: מידי שמיע לך בהא?
אמר ליה: הכי אמר רב ששת: ביצת תרנגולת; ומאי קרו לה 'ביצה
קלה'? - שיערו חכמים אין לך ביצה קלה לבשל יותר מביצת תרנגולת.
ומאי שנא: כל שיעורי שבת כגרוגרת (באוכלין,
וכל הוצאתן וקצירתן וטחינתן כגרוגרת), והכא כביצה?
אמר ליה: הכי אמר רב נחמן: כגרוגרת מביצה קלה (כגרוגרת מביצת תרנגולת, שהיא ממהרת לבשל, ולא כביצה שלימה שעורו).
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol