דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
שבת דף פח
(שבת פז,ב)
לרבי יוסי שבעה חסרין עבוד (ולא
היו אלא שלשה בין פסח לפסח; הלכך דאישתקד - בחמשה בשבא, ולית ליה דאחרים דאמרי 'אין
מעברין ואין מחסרין שום חדש לצורך, אלא לעולם אחד מלא ואחד חסר'),
(שבת פח,א)
לרבנן שמונה חסרים עבוד (ולא
היו בין פסח דאשתקד לפסח דהאידנא אלא שני ימים, ונמצא דאשתקד בערב שבת).
תא שמע דתניא בסדר עולם: 'ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים
- בארבעה עשר שחטו פסחיהן, בחמשה עשר יצאו - וואותו היום ערב שבת היה'; ומדריש
ירחא דניסן ערב שבת, ריש ירחא דאייר חד בשבא, וסיון בתרי בשבא - קשיא לרבי יוסי!?
אמר לך רבי יוסי: הא מני? - רבנן היא.
תא שמע: 'רבי יוסי
אומר: בשני עלה משה (ושמע ואתם
תהיו לי [שמות יט,י]) וירד (והגיד), בשלישי עלה (ושמע הגבלה) וירד (והגיד), ברביעי ירד (להפרישם) ושוב לא עלה (עד קבלת הדברות, שעלו כולם);
ומאחר שלא
עלה מהיכן ירד (דאמרינן 'ברביעי ירד', ולא
אמרת 'עלה וירד')?
אלא ברביעי
עלה וירד (ושוב לא עלה),
בחמישי בנה מזבח (כדכתיב ויבן
מזבח תחת ההר [שמות כד,ד]) והקריב עליו קרבן, בששי לא היה לו פנאי.'
מאי לאו משום תורה (לא
היה לו פנאי לעלות שקבלו כולן יחד את הדברות)?
לא משום טורח שבת.
דרש ההוא גלילאה עליה דרב חסדא (לפני
רב חסדא, לפי שרב חסדא יושב, והדרשן עומד, קאמר 'עליה' דדומה כמו שהעומד למעלה מן
היושב):
בריך רחמנא דיהב אוריאן תליתאי (תורה נביאים וכתובים) לעם
תליתאי (כהנים לוים וישראלים) על ידי תליתאי (משה תליתאי לבטן: מרים אהרן ומשה) ביום
תליתאי (לפרישה) בירחא תליתאי.
כמאן?
כרבנן.
(שמות יט,יז) [ויוצא משה את העם לקראת
האלהים מן המחנה] ויתיצבו בתחתית ההר; אמר רב אבדימי
בר חמא בר חסא: (תחתית ההר
= תחת ההר ממש,) מלמד שכפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית (קובא, שמטילין בה שכר), ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה –
מוטב, ואם לאו - שם תהא קבורתכם.
אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא (שאם יזמינם לדין: למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם - יש להם תשובה: שקבלוה
באונס).
אמר רבא: אף על פי כן הדור קבלוה בימי אחשורוש (מאהבת הנס שנעשה להם), דכתיב: (אסתר ט,כז) קימו
וקבלו היהודים [עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים
האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה] - קיימו מה שקיבלו כבר.
אמר חזקיה: מאי דכתיב (תהלים עו,ט)
משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה (דין
= תורה); אם
יראה למה שקטה,
ואם שקטה למה יראה?
אלא בתחילה (קודם שאמרו ישראל נעשה
ונשמע [שמות כד,ז]) יראה (שמא לא יקבלוה, ויחזור העולם לתהו ובהו, כדריש לקיש [להלן]), ולבסוף (כשקבלוה) שקטה.
ולמה יראה?
כדריש לקיש, דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב (בראשית
א,לא) [וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד]
ויהי ערב ויהי בקר יום הששי - ה' יתירה למה לי (מאי שנא דכתיב ה' ביום גמר מעשה בראשית)? - (הששי משמע הששי המיוחד במקום אחר, כדאמרינן בעלמא (חולין
צא,א) הירך – המיומנת; אף כאן ויהי ערב ויהי בקר של גמר בראשית - תלוי ביום הששי, והוא ששי בסיון, שנתנה בו תורה; מריבוי דה' דריש ביה נמי הא) מלמד
שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימין,
ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו.
דרש רבי סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע [שמות
כד,ז:
ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע] -
באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל קשרו לו שני כתרים (מזיו שכינה): אחד כנגד 'נעשה' ואחד כנגד
'נשמע', וכיון שחטאו ישראל - ירדו מאה
ועשרים ריבוא מלאכי חבלה ופירקום (כל אחד ואחד נטל כתר),
שנאמר (שמות לג,ו) ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר
חורב.
אמר רבי חמא ברבי חנינא: בחורב טענו (הכתרים, והכי משמע את עדים
[אשר היו להם] מהר חורב), בחורב פרקו;
בחורב טענו – כדאמרן; בחורב פרקו - דכתיב (שמות
לג,ו) ויתנצלו בני ישראל [את עדים מהר חורב] (דמשמע נמי ויתנצלו את עדים מהר חורב).
אמר רבי יוחנן: וכולן זכה משה ונטלן, דסמיך ליה [שמות
לג,ז] ומשה יקח את האהל [ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד
והיה כל מבקש ידוד יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה] (ומשה יקח אותו עדי; לשון אחר: את האהל - לשון בהלו
נרו (איוב כט,ג) והוא היה קירון עור פניו).
אמר ריש לקיש: עתיד הקב"ה להחזירן לנו, שנאמר (ישעיהו
לה,י) ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם [ששון ושמחה
ישיגו ונסו יגון ואנחה] - שמחה שמעולם על ראשם.
אמר רבי אלעזר: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע - יצתה בת
קול ואמרה להן: מי גילה לבָנַי רז זה שמלאכי השרת משתמשין בו' דכתיב (תהלים
קג,כ) ברכו ה' מלאכיו גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו -
ברישא 'עשי' והדר 'לשמע' (עושי דברו לשמוע - מוכנין לעשות קודם שישמעו, ולא
כדרך שאר עבדים ששומעים תחילה את הדבר, לידע אם יכולין לקבלן עליהם אם לאו).
אמר רבי חמא ברבי חנינא: מאי דכתיב (שיר
השירים ב,ג) כתפוח בעצי היער [כן דודי בין הבנים בצלו
חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי]: למה נמשלו ישראל לתפוח? - לומר לך:
מה תפוח זה, פריו קודם לעליו (כך דרכו, וחלוק משאר אילנות: חנטת
פירותיו קודם לעליו) - אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע.
ההוא מינא, דחזייה לרבא דקא מעיין בשמעתא, ויתבה אצבעתא
דידיה (אצבעות ידיו) תותי כרעא, וקא מייץ בהו (היה
ממעכן ברגליו ואינו מבין, מתוך טירדא) וקא מבען אצבעתיה דמא, אמר ליה: עמא
פזיזא (נמהר) דקדמיתו פומייכו לאודנייכו (קודם
ששמעתם אותה היאך היא קשה, ואם תוכלו לעמוד בה - קבלתם עליכם לקיימה) -
אכתי בפחזותייכו קיימיתו! ברישא איבעיא לכו למשמע אי מציתו קבליתו ואי לא לא
קבליתו!
אמר ליה: אנן
(שבת פח,ב)
דסגינן בשלימותא (התהלכנו עמו בתום לב, כדרך העושים
מאהבה, וסמכנו עליו שלא יטעננו בדבר שלא נוכל לעמוד בו) - כתיב בָּן
(משלי יא,ג) תומת ישרים תנחם [וסלף בוגדים
ישדם];
הנך אינשי דסגן בעלילותא - כתיב בהו 'וסלף
בוגדים ישדם'.
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב (שיר
השירים ד,ט) לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך [באחד ענק
מצורניך]: בתחילה באחת מעיניך, לכשתעשי - בשתי עיניך (לבבתני = קרבתני; בקבלה שקבלתם - אחת הוא אצלכם, ולבסוף כשקיימתם - שתים
יש).
אמר עולא עלובה כלה (חצופה;
דעולבנא - לישנא דחוצפא היא, והכי אמר במסכת גיטין) מזנה בתוך
חופתה (כישראל, כשעמדו בסיני ועשו העגל).
אמר רב מרי ברה דבת שמואל: מאי קרא? - (שיר
השירים א,יב) עד שהמלך במסיבו נרדי [נתן ריחו] (במסיבו = בחופתו);
אמר רב: ועדיין חביבותא היא גבן, דכתיב 'נתן' (עזב ריחו הטוב לאחרים) ולא כתב 'הסריח' (אף על פי שהמקרא מספר בגנותנו, הראה לנו לשון חבה מדלא כתיב 'הסריח').
תנו רבנן: 'עלובין ואינן עולבין (אחרים באין עליהם בחוצפה, ולא הן על אחרים), שומעין
חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה (מאהבת המקום) ושמחין
ביסורין (על עליבה הבאה עליהם) - עליהן
הכתוב אומר (שופטים ה,לא) [כן יאבדו כל אויביך ה']
ואוהביו כצאת השמש בגבורתו [ותשקט הארץ ארבעים שנה].'
אמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (תהלים סח,ב)
ה' יתן אמר המבשרות צבא רב? - כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה
- נחלק לשבעים לשונות (צבא רב
= כל האומות).
תני דבי רבי ישמעאל: (ירמיהו כג,כט)
[הלוא
כה דברי כאש נאם ה'] וכפטיש יפוצץ סלע: מה פטיש זה
נחלק לכמה ניצוצות (מה פטיש - מתחלק הסלע על ידו לכמה
ניצוצות) -
אף כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נחלק לשבעים לשונות.
אמר רב חננאל בר פפא: מאי דכתיב (משלי ח,ו)
שמעו כי נגידים אדבר [ומפתח שפתי מישרים]?: למה נמשלו דברי תורה כנגיד?
- לומר לך: מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות - אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות;
היינו דאמר רבא: למיימינין בה (עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת
סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר) - סמא דחיי, למשמאילים בה - סמא
דמותא;
דבר אחר: נגידים כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה
קושרים לו שני כתרים (לדבור, שהיה בו ממש ונראה, כדכתיב רואים את הקולות (שמות כ,טו)).
אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב (שיר
השירים א,יג) צרור המור דודי לי בין שדי ילין? -
אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! אף על פי שמיצר ומימר לי דודי (בעגל, שאמר הורד עדיך [שמות
לג,ה]) - בין
שדי ילין (אמר מיד לעשות לו משכן, להיות
מצומצמת שכינתו בין שני הבדים, שנראים במקדש ראשון כשני שַדַיִם דוחקין ובולטין
בפרוכת שכנגד הפתח);
(שיר השירים א,יד) אשכול הכופר דודי לי בכרמי עין גדי -
מי שהכל שלו מכפר לי על עון גדי (עון עגל, שהוא מין בהמה; לשון אחר:
לשון עבודה זרה, העורכים לגד שלחן (ישעיהו
סה,יא)) שכרמתי
לי (שכרמתי = שאספתי, להתאוות אלהות הרבה,
כדכתיב אלה אלהיך ישראל (שמות לב,ד)).
מאי משמע דהאי 'כרמי' לישנא דמכניש הוא?
אמר מר זוטרא בריה דרב נחמן: כדתנן [כלים
פ"כג מ"ד]: 'כסא של כובס שכורמים עליו את הכלים' (שכורמים עליו - שמאספין עליו את הבגדים; והוא [כסא הכובס] דף ארוכה ומנוקבת נקבים הרבה, ומניח המוגמר [בשמים נשרפים ומעשנים את
הבגדים בריח טוב] תחתיה, והכלים מתגמרין מדרך
הנקבים).
ואמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב (שיר
השירים ה,יג) לחייו כערוגת הבושם [מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר] כל
דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים, וכיון שמדיבור ראשון
נתמלא - דיבור שני להיכן הלך? - הוציא הקב"ה הרוח מאוצרותיו והיה מעביר ראשון
ראשון (לגן עדן), שנאמר 'שפתותיו שושנים נוטפות מור עבר' (מור עובר - על שהעבירן); אל
תקרי 'שושנים' אלא 'שֶׁשׁוֹנִים'.
ואמר רבי יהושע בן לוי: כל דיבור ודיבור שיצא מפי
הקב"ה -יצתה נשמתן של ישראל, שנאמר (שיר השירים ה,ו)
[פתחתי
אני לדודי ודודי חמק עבר] נפשי יצאה בדברו [בקשתיהו ולא
מצאתיהו קראתיו ולא ענני];
ומאחר שמדיבור ראשון יצתה נשמתן - דיבור שני היאך קיבלו?
הוריד טל שעתיד להחיות בו מתים, והחיה אותם, שנאמר: גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה
כוננתה (גבי מתן תורה כתיב, בספר תהלים (תהלים
סח,י)) ;
ואמר רבי יהושע בן לוי: כל דיבור ודיבור שיצא מפי
הקב"ה - חזרו ישראל לאחוריהן שנים עשר מיל (זו
היא מדת מחניהם, והיו הקרובים לדיבור חוזרין מפחד הקול עד קצה המחנה),
והיו מלאכי השרת מדדין אותן (מסייעין אותן להתקרב מעט מעט, שהיו
חלשים, כאשה המדדה את בנה בתחלת הילוכו; ידודון - משמע הם עצמם ידודון), שנאמר (תהלים סח,יג)
מלאכי צבאות ידודון ידודון [ונות בית תחלק שלל]; אל תיקרי 'ידוּדוּן'
אלא 'ידוֹדוּן' (מדדין אחרים)!
ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום - אמרו מלאכי
השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! מה לילוד אשה בינינו!
אמר להן: לקבל תורה בא.
אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים
וארבעה דורות קודם שנברא העולם (באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו
עתידין דורות הללו להבראות, שנאמר (דברים טז,טו; תהלים קה,ח) דבר צוה לאלף דור, וראה הקדוש ברוך הוא שאין העולם
מתקיים בלא תורה כל כך - והעבירן, ולא בראן, ונתנה לעשרים ושש דורות, הרי שחסרו
תשע מאות ושבעים וארבעה דורות מאלף) - אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?: (תהלים
ח,ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו (תהלים
ח,ב) ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים (אדיר הוא הרבה בארץ, ואין ראוי לך ליתן הודך שם, כי אם על השמים)!
אמר לו הקב"ה למשה: החזיר להן תשובה!
אמר לפניו: ריבונו של עולם! מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל
שבפיהם!
אמר לו: אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה, שנאמר (איוב
כו,ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו, ואמר רבי
נחום: מלמד שפירש שדי מזיו (נוטריקון
של פרשז)
שכינתו, ועננו עליו, אמר לפניו: רבונו של עולם! תורה שאתה נותן לי - מה כתיב בה?: -
(שמות כ,ב) אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ
מצרים [מבית
עבדים לא יהיה לך אלקים אחרים על פני]; אמר להן:
למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם?
שוב מה כתיב בה?: - 'לא יהיה
לך אלהים אחרים'; בין עמים אתם שרויין שעובדין
(שבת פט,א)
עבודת גלולים?
שוב מה כתיב בה?: - 'זכור את
יום השבת לקדשו' (שמות כ,ז)
כלום אתם עושים
מלאכה שאתם צריכין שבות?
שוב מה כתיב בה?: - [שמות כ,ו]
לא תשא [את
שם ה' אלקיך לשוא כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא ] - משא ומתן
יש ביניכם?
שוב מה כתיב בה?: - [שמות
כ,יא] כבד את אביך ואת אמך [למען יארכון ימיך על
האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך]; אב ואם יש לכם?
שוב מה כתיב בה?: - [שמות
כ,יב] לא תרצח לא תנאף לא תגנוב [לא תענה ברעך עד שקר]; קנאה
יש ביניכם (שאתם באים על ידה לידי רציחה)? יצר הרע יש
ביניכם?
מיד הודו לו להקב"ה שנאמר (תהלים ח,י)
ה' אדונינו מה אדיר שמך [בכל הארץ] ואילו 'תנה
הודך על השמים' לא כתיב; מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ומסר (למדו) לו דבר, שנאמר (תהלים סח,יט)
עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם [ואף סוררים לשכן קה אלהים.]: בשכר
שקראוך 'אדם' (בשכר שחרפוך וקראוך 'אדם' = נוצר מאדמה, לשון שפלות) - לקחת
מתנות;
אף מלאך המות מסר לו דבר (מסר
לו סודו - להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה, ולעמוד בין המתים ובין החיים), שנאמר
(במדבר יז,יב) [ויקח אהרן כאשר דבר משה
וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם] ויתן את הקטורת ויכפר על העם, ואומר
ויעמוד בין המתים ובין החיים [ותעצר המגפה] - אי
לאו דאמר ליה (מלאך המות), מי הוה ידע (מנא
ידע - הלא בתורה לא נכתב)!?
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol