דברי הגמרא באותיות 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא
בסוגריים, ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מקראה מלאה – בסוף הדף.
שבת דף פט
(שבת פח,ב)
ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום - אמרו מלאכי
השרת לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! מה לילוד אשה בינינו!
אמר להן: לקבל תורה בא.
אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים
וארבעה דורות קודם שנברא העולם (באלפים שנה שקדמה תורה לעולם היו
עתידין דורות הללו להבראות, שנאמר (דברים טז,טו; תהלים קה,ח) דבר צוה לאלף דור, וראה הקדוש ברוך הוא שאין העולם
מתקיים בלא תורה כל כך - והעבירן, ולא בראן, ונתנה לעשרים ושש דורות, הרי שחסרו
תשע מאות ושבעים וארבעה דורות מאלף) - אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?: (תהלים
ח,ה) מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו (תהלים
ח,ב) ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים (אדיר הוא הרבה בארץ, ואין ראוי לך ליתן הודך שם, כי אם על השמים)!
אמר לו הקב"ה למשה: החזיר להן תשובה!
אמר לפניו: ריבונו של עולם! מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל
שבפיהם!
אמר לו: אחוז בכסא כבודי וחזור להן תשובה, שנאמר (איוב
כו,ט) מאחז פני כסא פרשז עליו עננו, ואמר רבי
נחום: מלמד שפירש שדי מזיו (נוטריקון
של פרשז)
שכינתו, ועננו עליו, אמר לפניו: רבונו של עולם! תורה שאתה נותן לי - מה כתיב בה?: -
(שמות כ,ב) אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ
מצרים [מבית
עבדים לא יהיה לך אלקים אחרים על פני]; אמר להן:
למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם?
שוב מה כתיב בה?: - 'לא יהיה
לך אלהים אחרים'; בין עמים אתם שרויין שעובדין
(שבת פט,א)
עבודת גלולים?
שוב מה כתיב בה?: - 'זכור את
יום השבת לקדשו' (שמות כ,ז)
כלום אתם עושים
מלאכה שאתם צריכין שבות?
שוב מה כתיב בה?: - [שמות כ,ו]
לא תשא [את
שם ה' אלקיך לשוא כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא ] - משא ומתן
יש ביניכם?
שוב מה כתיב בה?: - [שמות
כ,יא] כבד את אביך ואת אמך [למען יארכון ימיך על
האדמה אשר ה' אלקיך נתן לך]; אב ואם יש לכם?
שוב מה כתיב בה?: - [שמות
כ,יב] לא תרצח לא תנאף לא תגנוב [לא תענה ברעך עד שקר]; קנאה
יש ביניכם (שאתם באים על ידה לידי רציחה)? יצר הרע יש
ביניכם?
מיד הודו לו להקב"ה שנאמר (תהלים ח,י)
ה' אדונינו מה אדיר שמך [בכל הארץ] ואילו 'תנה
הודך על השמים' לא כתיב; מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב, ומסר (למדו) לו דבר, שנאמר (תהלים סח,יט)
עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם [ואף סוררים לשכן קה אלהים.]: בשכר
שקראוך 'אדם' (בשכר שחרפוך וקראוך 'אדם' = נוצר מאדמה, לשון שפלות) - לקחת
מתנות;
אף מלאך המות מסר לו דבר (מסר
לו סודו - להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה, ולעמוד בין המתים ובין החיים), שנאמר
(במדבר יז,יב) [ויקח אהרן כאשר דבר משה
וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם] ויתן את הקטורת ויכפר על העם, ואומר
ויעמוד בין המתים ובין החיים [ותעצר המגפה] - אי
לאו דאמר ליה (מלאך המות), מי הוה ידע (מנא
ידע - הלא בתורה לא נכתב)!?
ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקב"ה -
בא שטן ואמר לפניו: "רבונו של עולם! תורה היכן היא?
אמר לו: נתתיה לארץ;
הלך אצל ארץ, אמר לה: תורה היכן היא?
אמרה לו: (איוב כח,כג) אלהים
הבין דרכה [והוא ידע את מקומה]; הלך אצל ים ואמר לו: אֵין עמדי!
הלך אצל תהום, אמר ליה: אֵין בי, שנאמר (איוב
כח,יד) תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי (איוב
כח,כב) אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה; חזר ואמר
לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה
אמר לו: לך אצל בן עמרם.
הלך אצל משה, אמר לו: תורה שנתן לך הקב"ה - היכן היא?
אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקב"ה תורה?
אמר ליה הקב"ה למשה: משה, בדאי אתה (בתמיה)?
אמר לפניו: רבונו של עולם! חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע
בה בכל יום, אני אחזיק טובה לעצמי?
אמר לו הקב"ה למשה: הואיל ומיעטת עצמך – תקָרֵא על שמך, שנאמר (מלאכי ג,ב)
זכרו תורת משה עבדי [אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים.]:
ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום - מצאו
להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות (כגון הנך דאמרינן בפרק 'הבונה' (שבת
קד,א): תגא דקו"ף לגבי רי"ש, וכן שעטנ"ז
ג"ץ שצריכין כל אות שלשה זיונים, כדאמרינן (במנחות כט,ב): ראש הזיי"ן
נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט, וכן ראש השי"ן השמאלי, וכן כל ראשי שבע אותיות
הללו בכל מקום שהן); אמר לו: משה! אֵין 'שלום' בעירך (אין
דרך ליתן 'שלום' במקומך)?
אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו?
אמר ליה: היה לך לעזרני (לומר:
'תצלח מלאכתך')!
מיד (בעליה אחרת) אמר לו: (במדבר
יד,יז) ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר.
ואמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב (שמות לב,א)
וירא העם כי בושש משה [לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו
אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה
היה לו] אל תקרי 'בושש' אלא 'באו שש': בשעה שעלה משה למרום (להר) אמר להן לישראל: לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא, לסוף ארבעים
יום; בא שטן (השטן הוא יצר הרע המחטיא את האדם, הוא העולה ומסטין;
והאומר דהוא מדת הדין - אין הגון בעיני) ועירבב את העולם, אמר להן: משה רבכם -
היכן הוא?
אמרו לו: עלה למרום.
אמר להן: "באו שש" (שש שקבע לכם)! ולא השגיחו
עליו; "מת"! ולא השגיחו עליו (הם סבורים שאותו יום שעלה בו - מן
המנין הוה, והוא אמר להם ארבעים יום שלימים: יום ולילו עמו, ויום עלייתו אין לילו
עמו, שהרי בשבעה בסיון עלה, נמצא יום ארבעים - בשבעה עשר בתמוז היה; בששה עשר בא
שטן ועירבב את העולם, והראה דמות חשך ואפילה, דמות ענן וערפל וערבוביא, לומר: ודאי
מת משה, שהרי באו כבר שש ולא בא, ואי אפשר לומר שלא טעו אלא ביום המעונן בין קודם
חצות לאחר חצות - שהרי לא ירד משה עד יום המחרת, שנאמר [שמות
לב,ו] וישכימו ממחרת וגו'); הראה להן דמות מטתו, והיינו דקאמרי ליה לאהרן 'כי
זה משה האיש וגו'.
אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא: מי שמיע לך מאי 'הר סיני'?
אמר ליה: הר שנעשו בו נסים לישראל.
'הר ניסאי' מיבעי ליה!?
אלא הר שנעשה סימן טוב לישראל.
'הר סימנאי' מיבעי ליה!?
אמר ליה: מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה
דרב יהושע, דמעייני באגדתא דרב חסדא, ורבה בריה דרב הונא, דאמרי תרווייהו: מאי 'הר
סיני'? - הר שירדה שנאה לאומות העולם עליו (שלא קבלו בו תורה), והיינו
דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: חמשה שמות יש לו: 'מדבר צין' - שנצטוו ישראל עליו; 'מדבר
קדש' - שנתקדשו ישראל עליו; 'מדבר קדמות' - שנתנה קדומה עליו; 'מדבר פארן' -
(שבת פט,ב)
שפרו ורבו עליה ישראל (דכל
אחד נתעברה אשתו זכר במצות שובו לכם לאהליכם [דברים ה,כו], ולא ידענא היכא רמיזא); 'מדבר
סיני' - שירדה שנאה לאומות העולם עליו; ומה שמו? - חורב שמו!
ופליגא דרבי אבהו, דאמר רבי אבהו: 'הר סיני' שמו, ולמה
נקרא 'הר חורב'? שירדה חורבה לאומות העולם עליו.
מנין שקושרין לשון של זהורית [בראש שעיר המשתלח? - שנאמר (ישעיהו
א,יח) [לכו
נא ונוכחה יאמר ה'] [אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו [אם יאדימו
כתולע כצמר יהיו]]:
'כשנים'? 'כַּשּׁנִי'
מיבעי ליה (דומיא דכשלג, דלא כתיב כשלגים)?
אמר רבי יצחק: אמר להם הקב"ה לישראל: אם יהיו חטאיכם
כשנים הללו שסדורות ובאות מששת ימי בראשית ועד עכשיו - כשלג ילבינו.
דרש רבא: מאי דכתיב (ישעיהו א,יח) לכו
נא ונוכחה יאמר ה' [אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר
יהיו]?: 'לכו נא'? 'בואו נא' מיבעי ליה!? 'יאמר
ה''?: 'אמר ה'' מיבעי ליה? - לעתיד לבא יאמר להם הקב"ה לישראל
"לכו נא אצל אבותיכם ויוכיחו אתכם", ויאמרו לפניו "ריבונו של עולם!
אצל מי נלך? אצל אברהם, שאמרת לו (בראשית טו,יג) [ויאמר לאברם]
ידוע תדע [כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה] ולא
בקש רחמים עלינו? אצל יצחק, שבירך את עשו (בראשית כז,מ) [ועל חרבך תחיה
ואת אחיך תעבד] והיה כאשר תריד [ופרקת עלו מעל צוארך] ולא
בקש רחמים עלינו? אצל יעקב, שאמרת לו (בראשית מו,ד)
אנכי ארד עמך מצרימה [ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך] (ארד עמך אעלה גם עלה - כאן רמז ארבע גליות; 'גם' - ריבויא הוא) ולא בקש רחמים עלינו? אצל מי נלך?
עכשיו יאמר ה' (אתה אמור התוכחה, ובך אנו תולין)!
אמר להן הקב"ה: הואיל ותליתם עצמכם בי, אם יהיו
חטאיכם כשנים - כשלג ילבינו.
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מאי דכתיב (ישעיהו
סג,טז) כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה ה'
אבינו גואלנו מעולם שמך?
לעתיד לבא יאמר לו הקב"ה לאברהם: בניך חטאו לי! אמר
לפניו: ריבונו של עולם! ימחו על קדושת שמך (הואיל שחטאו, ויתקדש שמך בעולם
כשתעשה דין בעוברין על דבריך)!
אמר: אימר ליה ליעקב, דהוה ליה צער גידול בנים, אפשר דבעי
רחמי עלייהו?
אמר ליה: בניך חטאו!
אמר לפניו: ריבונו של עולם! ימחו על קדושת שמך!
אמר: לא בסבי טעמא, ולא בדרדקי עצה.
אמר לו ליצחק: בניך חטאו לי!
אמר לפניו: ריבונו של עולם! 'בני' ולא בניך? בשעה שהקדימו
לפניך נעשה לנשמע קראת להם (שמות ד,כב) [ואמרת אל פרעה
כה אמר ה'] בני בכורי [ישראל] (שהיה
גלוי לפניך שהן עתידין לומר לפניך בסיני נעשה ונשמע [שמות כד,ז] לקבל עולך מאהבה כבנים) עכשיו
בני ולא בניך!? ועוד: כמה חטאו? כמה שנותיו של אדם? - שבעים שנה; דל עשרין דלא
ענשת עלייהו (שכן מצינו בדור המדבר שלא ענש הקדוש ברוך הוא אלא
מעשרים שנה ומעלה, דכתיב (במדבר יד,כט) במדבר הזה יפלו פגריכם וגו' מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינותם עלי) -
פשו להו חמשין; דל כ"ה דלילותא -פשו להו כ"ה; דל תרתי סרי ופלגא דצלויי
ומיכל ודבית הכסא - פשו להו תרתי סרי ופלגא; אם אתה סובל את כולם – מוטב, ואם לאו
- פלגא עלי ופלגא עליך; ואם תימצי לומר כולם עעלי - הא קריבית נפשי קמך!
פתחו ואמרו "אתה אבינו" (כנגד
יצחק)!
אמר להם יצחק: עד שאתם מקלסין לי - קלסו להקב"ה!
ומחוי להו יצחק הקב"ה בעינייהו (הראו כנגד הקדוש ברוך הוא שהוא
אביכם);
מיד נשאו עיניהם למרום ואומרים "אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך"!
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: ראוי היה יעקב אבינו
לירד למצרים בשלשלאות של ברזל (כדרך כל הגולים, שהרי על פי גזרת
גלות ירד לשם), אלא שזכותו גרמה לו, דכתיב (הושע יא,ד)
בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם ואט אליו אוכיל (בחבלי אדם - בשביל חיבת האדם משכתים למצרים
בחבלים ולא בשלשלאות; כמרימי עול על לחייהם - כאדם הסובל ומסייע לבהמתו להרים עולה מעל צוארה בלווחין ובמקלות; ואט אליו אוכיל - הטיתי לכם כח להכיל את עבודת
הפרך).
משנה:
המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה (כבר
מפורש שזה ביצת תרנגולת, שהיא קלה לבשל, ולא בשיעור כל ביצה שיערו, אלא כגרוגרת
מביצה קלה),
תבלין כדי לתבל ביצה קלה - ומצטרפין (כל מיני תבלין) זה
עם זה;
קליפי אגוזין (הגדילה על גבי הקליפה, בעודן לחין),
קליפי רמונים, איסטיס ופואה (קרו"ג וורנצ"א [מחלוקת החוקרים מה
הם; בודאי: סוגי צבעים]) - כדי לצבוע בהן בגד קטן פי סבכה (בראש
הסבכה שעשאה בקליעה נותן מעט בגד);
מי רגלים, נתר (מין אדמה שקורין ניטר"א ח[חנקת האשלגן]) ובורית
קמוליא ואשלג (בגמרא מפרש להו) - כדי לכבס בגד קטן פי סבכה;
רבי יהודה אומר: כדי להעביר את הכתם (של דם נדה; שאלו הסמנין מעבירין על הכתם של דם נדה בבגד, לטהרו).
גמרא:
תנינא חדא זימנא: 'קנה - כדי לעשות קולמוס אם היה עב,
או מרוסס כדי לבשל ביצה קלה שבביצים טרופה ונתונה באילפס'?
מהו דתימא 'התם הוא (דקולמוס
מרוסס) דלא
חזי למידי (אלא להסקה), אבל עצים דחזו לככא דאקלידא (שן של מפתח) אפילו כל שהוא' - קא משמע לן.
תבלין כדי לתבל ביצה קלה:
ורמינהו [ערלה פ"ב מ"י] (אמתניתין, דקתני 'תבלין מצטרפין שני מינין לכשיעור'): 'תבלין - שנים
ושלשה שמות ממין אחד ([כגון] פלפל לבן, שחור, וארוך), או (אפילו) משלשה
מינין ושם אחד (והם של איסור) - אסורין (אם
תיבלו בהן את הקדרה), ומצטרפין זה עם זה (לתבלה
אם אין בכל אחד כדי לתבל, ונצטרפו ותיבלו)', ואמר חזקיה (הא
דקתני 'מצטרפין') -
(שבת צ,א)
'במיני מתיקה שנו (במיני מתיקה עסקינן), הואיל
וראויין למתק קדירה (שכולן מיני מתיקת קדירה)'; טעמא
דחזו למתק את הקדירה, הא לאו הכי – לא (, אבל מין אחר - אין מצטרף,
ומתניתין לא מפליג); הכא נמי חזו למתק.
=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=
כל המוצא
שגיאה – נא להודיע לי בכתובת שנמצאת באתר www.oocities.org/yeshol
דברי הגמרא באותיות כאלה: 12 ROD; רש"י בתוך הגמרא בסוגריים () ובתוך הסוגריים - אותיות 10 MIRIAM; מראי
מקומות - 8 MIRIAM
מובאות בגופן NARKISIM; השלמת פסוקי המקרא
בסוגריים [] ובאותיות 10 NARKISIM; בתוך דברי רש"י – נרקיסים בגודל 9
הערות: בסוגריים []
באותיות CourierNew, בגוף הגמרא בגודל 10, בתוך דברי רש"י – בגודל
8; ההערות עם קידומת ## אינם פשט הגמרא אלא הערת העורך הטעונה בדיקת הלומד.
הגירסא: לפי דפוס וילנא עם אחדים
מההגהות שעל הדף – לפי הנראה לי כנחוץ לצורך הפשט הפשוט.
הערות בשולי
הדף – בתצוגת דף אינטרנט אפשר – באקספלורר – להניח עליהם את הסמן ואז מופיעה ההערה
בחלון. אפשר גם לראות כאשר עוברים לתצוגה של דף הדפסה.
In
Explorer, Footnotes become visible when the cursor rests on the number of the
footnote.
Alternatively:
in the File menu, there is an Edit option to edit the page with your word
processor.
הערות
וטבלאות באנגלית – ע"י כולל עיון הדף, ראש הכולל הרב מרדכי קורנפלד –
Producers of the Dafyomi Advancement
Forum, mailto:daf@dafyomi.co.il, http://www.dafyomi.co.il/
This
material is ©2005 by Julius Hollander 27 Bialik St., Petah Tikva, Israel 49351
Permission to distribute this material, with this notice, is granted - with request to notify of use at the email address on www.oocities.org/yeshol